הפקרת ביטחון האזרחים הערבים והיעדר מיגון ציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר - -

- - כמו שאמרה קודמתי, אנחנו בפתיחת הכנס האחרון של הכנסת הנוכחית.

אני מאחל לכולם כנס קיץ טוב, מועיל, בריא. כבוד השר, אני רוצה לדבר על שתי הזדמנויות היסטוריות של הממשלה, שהממשלה לדעתי הולכת לפספס אותן. הזדמנות אחת – ברגע שיש ממשלה יציבה, ממשלה שנשענת על רוב יציב וממשלה שהיא ממשלת ימין על מלא – כך היא מגדירה את עצמה – אני חושב שאסור לנו לפספס את ההזדמנות ההיסטורית להחיל ריבונות ביהודה ושומרון.

הצעת החוק שלי עברה בקריאה טרומית לפני כשבעה חודשים. היא מונחת, מונחת ומוקפאת בהוראת הממשלה, ואני חושב שזה פספוס. אם אנחנו מחפשים ניצחון והכרעה במלחמת התקומה שאנחנו נתונים בה כבר למעלה משנתיים וחצי, זאת ההזדמנות להכריע ולגדוע את התקוות של האויבים שלנו, להקים לנו מדינת טרור בלב מדינתנו, בלב ארצנו. אני קורא לכם, אל תפספסו את ההזדמנות ההיסטורית הזאת, ותקדמו את הצעת החוק הזאת להחלת הריבונות לפחות בקריאה ראשונה בכנס הקיץ הנוכחי. ההזדמנות השנייה שאני חושש מאוד שאתם הולכים לפספס, היא ההזדמנות – אני יודע שאתה תמכת בזה – ההזדמנות להגדיר סוף-סוף מיהו יהודי. הצעת החוק – אומנם לא שלי, גם לי יש הצעת חוק דומה – הונחה בפניכם בוועדת השרים לאחרונה - -

- - ואני חושב, אדוני, שהממשלה הזאת, ראוי לה שתקדם את זה ועל ידי כך תכריע אחת ולתמיד בשאלה שמנסרת בחלל האוויר הציבורי שלנו מאז קום המדינה כמעט. אני אומר, הגיע הזמן להכריע: מדינת ישראל היא לא מדינת כל אזרחיה; מדינת ישראל היא מדינה יהודית. לכן אני חושב שהממשלה עושה טעות שהיא דוחה את הדיון בזה, למרות כל הסיכומים הקואליציוניים, למרות כל הצעות החוק שהיו מונחות השכם וערב בפניה של הממשלה – אני חושב שעליכם לחשוב מחדש ולנסות להעביר את הצעת החוק מיהו יהודי, את הגדרת מיהו יהודי, עוד בכנסת הנוכחית, שמא נפספס הזדמנויות היסטוריות שמי יודע מתי יחזרו על עצמן. תודה רבה.