הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה.

אני לא מבין, הוא זמר? הוא לא זמר.

פנו אליו, אז הוא הגיע ומכבד את העניין הזה. מה הבעיה?

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו, נועדה לחזק את ההגנה על זכויות האומנים המבצעים – זמרים, שחקנים, נגנים וכדומה, תוך איזון זכויותיהם מול התחשבות במשתמשים בביצועים, ובכלל זה בעסקים הקטנים המשמיעים מוזיקה, ואיזון בין השחקנים בשוק בכללותו. ועדת הכלכלה בראשותי השקיעה מעל 20 ישיבות ועשרות רבות של שעות בדיונים בהצעת החוק כדי לגבש הסדר מאוזן בעניין זה. הצעת החוק מהווה רפורמה בתחום, ויש בה בשורה משמעותית הן למבצעים והן למשתמשים, כפי שאפרט מייד.

מבצע הוא מי שמבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית. לדוגמה, שחקן מבצע מחזה או תסריט, שהן יצירות ספרותיות – במקרה כזה ליוצר יש זכות ביצירה הספרותית, שהיא המחזה או התסריט, ולמבצע יש זכות נפרדת בביצוע שלו, כלומר באופן שבו הוא ביצע את היצירה. שתי הזכויות הן זכויות נפרדות שחיות זו לצד זו.

היסטורית, בישראל ובעולם זכויות המבצעים שונות מזכויות היוצרים מבחינת היקף הזכות, אופי הזכות ותקופת ההגנה עליה. כך למשל, ליוצרים ניתנה בישראל, במסגרת חקיקת חוק זכות יוצרים, עוד בשנת 2007, הזכות להעמדה לרשות הציבור, כלומר הזכות למנוע מכל אדם לגשת ליצירתם בכל עת ובכל מקום, מה שמוכר בעניין כ-VOD או אפליקציה לצריכת תוכן לפי דרישה, סטרימינג. אולם רק כעת, במסגרת הצעת החוק המונחת בפניכם, מוצע להקנות זכות זו לראשונה גם למבצעים ביחס לביצועים שלהם, במסגרת החוק. זכות זו תתווסף לזכויות הבלעדיות הנתונות למבצעים כיום. זכות בלעדית משמעה שהמבצע רשאי להתיר או לאסור עשיית פעולות מסוימות בביצוע שלו, וכפועל יוצא מכך, גם להתנות את עשיית הפעולות בתנאים, למשל בתשלום חד-פעמי או בתשלום תמלוגים. הזכויות הבלעדיות של המבצע לפי החוק הקיים ולפי החוק המוצע: ככלל, זכות לטביעה של הביצוע, כלומר להקלטתו או הסרטתו, זכות לעשיית עותקים של הביצוע וזכות לשידורו. לזכויות אלה מוצע, כפי שציינתי, להוסיף את זכות ההעמדה לרשות הציבור.

לצד הזכויות הבלעדיות של המבצע, יש לו גם זכות לפי החוק הקיים לקבל תמלוג ראוי על השמעה או הקרנה של הביצוע בציבור, למשל באולמות אירועים, באולמות קולנוע, בפאבים ובבתי עסק, כולל עסקים קטנים, אם הם פתוחים לכלל הציבור, מה שנקרא ביצוע פומבי. למבצע אין זכות למנוע ביצוע פומבי, אלא הוא זכאי לתשלום תמלוג ראוי מאת כל אדם או בעל עסק שמבצע בפומבי את הביצוע שלו. לפי החוק הקיים, מי שגובה את התמלוג הראוי עבור כל המבצעים הוא ארגון התמלוגים שמייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, הנקרא לפי החוק "ארגון התמלוגים היציג". לפי החוק, ארגון זה גובה את התמלוג הראוי בשל ביצוע פומבי עבור כל המבצעים, גם אם אינם חברים בארגון. בעניין זה הוועדה החליטה לערוך כמה תיקונים.

ראשית, הוועדה החליטה לקבוע מגבלות לעניין עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי. לפיכך, זכותו של מבצע של ביצוע שנכלל ביצירה מוזיקלית, כלומר זמר או נגן, לא תהיה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות מיום שבוצע הביצוע. לעניין זכותו של מבצע של ביצוע שכלול ביצירה קולנועית, כלומר שחקן למשל, וכן לגבי ביצועים שכלולים בקטלוגים שמאפשרים לעסקים להשמיע מוזיקה בפומבי תמורת תשלום לגורם אחד בלבד, הוועדה החליטה לקבוע שהזכות לתמלוג ראוי תהיה ניתנת להעברה או לוויתור, כפוף לתמורה הולמת למבצע. הדבר צפוי לחזק את המבצעים, שפעמים רבות הם הצד החלש במשא ומתן, ולהעניק להם כוח מיקוח משמעותי יותר להגנה על זכויותיהם.

אציין כי לאור הערות שנשמעו בוועדה, הוועדה החליטה לקבוע חריגים לכללים שציינתי, כך שלא יחולו, למשל, לגבי ביצוע שנכלל בפרסומת וכך שתתאפשר העברה או ויתור על הזכות לטובת גוף שלו מטרות ציבוריות כגון עמותה, חברה לתועלת הציבור, ספריות וארכיונים.

שנית, הוועדה החליטה להחריג בעלי עסקים זעירים מתחולת הסעיף, כך שהשמעה או הקרנה של ביצועים בציבור בידיהם לא תיחשב ביצוע פומבי והם לא יצטרכו לשלם בגינן. בעל עסק זעיר לעניין זה הוא עסק שהיקף המחזור השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרת עוסק פטור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, שכיום עומד על 120,000 ש"ח, ולמעט בעל עסק זעיר שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של ביצועים. הוראה זו נוספה כדי להקל על עסקים בעלי היקף פעילות קטן מאוד, שלעיתים מעניקים שירות רק לאדם אחד או שניים בכל זמן נתון, אך נאלצים לשלם עבור השמעת מוזיקה, או להסתכן בתביעה בשל אי-תשלום משום שהעסק שלהם פתוח לציבור. בשל כך, החלטנו להחיל את ההחרגה האמורה גם לגבי ביצוע פומבי של יצירות במסגרת תיקון עקיף לחוק זכות יוצרים.

אזכיר כי לפי החוק הקיים, כל הפרה של זכות המוקנית למבצע לפי החוק, ובכלל זה אי-תשלום תמלוג ראוי, חושפת את המפר לתביעה שבמסגרתה יכול התובע לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק, שנקרא גם פיצוי סטטוטורי, בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, אלא אם כן מדובר במסכת אחת של מעשים.

הוועדה החליטה להגביל סעד זה לגבי הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי החוק, שכאמור היא אינה זכות בלעדית. מוצע להגביל את סכום הפיצוי הסטטוטורי בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי כך שלא יעלה על שילוש דמי רישיון שנתי או פי עשרה מדמי רישיון לאירוע חד-פעמי, לפי העניין, או עד 25,000 ש"ח, לפי הגבוה מביניהם. כן מוצע לבטל את ההסדר שלפיו ניתן לפסוק סכום כאמור לכל הפרה. יודגש כי אם ארגון התמלוגים היציג, המוסמך להגיש תביעה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי, יסבור כי אין די בפיצוי הסטטוטורי כפי שציינתי, פתוחה בפניו הדרך להוכיח את נזקו ולבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים בהתאם.

שלישית, החלטנו להטיל על הארגון היציג חובות שוויון ושקיפות הן כלפי המשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים עצמם, בין אם הם חברים בארגון ובין אם הם אינם חברים בו. בנוסף, בשל העובדה שהארגון מנהל את כספיהם של כלל המבצעים לעניין ביצוע פומבי, הוועדה החליטה לקבוע שעל הארגון להיות מאוגד כחברה לתועלת הציבור או כעמותה, כדי שמטרותיו הציבוריות יקבלו ביטוי גם באופן ההתאגדות שלו.

עוד החליטה הוועדה להחיל לגבי זכויות מבצעים את השימושים המותרים הרלוונטיים שבחוק זכות יוצרים בשינויים המחויבים. שימושים מותרים הם פעולות שכל אדם יכול לעשות ביצירה או בביצוע ללא קבלת הסכמת בעלי הזכויות וללא תשלום תמורה למטרות שיש בהן חשיבות ציבורית, כמו למשל העתקה של יצירה או ביצוע המופקדים לעיון הציבור, שימוש אגבי ביצירה או בביצוע, שימוש ביצירות ובביצועים למטרות חינוך, ועוד.

בעניין זה, הוועדה החליטה לתקן את חוק זכויות יוצרים לעניין שימושים מותרים במוסדות חינוך, ותיקון זה יחול גם לגבי ביצועים כמובן. תיקון זה כלל שני חלקים: ראשית, לפי החריג הקיים בחוק זכות יוצרים כיום, ביצוע פומבי של יצירה הוא שימוש מותר אם נעשה בידי תלמיד או עובד המוסד החינוכי במהלך הפעילות החינוכית של המוסד. בשל חילוקי דעות שהתעוררו בעניין, החלטנו להבהיר כי שימוש כפי שציינתי הוא מותר, בין אם מדובר בפעילות חינוך פורמלי ובין אם בפעילות חינוך לא פורמלי, ובין אם הביצוע הפומבי נעשה בתוך מוסד החינוך או מחוצה לו.

שנית, הוועדה החליטה להרחיב את החריג האמור כך שיכלול מסגרות חינוכיות-חברתיות נוספות מסוגים שונים – מועדוניות שמנהלות רשויות מקומיות, צהרונים וקייטנות ציבוריות, וכן תנועות נוער וארגוני נוער. זאת מתוך הבנה שהפעילות החינוכית שבה משתתף תלמיד אינה מוגבלת רק ליום הלימודים הפורמלי, וראוי כי גם מסגרות חינוכיות-חברתיות אלה, המופעלות בידי המדינה או רשות מקומית, או נתמכות בידי המדינה, יוכלו לשלב בפעילותן החינוכית יצירות וביצועים ללא חשש לטובת התלמידים המשתתפים בהן.

עוד החליטה הוועדה לקבוע כי במקרים מסוימים ביצוע פומבי במוסד חינוך או במסגרת חינוך יהיה מותר גם אם נעשה על ידי אדם שאינו עובד המוסד או המסגרת או תלמיד בהם, ובלבד שהוא נעשה בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של המסגרת ובשעות פעילותה. עם זאת, הצגת יצירה דרמטית כמו הצגה או מחזה תהיה מותרת רק למטרות הוראה או בחינה. זאת משום שכיום פעמים רבות תכנים חינוכיים פורמליים ובלתי פורמליים מועברים בידי גורמים שעימם מתקשר מוסד החינוך, ולא בידי מורי המוסד עצמם, אף שמדובר בתכנים חינוכיים לכל דבר ועניין.

עוד החליטה הוועדה להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע מקרים שבהם ביצוע פומבי בידי אדם שאינו עובד המוסד או המסגרת ואינו תלמיד, ומתקיים מחוץ למוסד החינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך, יהיה מותר. אם השר קבע כאמור, הוא יקבע בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר הוראות לעניין שיפוי של בעלי הזכויות על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכויותיהם, שישולם מאוצר המדינה. זאת אומרת, יש הבדל בין הרשויות שמנהלות את המסגרות לבין משרד החינוך, שאנחנו כן רוצים שהוא ישפה את היוצרים ואת המבצעים, אבל במסגרת החלטות ותקנות שייעשו לאחר מכן.

אציין שביצוע פומבי, כפי שפירטתי, בכל מקרה מותר רק אם הוא נעשה בפני קהל שכולל את צוות העובדים במוסד או במסגרת החינוך, התלמידים הלומדים בהם, קרוביהם של התלמידים ואנשים הקשורים במישרין עם פעילות המוסד או המסגרת, והם בלבד. כלומר, הקהל בעניין זה הוא מוגבל מאוד. בנוסף, הצגת יצירה קולנועית כמו סרט או סדרה מותרת במסגרת הסעיף רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה.

כפי שאמרתי, ביצוע פומבי הוא השמעה או הצגה של יצירה או ביצוע במקום שהציבור יכול לבוא בשעריו. לכן ייתכן שהשמעה או הצגה של יצירה במסגרת חינוכית שממילא אינה פתוחה לציבור כלל אינה עולה כדי ביצוע פומבי. זאת מאחר שהחוק הקיים כבר קובע חריג שחל לגבי ביצוע פומבי במוסדות חינוך, החלטנו להבהיר את החריג ולהרחיב אותו כפי שציינתי.

נוסף על כך, החלטנו כי ייקבע תקציב קבוע לתמיכה באומנים במצוקה – זה חשוב מאוד, זאת קרן שבתוך שלוש שנים תהיה 7 מיליון שקל בשנה – בכל שנה בתקציב משרד התרבות והספורט. התקציב יחולק לפי אמות מידה שוויוניות שיקבע שר התרבות והספורט בהתחשב, בין השאר, בגילם של האומנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי.

בשנת 2026 יעמוד התקציב על סך של 2.5 מיליון ש"ח, בשנת 2027 על סך 5 מיליון ש"ח, והחל משנת 2028 ובכל שנה לאחר מכן על 7 מיליון ש"ח. מדובר בבשורה של ממש ליוצרים ולמבצעים ישראלים, ואנו בטוחים כי קביעת התקציב בחוק תביא לסיוע משמעותי לאומנים ובפרט לאומנים ותיקים, שעלולים למצוא את עצמם במצוקה כלכלית לעת זקנה, ובכך תוביל לחיזוק ולקידום התרבות והיצירה הישראלית.

אנחנו המלצנו בפני הממשלה להגדיל את הסכום הזה. החלטנו על 7 מיליון רק בגלל שלפי התקנון, ברגע שאנחנו מביאים, זה הופך להיות תקציבי.

אז עשינו את זה עד לגבול של התקציבי, אבל האמת שזה צריך להיות הרבה יותר גבוה מזה. לצערי הרב, ליוצרים בגיל זקנה אין פנסיה, אין להם שום דבר, והם לפעמים מגיעים למצבים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם במסגרת הציבור, מה שנקרא.

עוד החלטנו לקבוע הוראות שיתמרצו את ארגוני היוצרים והמבצעים הפועלים כיום בשוק לגבות במשותף תמלוגים בשל ביצוע פומבי ממשתמשים. כיום כל עסק שמשמיע מוזיקה חייב לשלם למספר ארגוני ניהול זכויות על השמעת מוזיקה או הקרנת יצירות בפומבי. למשל לעניין השמעת מוזיקה, פועלים בשוק ארגון התמלוגים היציג, שמייצג את המבצעים. הוא מורכב מחברת אשכולות, שמייצגת את השחקנים, מעמותת עיל"ם, המייצגת נגנים, אקו"ם, שמייצגת את היוצרים, כותבי המילים או הלחן, הפדרציה לתקליטים וקלטות, וכן הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית, שמייצגות מפיקי תקליטים. כל אחד מהארגונים מייצג גורמים שונים השותפים ליצירה שלהם זכויות אחרות בה, ולכן אי-תשלום לאחד מהארגונים חושף אדם או עסק שהשמיעו או הקרינו יצירה בציבור לתביעה.

כל אחד מהארגונים רשאי כיום לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, סכום שכשלעצמו הוא עצום עבור עסק קטן, כל שכן כאשר הוא מוכפל בכמה הפרות. בנוסף, פעמים רבות עסקים, ובעיקר עסקים קטנים, כלל אינם מודעים לקיומם של כל הארגונים הפועלים בשוק.

לפיכך, החלטנו לקבוע כי על כל הארגונים האמורים להודיע לשר המשפטים בתוך שנה וחצי מיום כניסתו לתוקף של התיקון המוצע אם הגיעו לסיכום לעניין גבייה משותפת ממשתמשים בעד ביצוע פומבי. ארגון שלא הודיע על כך לשר, לא יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לביצוע פומבי. בנוסף, יורחב לגביו הפטור של עסקים זעירים מתחולת סעיף הביצוע הפומבי, כך שאותו ארגון לא יוכל לגבות תמלוגים או לתבוע בשל השמעה או הקרנה של יצירות או ביצועים בציבור בידי עסק שהיקף המחזור השנתי שלו הוא עד פי ארבעה מהסכום הקבוע בהגדרת עוסק פטור בחוק מס ערך מוסף, כלומר עד 480,000 ש"ח.

הוראות אלה נועדו לתמרץ את כל ארגוני ניהול הזכויות הפועלים כיום בשוק לעניין זה להקים ולנהל מנגנון של גבייה משותפת, ובכך לחסוך בעלויות ולהקל על המשתמשים, ובעיקר על העסקים הקטנים. אציין כי משרד המשפטים מנסה זה מספר עשורים לקדם תיקון שיקל ויפשט את הנטל המוטל על עסקים המשתמשים במוזיקה, ללא הצלחה. ואני מקווה כי ההוראות שהוספנו לחוק יביאו לאיחוד הגבייה בידי ארגוני ניהול הזכויות, לחיסכון בעלויות שיגולגל ליוצרים ולמבצעים, ולהפחתת העלויות עבור המשתמשים, ובראשם משתמשים שהם עסקים קטנים.

נוסף על כך, הוועדה דנה ארוכות באפשרות להחיל – לפני זה, אני רוצה להסביר שהנושא של איחוד גבייה הוא נושא חשוב מאוד מבחינה ציבורית, כי זה גם יגרום לזה שהעסקים לא יצטרכו להתעסק עם כל כך הרבה פדרציות, וגם לשלם סכום אחד, וגם יקטין את הסכום שהם משלמים. הוצאות הגבייה, קודם כול, הן הוצאות שכולם יחסכו אותן כי תהיה גבייה משותפת אחד. אנחנו הבנו בוועדה שאנחנו לא יכולים לעשות את זה במסגרת החוק הזה כי זה לוקח זמן – הם צריכים לדבר ביניהם, זה נושא שמנסים לעשות אותו הרבה שנים. בסופו של עניין, עשינו מתווה איך הם צריכים לעשות את זה, תקופת זמן. נתנו סמכות לשר המשפטים לקבל את ההודעה שלהם להחיל הוראות, ואפילו להתקין תקנות אם צריך, ובסופו של דבר נתנו לזה שנה וחצי ועוד חצי שנה ועוד חצי שנה.

אם הם לא יצליחו לעשות את זה, קבענו סנקציות שיגרמו להם לעשות את זה. אנחנו מודעים לכך שיכול להיות שבנושא הזה יכולות להיות בעיות בין הארגונים. קודם כול, החלטנו עם שר המשפטים שאנחנו נקיים ישיבת התנעה של ועדת הכלכלה, יחד עם שר המשפטים, על מנת לבחון את הסוגיות של הגבייה המשותפת בין הארגונים, ולראות איך אנחנו נותנים להם הוראות כאלה, שהם יוכלו לגשת, ביניהם, בלי לפגוע – הגדולים לא צריכים לפגוע בקטנים, והקטנים צריכים לשתף פעולה עם הגדולים.

אני רוצה להבהיר לעניין סעיף 20 לחוק לעניין גבייה מאוחדת, שלא תהיה מחלוקת פרשנית ביחס לתחולת הסנקציות במסגרת ההודעה לגבייה משותפת, והם יוצגו בהודעת התאגיד המשותף. מחלוקות, כלל שתהיינה מחלוקות, ובתנאי שאלה לא יאיינו את הגבייה המשותפת, ייבחנו ויידונו על ידי שר המשפטים וועדת הכלכלה. במקרה זה הסנקציות יעוכבו עד לסיום ההליך והחלטת השר והוועדה. בנוסף לזה, גם המתווה לגבי איך תהיה החלוקה הפנימית ביניהם, במסגרת אותה ועדה כשנדון, נראה בדיוק אם יש בעיות כאלה ואחרות. ואם צריך תיקון חקיקה לעניין הסעיפים של הגבייה המשותפת, במסגרת אותה ועדה אנחנו נמליץ לשר המשפטים, יחד איתו, להגיש תיקון לחקיקה, וזאת על מנת לא למנוע את החקיקה בגלל העניין הזה, שזה עניין שייקח כשנתיים וחצי לעשות אותו.

נוסף על כך, הוועדה דנה ארוכות באפשרות להחיל את זכות ההעמדה לרשות הציבור על ביצועים שבוצעו טרם כניסתו של התיקון המונח בפניכם לתוקף. לגבי תעשיית המוזיקה, הצליחו ארגוני היוצרים והמבצעים להגיע להסדר ביניהם, שהוצג לוועדה. לגבי תעשיית הסרטים והסדרות – שם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם. החלטנו לקבוע הסדר מאוזן שלפיו העמדה לרשות הציבור, מיום התחילה של התיקון, של ביצוע שכלול ביצירה קולנועית שהוטבע מיום 25 במאי 2008, שהוא יום כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים ובו נוספה זכות ההעמדה לרשות הציבור לדין הישראלי לראשונה, ולפני יום התחילה, על ידי רוכש רישיון, תהיה מותרת כפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. זאת, אלא אם כן המבצע זכאי, לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של התיקון, לתשלום בעד העמדה לרשות הציבור. מהסדר זה הוחרגו ביצועים שהוטבעו בתקליט שנכלל ביצירה קולנועית, וכן ביצועים שכלולים בסרט ישראלי, למעט דיבוב. הסדר זה נותן מענה לרצון של הוועדה להגן גם על מבצעים ותיקים, אך אינו מתערב בחוזים קיימים בשוק ויאפשר את המשך השימוש בביצועים הכלולים ביצירות קולנועיות, כפוף לתשלום תמלוג ראוי, כפי שציינתי.

חברות וחברי הכנסת, קודם כול הממשלה מנסה כבר למעלה מעשור לקדם את החקיקה בנושא הזה, ואני שמח שהגענו לרגע ההצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. הצעת החוק בנוסח המונח לפניכם היא תוצאה של דיונים רבים והסכמות בין הגורמים השונים הנוגעים בדבר, ולפיכך אני סבור כי התוצר הסופי הוא הסדר ראוי ומאוזן. אני מקווה שהצעת החוק תסייע הן לאומנים המבצעים והן לציבור המשתמשים בביצועים, ותקדם את התרבות הישראלית והאומנות הישראלית.

אני רוצה להודות קודם כול לחבר הכנסת טייב, שיחד עם חברת הכנסת שלי מירון עשו עבודה גם במשאים ובמתנים, גם היו בוועדה ועשו כל מה שצריך על מנת לקדם את העניין הזה. אני רוצה להודות גם למשרד המשפטים, לצוות שלהם, שסייע. ולהודות במיוחד לצוות שלנו בוועדה, כי יצא מקרה – לא היינו יכולים לחוקק את החוק הזה, זה חוק ממש מקצועי. במקרה יצא שהיועצת המשפטית של הוועדה נעמה דניאל עבדה במשרד המשפטים בדיוק בתחום הזה, ולכן יכולנו לקדם את העניין. אני מודה לה על הזמן שהיא הקדישה.

אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את ההסתייגויות. תודה רבה.

תמיד כשאני אומר אני, התכוונתי גם לסגן. ולכל חברי הוועדה.