הפקרת ביטחון האזרחים הערבים והיעדר מיגון ציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שהכנתי דברים אחרים לדבר עליהם, בנושא של דיון שליש שיזמתי והתקיים היום בוועדת החינוך, אבל הוא די קשור לנושא של אלימות בני ובנות נוער. אבל אחרי נאום התוכחה של השר המקשר דודי אמסלם – באמת נאום כל כך מתגזען, מגזלט ומלא ברגשי נחיתות. אני לא מצליחה להבין את זה, בכמה שנאה אפשר לדבר על הפודיום? בפסיכולוגיה יש מונח כזה שנקרא "השלכה". כל הנאום – אין לי בכלל מילים. ישבו פה בהתחלה תלמידים צעירים, אדוני, או מכיניסטים, לא יודעת. היו פה צעירים בהתחלה שהוא דיבר והתביישתי שהם שומעים את הדברים האלה. למה להתגזען? למה להוציא אותנו המזרחים כאילו אנחנו איזה מסכנים? אתה בעצמך אמרת על המזרחים בליכוד שהם כמו עגלים. בטעות יצא לך שהם כמו עגלים. למשנה ליועצת המשפטית לממשלה – "מחמיץ בכיף", כי שם המשפחה שלו זה לימון. אז הוא אמר שהוא מחמיץ בכיף – בוא, אני עושה ממך לימון כבוש.

באמת, יש לי ילדים בבית הספר. אבוי להם אם אני אשמע שהם מדברים ככה לחברים שלהם. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו שאם קורה משהו בבית הספר, אם יש ילד עם צרכים מיוחדים לידם, חלילה באזעקה, אם מישהו צריך עזרה – או להסתכל אפילו על ילדים בהפסקה שלא מסתכלים עליהם ילדים אחרים. להזמין הביתה תמיד חברה אחת ולא יותר משתיים, כי החברות האחרות בכיתה יכולות להיעלב. ההורים מדברים ביניהם ועושים אמנות, ולא פותחים לילדים קבוצת ווטסאפ, כי גם לגדולים קשה לשלוט בפה, אז בטח שלקטנים. אנחנו עושים ככל יכולתנו לשמש דוגמה לילדים שלנו, ואז עומד פה שר ובאמת מקיא על הפודיום שנאה. מה זה כל השנאה הזאת? למה לשנוא כל כך הרבה? את מי אתה שונא? באמת אפשר לשנוא חצי עם?

ההכללות, כמה דברי בלע, אני מתביישת בכלל לחזור על חלק מהדברים שאמרת. הגזלוט – האמת הפכה לשקר והשקר לאמת. אני שומעת אותך, ולא מאמינה לדברים שאתה אומר. כמה שקרים אפשר להגיד? היום בוועדת החינוך זה התכנס בדיוק לשיח הבריוני והאלים הזה שהיה פה על הפודיום. לא סתם יזמתי את דיון השליש הזה בוועדת החינוך, וגם היום בוועדת החינוך בדיון על אלימות של בני נוער, יושבת-ראש הוועדה – כי זה היה משולב עם הוועדה לזכויות הילד – גם היא מהליכוד, הביאה את שפי פז לדבר על אלימות של בני נוער.

בשבוע שעבר היא הביאה את רפי קדושים לדבר על אלימות של בני נוער, והוא אמר שהם לא התכוונו להרוג אותו, הם רק התכוונו לדקור. שפי פז – תכף תגיע חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – היא קראה לעברנו "כלבות" במהלך הדיון. מי שמע על דבר כזה שככה הכנסת מתנהלת?

אני אסיים, אדוני, ואני אגיד שאני מצטערת לכל מי ששמע את נאום התוכחה של דודי אמסלם. זו הייתה השחתה ממש של הזמן של הציבור. אנחנו נחזור ואנחנו נשנה, והשיח חייב, יכול וצריך להיות יפה וטוב.