קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית, זה חוק טוב. הבטחנו לאומנים שאנחנו נתמוך בהם. אנחנו כאן ונתמוך. למרות שזה ביום דרמטי שאין רוב, אבל האופוזיציה התחייבה ואנחנו נעשה את זה למען האומנים והיוצרים. אבל אני, ברשותך, רוצה לנצל את העובדה שאתה פה כדי לדבר איתך על משהו אחר. אלימות בקרב בני נוער – אנחנו יודעים מה קורה בשבועות האחרונים, שנינו גם גרים בתל אביב, שנינו גם מכירים את כנופיית ה-SSQ, שזו כנופיה של בני נוער. שנינו שמענו על דסטאו צ'קול, שנרצח מתחת לבית שלו בבאר שבע. אני שמחה שאתם שומעים. וגם שמענו, כמובן, על בנימין ימנו זלקה, שנרצח בפיצרייה. בנימין נרצח בפיצרייה, בחור בן 21, ומי שראה את הסרטונים הקשים יודע שהוא רק ביקש שלא יפריעו ושלא ירססו את הספריי שלג. על זה הם חיכו לו, 12 ילדים, ורצחו אותו בדם קר.
כל המדינה הזדעזעה מהרצח של בנימין, גם של דסטאו. אני גם ניחמתי את משפחתו של דסטאו בבאר שבע, הלכתי אליהם. מי שלא יודע, דסטאו בן 19, במכינה. כמה ילדים קראו לו מתחת לבית. הוא ירד, ורצחו אותו מתחת לבית; אגב, גם ילדים בני 14. זאת אומרת, זה נושא חשוב, משמעותי. אלימות בקרב בני נוער – נושא כל כך חשוב. ומי שאמור לכנס, או מי שאמור לתת דין לציבור, הוא גם הכנסת, נכון? כי הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה. והכנסת צריכה לבוא ולפחות לדון, ולתת הסברים, או לנסות להבין מה הממשלה עושה. עד כאן הכול נכון? אז באמת רצה אצה הוועדה לזכויות הילד, בראשות חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד, וקיימה דיון חשוב, ולאחר מכן חבר הכנסת צבי סוכות קיים דיון. תראה, עד עכשיו אני ממש חיובית על הקואליציה.
באנו ואמרנו בתוך הוועדה: נכון, חינוך. נכון, זכויות הילד. אבל מי שאמור לתת תשובה זה הוועדה לביטחון לאומי. אז אני עשיתי את מה שאמורים לעשות, הלכתי ליו"ר הוועדה ואמרתי לו: תשמע, זה נושא סופר חשוב. המשטרה חייבת לתת לנו הסבר.
אני גם רוצה להגיד לך עוד משהו על תל אביב. הבן של חברים שלי, ברחוב ויצמן, ב-02:00 – סיפור שבכלל לא הגיע לתקשורת, כי הם לא רצו להתלונן – הלך עם שני חברים. גם שניהם בני 14. קפצו עליהם ה-SSQ האלה ב-02:00. הפשיטו אותו, לקחו לו גם את הנעליים. השאירו אותו עם בוקסר, ועם זה הוא חזר הביתה. ואבא שלו אמר לו: בוא נלך, נגיש תלונה במשטרה. הבן אמר: אני לא רוצה, אני מפחד. אגב, הילדה בת 12 משכונת התקווה – האח שלה התלונן על הקורקינט, והבת חטפה מכות רצח מתחת לבית. אגב, האבא שלה, ג'וש, גם כשהגיע המפכ"ל, הלך למפכ"ל ואמר לו: אני עוזב, לא רוצה לגור כאן יותר.
זאת אומרת שזה וואחד נושא. ומי שצריך לתת תשובה, אני חוזרת, זה משטרת ישראל. אז הלכתי בחברות ליו"ר הוועדה ואמרתי לו: תקשיב, בוא נקבע דיון. בוא, שהמשטרה תגיד מה היא עושה. שתיקה. אוקיי, הלכנו, חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה ואישרנו דיון בנשיאות הכנסת, בנוכחותך. לכן, חשוב לי שאתה פה.
סליחה, באישורך. מתקנת לפרוטוקול. למחוק, באישורך.
בגלל זה אמרתי: טוב שאתה פה. אתה אישרת לנו דיון מהיר, כי לא רק שאתה תושב תל אביב, ואני בטוחה שאתה גם חושש שאם ילדיך, שאני מכירה אותם, ילכו, וחלילה, או הבת שלי - - -
בדיוק. אבל גם ברמה האישית, תקשיב, אני חוששת. בוא, התקיפה האחרונה הייתה בגינת ארלוזורוב. אני חוששת.
נכון. ואושר דיון מהיר בנשיאות הכנסת, ולמרות זאת הוועדה לביטחון הפנים קבעה דיונים לשבוע הבא בלי הדיון המהיר. אני באמת מנסה להבין ממה הפחד. למה הוא מפחד, השר בן גביר, לכנס את הוועדה לביטחון לאומי על אלימות בקרב בני נוער? וכמובן, אני גם שולחת לך, כי זה לא יכול להיות, כי גם מחויב לפי התקנון. תבינו לאיזה מצב הגענו. הוועדה מחויבת בתוך עשרה ימים לקבוע דיון. ועדה לביטחון לאומי של כנסת ישראל לא קובעת דיון על אלימות בקרב בני נוער. למה? כי בן גביר נתן הנחיה לפוגל לא לקיים דיון. תקשיבו, מעולם לא היה דבר כזה בכנסת. הינה, אני אומרת לך, גם בגלל שזה נושא לאומי, גם בגלל שאנחנו, מה לעשות, סובלים, אני מבקשת ממך להתערב ולא לאפשר שלא יהיה דיון על אלימות בקרב בני נוער בוועדה לביטחון לאומי, שהיא הוועדה שאחראית למשטרת ישראל. אני מאוד מקווה שזה יקרה. אני גם בטוחה שתעשה כל מה שאפשר כדי לקדם את הנושא הזה.
667 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.