הפקרת ביטחון האזרחים הערבים והיעדר מיגון ציבורי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, היום, לצערי הרב, עוד פעם שמענו בבוקר את המילים "הותר לפרסום". רב-סמל בכיר אלכסנדר גלובניוב, השם ייקום דמו, נפל על הגנת המולדת בגבול לבנון. אנחנו משתתפים בצער ומחבקים את המשפחה ואת כל החברים, ובאמת, שולחים את תנחומינו – אני מרשה לעצמי להגיד – בשם כל כלל עם ישראל. יהי זכרו ברוך.

אני אענה בקצרה לחבר הכנסת מנסור עבאס. אני ראיתי את מה שאתה דיברת, ראיתי בטלוויזיה. אני רואה את זה ככשל נקודתי. בסך הכול משטרת ישראל – משטרה טובה, שנמצאת באתגרים בלתי נתפסים כמעט, בוודאי לא לגודלה, ולפעמים יש גם מעידות, ולכן ככלל אנחנו מגבים את השוטרים. אבל בוודאי ובוודאי, שוטר שפוגע באזרח מעבר לטעם הנכון והטוב, מפעיל יותר מדי כוח – זה, דרך אגב, מבחינתי, ואתה שמעת אותי אומר את זה כל הזמן כאן, ולדעתי כל חבריי בליכוד, אנחנו כאלה – אזרח זה אזרח, זה לא חשוב אם הוא ערבי, אם הוא יהודי, אם הוא מוסלמי, נוצרי. לא חשוב. לכן אני מתחבר עם זה, אני ראיתי את זה, לי זה כאב באופן אישי. אני מניח שכל אזרח במדינת ישראל ראה את זה. ואני שמח שגם בודקים את התקלות האלה, שאסור שיקרו. זה לא חשוב מי זה. זה קורה, דרך אגב, לא רק לערבים, גם ליהודים. יש לפעמים התלהבות יתר שאנשים נחשפים אליה.

ברשותכם, רבותיי, תראו, הרבה זמן לא דיברנו כאן בכנסת, היינו בפגרה. אבל כשאנחנו נמצאים בפגרה, עדיין מדינת ישראל עוברת סערות. אדוני היושב-ראש, מה שעוברים פה בשבוע-שבועיים, בעולם – בקדנציה שלמה לא עוברים. זה לא יאומן. איך אמרתי, חבר הכנסת דנינו? זה כמו איוב, "עוד זה מדבר וזה בא". אתה בבוקר שומע את האבסורד, את הגזרה, הרוע – כבר בצוהריים אתה מתייחס לרוע אחר. אתה לא יכול אפילו להתעכב עליו כמה שעות.

אז בואו נתחיל. קודם כול, יש לי איזה משהו קטן שאני רוצה – שמעתי את הפרשן של ערוץ 12, אתם מכירים אותו, אמנון חרטרוביץ' – זה שמחרטט כל היום, הוא גם חרטא וגם מחרטט. דרך אגב, בן אדם שמזמן עבר זמנו. כשאני רואה אותו בטלוויזיה אני מריח את ריח הנפטלין. בן אדם שלפי תפיסתי מזמן הפסיק להיות פרשן, הוא יותר מלא שנאה ורעל - - -

עוד מעט תביני. ואני אסביר לכם, רבותיי, מה אני שומע את הברנש הזה אומר. הוא אומר בטלוויזיה, ודרך אגב, הוא אמר את זה פעמיים, בשתי תוכניות, רק בחודש האחרון: אין להתפלא על מינוייו של נתניהו, על בן גביר וכו', אבל בעיקר, מי שמינה את דודי אמסלם לממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית יכול לבצע כל מינוי שהוא רוצה וכו', הכול טובת המשפחה וכו'. דרך אגב, הוא חיזק את דבריו של לפיד, שעלה כאן לפני חצי שנה וברוב חוצפתו אמר: לאמסלם, לחבר'ה של אמסלם יש 300 אנשים שיכולים לנהל את החברות, ועוד: אזרחי מדינת ישראל, תזכרו שהשר אמסלם הוא הממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית – אתם נרדמים טוב בלילה?

תראו. מר אברמוביץ', מעולם לא דיברתי איתך, רק פעם היה משפט אחד איתך. נפגשתי איתך בכנסת, שאלת אותי: דוד אמסלם, איפה שירתָּ בצבא? אמרתי לך: בשריון. אמרת לי: מה, באמת? אז אמרתי לך: בטח, בראש שלך, כך חינכו אותך בבית, אני צריך להיות שק"מיסט. אתה איש מתועב, אתה ולפיד. אתם מכירים אותי בכלל? אתם יודעים מה היכולות שלי, כן או לא? מה תרומתי, כן או לא? אבל עצם העניין שאמסלם – ואני עניתי ללפיד. אני לא יכול לחשוף את האנשים שנמצאים בוועדה, אדוני היושב-ראש, אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד בוודאות: 80% ממי שמוביל אותה הם החבר'ה של אמסלם.

אתם חיים בתקופת האבן. ולמה? בגלל ששם, מי שמתקדם הם רק אנשים מצוינים. וכשלא מפריעים לחבר'ה של אמסלם להתקדם, הם מגיעים לשפיץ של השפיץ. אז לכן אתם ולפיד – דרך אגב, לפיד יכול להיות הממונה על הוועדה, חבר הכנסת בוסקילה – בן אדם שלא סיים 12 שנות לימוד והיה במחנה, עיתון "במחנה". אני זוכר כחייל שהיינו זורקים את העיתון הזה, זה היה עיתון חודשי, פעם בחודש היה כותב איזה כמה שורות. זה יכול להיות.

רבי מאיר. אז תבינו כמה, כשאני אומר לכם, הגזענות שם נמצאת עמוק עמוק. זה לא אצל ההורים שלהם פעם; זה לא מה שאמר ברק רק עכשיו – הם נחותים; זה לא שהביוגרף של בן-גוריון אמר: לא תכננו להביא אותם מלכתחילה, אבל בגלל שמתו רוב היהודים האשכנזים בשואה, אז היינו חייבים להביא אותם. זה עכשיו, אצלנו בבוקר. איך אומר הגשש? אצלנו היום בשכונה. האפסים האלה בכלל מטילים בי ספק בלי להכיר אותי. מילא הייתם מכירים אותי, שומעים אותי. כל זה רק בגלל שקוראים לנו אמסלם, ביטון, בוסקילה וכו', זה מתויג אצלם בראש. זו התגובה הפבלובית שלהם, האינסטינקטיבית, וככה הם חושבים על כולנו.

יש כאלה שיגידו את זה בין חברים, כמו שברק אמר: לא התכוונתי, לא ידעתי שהוא מקליט אותי. אמרתי לעצמי: יא אהבל, כשלא מקליטים אותך, אתה סח לפי תומך. עדותו של שכיב מרע היא העדות הכי חזקה, למה? אין לו מה להפסיד, הוא אומר את זה לפי תומו. כשמקליטים אותך סתם בלי שאתה יודע, זו העדות הכי קבילה בבית משפט, בגלל שאתה לא יודע, אתה אומר את האמת.

אז לכן, מר חרטטוביץ', תבין טוב: בני עדות המזרח מבינים שאתה גזען עלוב, אתה ולפיד וכמותכם, ולא רק אתם. ולכן, כשהלכת ברחוב ופעם צעקו לך – הם יודעים את זה, יודעים את זה רוב אזרחי מדינת ישראל. יודעים, דרך אגב, שאתה כבר מזמן לא פרשן, אתה מדי פעם מביא איזה חידוד לשון ומבסוט מעצמך. מקורות אין לך. ואני בכלל מציע לכולם לעשות ויקיפדיה ולראות כמה פעמים הוא שיקר, כמה תביעות היו נגדו, וכמה פעמים הוא התנצל.

לא, אני מדבר על חרטטוביץ'. עכשיו אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להעיר איזושהי הערה. אדוני היושב-ראש, לאחר - - -

בוא תשמע גם אתה, רון. בכנסת הקודמת אני הגשתי חוק לגיוס הערבים לשירות לאומי. מדוע? בגלל שמנסור עבאס ישב פה, היה איתכם, היה יושב-ראש שלכם.

רק שנייה, דקה, אמיתי. הוא היה יושב-ראש בישיבה, הוא היה סגן יושב-ראש הכנסת, והוא ניהל את הישיבה.

ואתם הבאתם להצבעה ראשונה את חוק הגיוס של החרדים, והוא הצביע איתכם. אני שאלתי אותו, תגיד, מנסור עבאס, אתה לא מתבייש? הבן שלך שירת בצה"ל? הרי עד היום בכנסת היה נהוג – לדעתי מקום הכנסת לא מערבבים מה שנקרא דת ומדינה – אנחנו לא מתעסקים בנושא הערבים, בנושא הדתי, ואתם לא מתעסקים בסוגיות היהודים. אתה, בגלל שהצבעת שהבן של פרוש ילך לצבא – ומה הבן שלך? מילא, הוא לומד בישיבה - - -

דקה. אמרתי לו: זה שירות לאומי, תלכו לשירות. דרך אגב, יש הרבה מוסלמים בצבא, מי שהצבא מחליט, אהלן וסהלן. הגשתי הצעת חוק, היא לא עברה פה, כמובן. הגשתי, לא משנה, לא אלאה אתכם, הגשתי חמישה בג"צים. זרקו אותי, אדוני היושב-ראש, מזה שאמרו לי שאין לי זכות עמידה, ומזה שאמרו לי שלא מיציתי הליכים, כאילו עכשיו באנו לארץ ישראל וכולי, כל מיני קשקושים.

בסוף היה בחור חרדי שהולך להתגייס לצה"ל, והוא עתר בשמנו, אנחנו שלחנו אותו לעתור. ואז פעם ראשונה עמית פתאום נתן צו למדינה לשמוע, הוא רוצה להבין למה. דרך אגב, קיבלו עשר דחיות. וגם עכשיו, מר עמית, הם מבקשים את הדחייה השלישית, ואיך אתה כותב כל הזמן – אני מת על המשפט הזה: לא נעלם מעינינו הנושא, אבל אני מקבל את המבוקש של הפרקליטות. בצד השני, כשמישהו רוצה לדחות, אתה לא נותן לו, למה? הרי בית המשפט הוא בית משפט, הוא צריך להיות אובייקטיבי לשני הצדדים, לא לתביעה. אבל רק תזכור שהצביעות בעצם משפריצה מכם. אני גם ביקשתי מבא כוחי להגיש לך מכתב, לצרף את שתי העתירות, הרי זה אותו נושא – אלה הערבים, אלה חרדים, יש שירות לאומי, יש צה"ל – בבקשה, בוא תתמודד עם זה. אבל לאלה אתה לא תעשה כלום, אני יודע, בגלל שהם לא מעניינים אותך, גם החיילים החרדים לא מעניינים אותך. מה שמעניין אתכם זה להפיל את הממשלה.

עכשיו, אדוני היושב-ראש, היו כמה דברים שהדהימו אותי השבוע. ראש הממשלה, חבר הכנסת רון כץ, ביקש למנות את האלוף גופמן לראש המוסד. אני הכרתי את האלוף גופמן באמת מתפקידו כמזכיר הממשלה ובישיבות הקבינט. אני ראיתי אותו בעבר בכמה סרטונים, כשהוא היה אז לדעתי מפקד חטיבה, כשהיה פעם כנס של כל אלופי המשנה ומעלה, ואז הוא אמר לרמטכ"ל דאז, בן אדם אמיץ: חבר'ה, אנחנו רוצים להילחם, תנו לנו רק את הפקודות – כאלוף משנה. בן אדם, גיבור ישראל שחותר למגע, וזה ילד שלא ידע שהוא יהודי, לדעתי. עד גיל צעיר מאוד, כשהוא עלה לארץ, קיבל הרבה מכות, עבר הרבה סבל אישי – ובסוף הוא צמח, ובאמת בשבילי זו גאווה גדולה.

אני רואה עולה חדש שעלה בדיוק כמו – זה לא משנה לי מאיפה, אני אומר, מדינת ישראל, באמת, אמיתי – אחלה מדינה במובן הזה שכל עוד אתה מוכשר, אתה מטפס, בוודאי לגביו. ואז הביאו אותו לוועדה, יש ועדה למינויים. מי יושב בה? היושב-ראש הוא השופט גרוניס. ואני רוצה לספר לכם על השופט גרוניס קצת, ומה הוועדה. דרך אגב, הוועדה אמורה להמליץ לממשלה, והממשלה אמורה לקבל החלטה, גם לאמץ את דעת הוועדה, כן או לא.

השופט גרוניס היה נשיא בית המשפט העליון. חבר הכנסת בוסקילה, אני רוצה להזכיר לך, על פי החוק הוא לא היה יכול להיות נשיא בית המשפט העליון, בגלל שלא נשארו לו שלוש שנים. הוא היה בערך שנה לפני הסוף. אבל הכנסת התכנסה פה. חוקקנו חוק בשם גרוניס, פרסונלי, וככה הוא מונה להיות נשיא בית המשפט העליון לאיזה שנה, שנה פלוס. זה אותו אחד.

ונבוא לעניין – כשרצו למנות את היועמ"שית – שבאמת אני חושב שהיא אישה בינונית ומטה ביכולת שלה, לא הייתי ממנה אותה בעיריית ירושלים לממונה באמת אפילו על הנושא של דוחות החנייה – השופט גרוניס עצמו התנגד ואמר שהיא לא ראויה. אבל היות שיש ועדה והרוב קובע, הביאו את זה לממשלה. הממשלה מינתה אותה, בזה נגמר האירוע. דרך אגב, עד היום לא ראיתי מה השופט גרוניס כתב באותה חוות דעת. זה גם לא חשוב. היועצת המשפטית, אין לה say לגבי הוועדה, זו ועדה לא פומבית. היא קראה לכל האנשים לשמוע אותם, מראש המוסד ועד ראש – לא משנה מי – משטרת ישראל, הרמטכ"ל – גיבשה את עמדתה. גב' מיארה, מה לך? על בסיס מה את טוענת שהם פעלו לא נכון וקיבלו החלטה לא נכונה? באיזו סמכות? בגלל שאת יכולה לדחוף את האף שלך? את לא יכולה. זה לא בסמכות שלך. זו לא ממשלה שאת יכולה להפריע לה. זה לא משרד ממשלתי, זו ועדה. אני מניח שמחר תקום ועדה כזאת או אחרת, ממלכתית או לא ממלכתית. את תדחפי את האף שלך גם לשם? ואני רוצה לחדש לך: לוועדה הזאת יש ייעוץ משפטי שלה, והיא סוברנית לקבל כל החלטה. מי שמך בכלל? למה את צריכה בכלל לקרוא את ההחלטה שלה? מי את בכלל? איך את בכלל בנתיב?

אני אגיד לך למה את בנתיב. הרי הפוסל במומו פוסל – אותו גרוניס פסל אותך, מעך אותך, השפיל אותך בקטע מקצועי. את לא ראויה, לא בגלל שהבן שלך גנב שכפ"ץ ולא עשית כלום; לא בגלל שאת אישה לא מוסרית בכל ההתנהלות שלך, שאנחנו רואים בשנים האחרונות – בגלל שאת לא אשת מקצוע. את בכלל לא בקיאה בשום דבר, את לא יועצת משפטית אמיתית, את בלוף. אז את מטילה דופי באלוף גופמן, שכל חייו נלחם על ביטחונה של מדינת ישראל? למה? בגלל שראש הממשלה רצה אותו? הרי אם ראש הממשלה לא היה רוצה אותו, אתם הייתם רוצים אותו. הפוך, אתם תמיד עושים הפוך. ולהשפיל את גיבור ישראל? כבר כמה חודשים אין לנו ראש מוסד – ואתם מפרסמים ברבים, מטילים – באמת, שופכים את דמו בטלוויזיה, מדליפים כל דבר: מה אמר ראש המוסד, ומה כתב ראש המוסד ומה כתב ההוא – חבר'ה, זו ועדה מסווגת, ועדה פנימית. היא יכולה בסוף לשים את המסקנות בפני הממשלה.

בסופו של דבר כך עשיתם לזיני, ככה אתם עושים לגופמן, וככה אתם עושים לכל האנשים היקרים האלה, שאתם לא מגיעים לקרסוליים שלהם, לא ברמה האישית, לא ברמת אהבתם את המדינה ואת הארץ ולא בהקרבה האישית שלהם למען ביטחון מדינת ישראל והמדינה עצמה. אלה אנשים שורשיים שאוהבים את הארץ יותר מעצמם. אצלכם כבר אין דברים כאלה. אתם לא אוהבי הארץ, אתם משתמשים במדינה הזאת. אתם לא אוהבים את המדינה. אם הייתם אוהבים את המדינה, לא הייתם מתנהגים בארבע השנים האחרונות כפי שהתנהגתם.

אז קודם כול, תתביישו לכם. תתביישי לך את, וגיל לימון – זה הנחש מתחת לקש. דרך אגב, לך אין שכל אפילו לכתוב את זה. הבן אדם, מה שנקרא, בלעם הרשע זה הוא. הוא מושך בחוטים. חבר הכנסת בוסקילה, תבין טוב את המהות של האנשים האלה, את זה, הביא אותו מנדלבליט מהצבא כשאנחנו מינינו את מנדלבליט למזכיר הממשלה. זה כפוי הטובה הזה. וכשמינינו את מנדלבליט לנושא הזה, ליועץ המשפטי, מנדלבליט ישב במכרז שלו ואמר – והוא מינה אותו. אמרו לו: אבל אתה בניגוד עניינים. הוא אמר, לא. איך פעם השופטים קבעו? מנדלבליט, כל המשפטנים – הם יודעים לעשות הבחנה, הם מלאכים מעל, לא משנה שהם אנשים בינוניים שלומדים מקצוע בינוני, שעשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל לומדים אותו, לא כל כך מורכב ומסובך. הרי תואר בכימיה פי שבעה יותר מורכב, מסובך, וצריך שם כישורים יותר גדולים. אבל הם הפכו את עצמם לאדוני הכול, אלוהים הוא כבר הסגן שלהם. וזה אנחנו. אתה מבין, כל אלה מעיזים להחציף פנים – והם מעיזים, כן, להיות כפויי טובה רק מולנו. למה? בגלל שזה המיליה שלהם. שם הם מרוויחים את הבונוסים. שם יושבים השיברים הגדולים במדינה, שמנהלים את המדינה 78 שנים. שם יושב הכסף הכבד של מדינת ישראל. לכן הם עושים את זה, זה הסיפור.

תגיד משהו נגד ראש הממשלה – אחלה. אני שומע את קראדי, הצחיק אותי. גם, אנחנו מינינו אותו כמפכ"ל. היה בחור צעיר, צחי הנגבי מינה אותו. גם הם לא העריכו אותו בגלל שהוא היה כורדי. וגם הם זרקו אותו, דרך אגב, אחרי זה הוא התפטר. והיום אתה רואה אותו – עכשיו הוא תוקף אותנו. זה המשומד, זה בעצם הבן אדם – איך כבר אמרו חז"ל? המומרים גרועים מכול – בגלל שהוא רוצה להרוויח כסף, ושם הכסף. אני מניח שאם אנחנו היינו מובילים את כל הבנקים ואת כל הפרקליטות, הוא היה בא עכשיו ומצדד בנו. תתבייש לך, אתה ושכמותך.

אז אני חוזר עוד פעם, ואני אומר ליועמ"שית ולמר גיל לימון: לא על חשבון גופמן. אם אתם רוצים להתמודד איתנו, אם אתם רוצים להפריע לנו כממשלה, אתם עושים את זה ארבע שנים ומצוין – מחבלים בכל דבר ודבר. אין יום שאתם לא עוברים עבירה פלילית. אין יום שאתם לא עושים הפרת אמונים. אין יום אחד שאתם לא לוקחים סמכויות לא ברשות ומפעילים אותן. אבל את גופמן? למה אתם פוגעים באנשים טובים? יש לכם מספיק דברים שאתם מחבלים לנו. איך מר גופמן צריך ללכת? האלוף גופמן עכשיו בבית עם המשפחה, הילדים שלו. הדבר הזה הרי נבדק עשרות פעמים. אני גם רוצה לשאול את ההיגיון שלכם, גם אתה, גרוניס: הרי אם האלוף גופמן מונה לאלוף, כשכל זה היה כתת-אלוף – דרך אגב, יכול להיות שהוא היה גם רמטכ"ל – אז אני מבין שלשיטתך, לאלוף מותר לעבור עבירות של טוהר מידות.

בוודאי שהרמטכ"ל אמר עליו שהוא יכול להיות רמטכ"ל. אז אתה בא ומטיל ספק – במה? באמינותו? הרי זה נבדק עשרות פעמים. הוא גם הועמד – דרך אגב, היה לו סיפור משמעתי. גם אותו אחד שהיה בזמנו אלוף פיקוד הצפון, ברעם – עשה בדיקה, עשה הכול, כולל הפצ"רית – אמרו, הוא לא ידע שמדובר בנער. הוא לא ידע כלום. אז לא הבנתי, אתה פוגע בשמו הטוב? מי יחזיר לו את שמו הטוב? תגיד לי אתה, כן? מר גרוניס. הרי עוד מעט אתה כבר בן אדם בגיל 80, 80 ומשהו. אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? הרי אתה נושם היום בגלל אנשים כמוהו. אתה יכול להרשות לעצמך לכתוב דברים כאלה בגלל אנשים שכמותו, שכל חייהם נלחמו כדי שאנחנו נוכל לחיות פה.

נקרע לי הלב – דרך אגב, איך אתם מכפישים? זה מעולם לא קרה, הימין מעולם לא הכפיש, אף פעם, בגלל שאנחנו אנשים ממלכתיים, אוהבים את הארץ ואת המוסדות. מעולם לא הכפשנו ראש שב"כ שמינו אותו, מעולם לא הכפשנו ראש מוסד, מעולם לא הכפשנו רמטכ"ל. אתם לא מתביישים? תנו לי לדבר. אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? אתם ככה שופכים את דמם? אתם וכל ערוצי התרעלה שלכם. בכלל רוב - - -

דרך אגב, רוב ההדלפות באות מכם, הרי אתם יודעים שאתם חבורה של עבריינים. אתם מבינים, בפרקליטות - - -

דרך אגב, חשבתי לעצמי – חבר הכנסת בוסקילה – אתה יודע, כל פעם אני שובר את הראש שלי, אדוני היושב-ראש, בסוף ירד לי השם. באמת, מה הם באמת? הם משמרות המהפכה של מדינת ישראל. אלה משמרות המהפכה. הם דואגים לדברו של האדמו"ר אהרן ברק. גם אם צריך להרוג, להשפיל, לעצור, לחקור, לזרוק – הכול בסדר, משמרות המהפכה. אתם מזכירים לי בדיוק את האלמנטים האיראניים. אתם עושים את זה בבג"ץ עכשיו נגד מבקר המדינה. מבקר המדינה רוצה לחקור משהו, בסמכות שלו. דרך אגב, הוא יכול לחקור גם אתכם, זו הסמכות שלו, לחקור את כל גופי המדינה. אבל אתם עוצרים אותו, למה? ככה. אתם מפחדים.

הגדילו לעשות – פתחתם בחקירה, עצרתם את רב-גונדר קובי יעקובי באמצע הרחוב. אתם לא מתביישים? כאחרון העבריינים. בן אדם שקיבל אותות במשטרת ישראל על ההצטיינות שלו. אתם לא מגיעים לרבע מהקרסוליים, ליושר ולאהבה שלו לעם ישראל, לא אתה, עמית, ולא אתה, מר לימון. כולך לימון, חמוץ ולימון. הייתי מחמיץ אותך בכיף ככה, שם אותך, מה שנקרא, עושה ממך לימון כבוש. אבל אתם לא מגיעים אפילו לקרסוליים שלו. מה עשיתם חוץ מלשבת מתחת לניאונים? את והוא. אתם מכפישים, עוצרים את ראש ארגון בתי הסוהר במדינת ישראל, הבן אדם הכי מאוים במדינת ישראל עד היום בגלל המהפכה שהוא עשה – גם בעולם הפשע, גם בעבריינים הפליליים וגם בעבריינים – בוודאי, בנוח'בות ובערבים, במחבלים. אתם פוגעים בו. למה? בגלל שבן גביר מינה אותו? לא הבנתי, כל מי שממנים, אתם ישר יורים בו? לא הבנתי מה קורה פה. אף אחד לא הביא אותו מהבית. בתוך המשטרה צומחים אנשים מתוך המשטרה.

כנ"ל אבישי מועלם – עצרתם יהודי יקר, ניצב משנה, שעשה את עבודתו. אנחנו שומעים בטלוויזיה, אדוני היושב-ראש, איש שב"כ האחראי על המחלקה היהודית, אומר: תעצור אותם, לא צריך ראיות. עזוב, מי זה השופטים? זרוק אותם. עזוב, מי עונה להם בכלל? זרוק אותם לתאים עם העכברים. אשכרה אתה שומע אותו באוזן. הבן אדם, לא עוצרים אותו, שום דבר – אבל את מי עוצרים? את מועלם.

אנחנו חיים בעולם הפוך, רבותיי. פשוט אתה צובט את עצמך להאמין שזה אמיתי. הכול הפוך פה – השקר הופך להיות האמת, האמת הופכת להיות השקר. הבעיה שלי היא שאתם פוגעים באנשים טובים באמצע הדרך, שלא קשורים לפוליטיקה. הם עושים את התפקיד שלהם בשביל מדינת ישראל ולטובתה.

רק שימו לב, אדוני היושב-ראש, רובם ככולם הם אנשי עדות המזרח, בגלל שרק עליהם מותר לדרוך – עליהם, על הראש, בוודאי. את הרצי הלוי אף אחד בחיים לא יעצור ברחוב, כנ"ל את רונן בר. אבל את זיני אין בעיה, כן? את קובי יעקובי – אין בעיה. למה? בגלל שהוא כורדי מהקטמונים שגדל וצמח לבד? אתם מרשים לעצמכם דברים איומים ונוראיים. כל זה יתהפך עליכם, תאמינו לי. אני אסביר לכם – הציבור רואה הכול. הציבור רואה הכול, יש הרבה זעם שנאגר למטה, ותאמינו לי, יום אחד הר הגעש הזה יתפרץ. כולם רואים את ההשפלה. דרך אגב, כשאתם משפילים את ניצב יעקובי, את רב-גונדר יעקובי, אחד שיושב בקריית שמונה, בקריית מלאכי – לא מכיר אותו אישית, אבל הוא מתמלא בזעם והשפלה אישית, בגלל שהוא יודע – ככה מתנהגים למישהו כמו ניצב – ככה התנהגו לאבא שלו, והוא וכולנו נמצאים באותו צד.

איך אמר ברק? אלה נחותים. כולנו נחותים. לנחותים מותר הכול, חזרנו לתקופת קוּנְטָה-קִינְטֶה. השחורים – להם מותר לעשות הכול, לעצור אותם. בגלל זה שרי הליכוד נעצרים חדשות לבקרים על כל דבר, על כל שטות. רק תספר, הכול בסדר. אבל המימד החמישי? בחיים לא. זה שהבן של הפצ"רית גנב? בחיים לא. זה שהפצ"רית עצמה עברה – דרך אגב, עברה, לדעתי, את העבירה הכי חמורה, של בגידה במדינת ישראל – זה בחיים לא. היא עשתה מעשה יותר גרוע מוואנונו – זה לא. וכהנה וכהנה וכהנה. כל הכספים שעוברים אצלכם, אצל אהרן ברק, 10 מיליון שקלים בחשבון – לא משנה, יאללה, תעביר. אבל שמפניה אצל נתניהו? זו בעיה. דרך אגב, אתם שונאים את נתניהו, והוא אשכנזי כמוכם. אתם יודעים למה אתם שונאים אותו? בגלל שאתם משתגעים. הוא בן אדם מוכשר מאוד, ואתם משתגעים איך הוא מנהיג את כל העגלים האלה, מבחינתכם, איך הוא מסכים? הרי מחר הוא עובר צד, הוא ראש הממשלה. מרימים אותו על הכתפיים בדיוק כמו שעשיתם לאריק שרון – בשנייה ורבע. הוא יגיד לכם שהוא מוכן לשבת עם אבו מאזן, להקים מדינה פלסטינית – נגמר הסיפור, יאיר גולן שם אותו על הכתפיים ורץ. איזה תיקים, איזה בטיח', הכול נעלם בשנייה ורבע. איך אמר חרטטוביץ' על שרון? הוא אתרוג, אתרוג, צריך לאתרג אותו, לאתרג אותו. לא משנה כמה הוא עשה, מה – לאתרג.

הזעם שלכם והשנאה שלכם לנתניהו הם בגלל שמצד אחד אתם מכירים את היכולות האישיות הגבוהות שלו, שאתם לא השכלתם לפתח, לבנות בן אדם כזה, ביכולות האלה, 40 שנה. ומצד שני, הוא מבחינתם מנהיג את הנחותים. במקום לבוא אלינו להנהיג אותנו, הוא מנהיג את הנחותים. זה מה שאוכל לכם את הלבלב. לכן אני מציע לכם – תאמינו לי, אני מסתכל כמה צעדים קדימה. הזעם הציבורי לא יושב בקפלן, זה חרטבוּנה, אתם במיעוט של המיעוט. אני מסתובב ואני רואה מה קורה בעיירות הפיתוח, אני רואה בערים המרכזיות הליכודיות כמה שנאה וזעם יש אליכם כתגובה, בגלל שכל יום אתם משפילים אותם, כל יום.

אם יש דבר אחד שפעם אמרתי כאן שאסור לעשות לא לערבים ולא למזרחים – אף פעם אל תשפיל אותם. גם ככה אין לנו הרבה. את הכבוד אף פעם אל תנסו לקחת מאיתנו ולפגוע בנו. זה לא ישתלם לכם, תאמינו לי. מיארה וגם גיל לימון, אני אומר לכם, אתם על זמן שאול בתפקידים שלכם. אתם הורסים מדינה שלמה.

עכשיו לסיום. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – דרך אגב, היא הגדילה לעשות: היא הלכה וכתבה מכתב לכל משרדי הממשלה, אם יש להם עונשים נוספים, סנקציות נוספות נגד החרדים. זה בערך כמו שתמיד, אתם יודעים מה, האנטישמים בעולם, הקיסרים, תמיד היו עושים גזרות על היהודים. בכל פעם אחד היועצים היה מביא להם רעיון נוסף, אז הם היו מאמצים אותו, למה לא? אם אפשר לרדות ביהודים, למה לא? אז היא החליטה שסעיף 46 לעמותות הוא לא יתפוס לחרדים. סתם אני רוצה להבין את האינטליגנציה הטיפשית שיש לך, שאין לך. הרי בסוף, בישיבות לומדים גם אנשים רגילים, שהם לא צריכים גיוס, אז תורמים רק להם. לא הבנתי, אתם עושים עכשיו, מה שנקרא, נותנים איזה עונש קולקטיבי? הרי אתם תמיד טוענים שצריך להעניש את הבן אדם, לא את הקולקטיב. זה מבחינתכם, לכאורה, כאילו זכויות אדם – שמעולם לא דאגתם להן, דרך אגב. דאגתם רק לזכויות שלכם. מעולם במדינת ישראל לא דאגתם בשמאל לזכויות אדם, רק לזכויות שלכם. אז בהיגיון שלך, אם אני רוצה לתרום לישיבה, תרומה שלי, ולומדים בישיבה כל מיני אנשים, ואני רוצה לתרום רק לאלה שפטורים מהגיוס, ואני רוצה לתרום להם את כל התרומה, את תגידי לי לא? לא הבנתי. את תאסרי – לכל הישיבה? לא הבנתי. לכן אני רק מראה לך את הכיוון.

בכלל, הייתי ממליץ לך להתחיל – שאלת אם יש לנו רעיונות, אז יש לי כמה רעיונות. אני מציע לך קודם כול ללכת מול החרדים. הרי יש לך שנאה עיוורת אליהם – את, כמובן, כל בית המשפט העליון כמעט, בהובלתו של השופט יצחק עמית, והתאומה שלו הגברת דפנה ברק-ארז. שנייה, זה מפריע לי שם, אופיר.

אני מציע לכם קודם כול להתחיל במכות מצרים. יש עשר מכות שכבר עשו, לפרעה, בואו נעשה אותן על החרדים; אחרי זה נעבור לגזרות אנטיוכוס. למה להמציא? היה; אחרי זה נעבור לגזרותיו של טיטוס; ואחרי זה נעבור לאינקוויזיציה, שהייתה בערך לפני 500 שנה – היו עונשים קשים ביותר. אז למה שלא תאמצו את זה? למה להמציא את הגלגל? בואו תתחילו בזה, ואם ייגמר לכם זה, ועדיין יישארו כמה חרדים, תמשיכו הלאה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים. שמעתי את בנט בטלוויזיה. אתה יודע, יש לו – איך אני תמיד אומר לו? תקשיב, כשאני רואה אותך, אני מציע לך – הקופצנות שלו, כל הזמן, הוא צריך בטוח איזו כמות של ריטלין, רק להירגע. סיפרתי לך, אדוני היושב-ראש, כשהייתה קורונה אני הלכתי פה בכנסת, בתחילת הקורונה, כל המדינה, כל העולם בסערה, טלטלה, לא יודע מה יקרה. יכול להיות, עוד היו מחשבות שיכול להיות שחצי – אתה יודע מה, השוו את זה לאבעבועות השחורות, לפני 100 שנה, כשנעלמה חצי מאוכלוסיית אירופה. לא ידענו. כל העולם התגייס לזה, כל העולם, אלפי חוקרים, מיליארדים – לא הייתה בכלל מגבלת כסף לאף מדינה, רק בוא נמצא מזור לאנושות. לא ידענו מה יקרה עם האנושות, לאן זה ילך. ואז אני הולך פה בכנסת, נפתלי בנט רואה אותי, צועק לי: דודי, תחכה רק שנייה. בא אליי, מביא לי ספרון של איזה עשרה עמודים, כזה קטן. מה כתוב בו? איך מנצחים את הקורונה. אני מסתכל עליו, אני אומר לו: תגיד, אתה רציני? הוא אומר לי: כן. אמרתי לו: בשביל מה אתה מסתובב בכנסת? אם יש לך פטנט כזה, שיודע איך מטפלים בקורונה – סע לכל העולם, תמכור אותו בעשרות מיליארדים, תהיה הבן אדם הכי גדול, הכי עשיר וגם הכי מושיע את העולם, הכי מפורסם בעולם. מה אתה מסתובב פה בכנסת?

זה הבן אדם. אני נותן לכם את הפרופורציות מי זה הבן אדם. קחו את זה לעומק. הרי כולנו – בן אדם סביר, הגיוני, לא חייב להיות גאון, מבין, כשהוא רואה ספרון כזה הוא מבין שזה בדיחה. הוא מחלק אותו בכנסת לאנשים. עד היום הוא בחדר שלי. זה – רוצה להיות ראש ממשלה. ומה הוא אומר? ראו אותו בתוכנית בטלוויזיה, אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים. מה הוא אומר? חבר'ה – בעצבים – אני שם עין על כל מינוי, ואני אומר לכם, מי שלדעתי לא יהיה מינוי טוב אני אזרוק אותו.

מר בנט, אתה מזכיר לי את הבדיחה – אתה יודע, יום אחד אבא אחד בא לילדים שלו, אמר להם: חבר'ה, אם אני זוכה בטוטו אני קונה מכונית מרצדס – אתה שומע, אביחי? – אז כל ילד צועק לו: אבא, אני יושב קדימה, אני יושב קדימה. האבא התעצבן, אמר להם: אתם יודעים מה? צאו כולכם מהאוטו. זה נפתלי בנט. נפתלי בנט, אתה לא תהיה ראש הממשלה בחיים. אין אופציה כזאת.

אתם עולים כאן, מדברים: יש אווירה, אנחנו מריחים. חבר'ה, אתם מריחים את עצמכם. להפך. אני רוצה להראות לכם כמה אתם בעצם לא מבינים עניין. הרי אין ספק, חבר הכנסת אביחי בוארון, אדוני היושב-ראש, שלפני שלוש שנים, לפני 7 באוקטובר, היינו במצב, בכלל – הרתעתי, מדיני, ביטחוני – במקום יחסית נמוך. היום אנחנו נמצאים – מדברים עלינו בעולם, זה לא אנחנו מספרים לעצמנו – מדינת ישראל שיקמה את הרתעתה במושגים שלא היו מעולם. וזה ישפיע עשרות שנים קדימה. בגלל שלא חשוב מה אנחנו חושבים, חשוב מה עובר בראש של הערבי פה לידנו, והאיראנים. ומי שהוביל את זה, את כל המתקפות, את כל ההחלטות הקשות, זה ראש הממשלה נתניהו.

דרך אגב, אני אמרתי לראש הממשלה פעם, בסבב הראשון, אדוני היושב-ראש, כשהוא החליט לתקוף את איראן – אני זוכר את הלילה הזה, זה אחד הערבים, הלילות, הדקות המכוננות שהיו אצלי. אני לא אשכח את זה עד סוף חיי. הייתה התרגשות בחדר, עם מתח, בגלל שלא ידענו מה יקרה. אנחנו שולחים את חיילינו, את טייסינו, לבלתי-נודע. דרך אגב, אתם יודעים את זה שהמרחק בין תקלה, בעיה, לבין הצלחה הוא לפעמים חוט השערה. לא ניסינו את זה אף פעם. ואז ראש הממשלה הוביל את ההחלטה. כל הממשלה תמכה בה, כולל כל זרועות הביטחון. אבל אמרתי לו: תשמע, ראש הממשלה, ההחלטה הייתה מתבקשת, זה ברור. אבל עדיין – אדוני היושב-ראש, מי שמקבל את ההחלטה, זה על הכתפיים שלו – זה אירוע לא פשוט, שאתה סוחב את זה על הכתפיים שלך. זה אתה בסוף. בגלל זה גם הקודמים לא קיבלו את זה אף פעם. הם פחדו. הם לא חשבו שלא צריך, הם פחדו, ואני מבין את זה. בגלל שזה אירוע דרמטי מבחינת מדינת ישראל, וההשלכות של כישלון הן מטורפות. לכן אתה תיכנס לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, ותיכתב בספר דברי הימים להרבה שנים קדימה. זה לא שקיבלת את ההחלטה הכי מבריקה, זה לא הסיפור. הסיפור – שהיה לך את האומץ לקבל את ההחלטה הזאת.

ואני לא יודע, אם אני הייתי שם, אם היה לי את האומץ לקבל את זה. בגלל שאמרתי, הסיפור הזה לא נרקם עלינו, זה שנים על גבי שנים אחורה, והרבה אנשים גם חיבלו וגם הפריעו, ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון מדינת ישראל. בוודאי אלה היו אנשים פטריוטים – רמטכ"לים, ראשי מוסד – הם לא רצו לפגוע, אם הם יכלו לחסל את זה בלחיצת כפתור בוודאי שהם היו עושים את זה. הם פחדו מהתוצאה וההשלכות. ואני מבין אותם. ולכן אני רואה בזה הנהגה שלא הייתה כאן כמעט אף פעם במדינת ישראל. אני תמיד משווה את זה להחלטה אחת שקרתה במדינה – דוד בן-גוריון שהכריז על הקמת המדינה, כשהוא ידע שתיפתח מלחמה עלינו על ידי הערבים, ואנחנו כולה 600,000 יהודים פה, לא יודעים מה יקרה, יכול להיות שהם היו מצליחים לחסל את כולנו. וזאת הייתה החלטה אמיצה מאין כמותה, בגלל שאחרת לא הייתה מדינה.

לכן, אדוני ראש הממשלה, אתה באמת קיבלת סדרת החלטות מטורפת. מעולם לא היה ראש ממשלה שקיבל – זה גם לא דומה להפצצת הכור בעיראק וזה לא דומה להפצצת הכור בסוריה, שגם שם מגיעות ברכות לראשי הממשלה שעשו את זה, גם אולמרט וגם מנחם בגין. אבל כאן זה סרט אחר. ואתה בעצם קיבלת החלטות לאורך כל הדרך, גם הכניסה לרפיח – אני לא רוצה להיכנס. אבל בכל מדינה נורמלית הציבור שראה את זה היה צריך לבוא ולהגיד: רבותיי, יש פה מנהיג שבאמת – אני תמיד שואל את עצמי אם המציאות יוצרת את המציאות או המנהיג יוצר את המציאות – יש פה מנהיג שקיבל החלטות מטורפות, שאף פעם אף אחד לא נדרש להן וכולם דחו אותן.

ציפיתי, ואני מניח שגם אתה ציפית ועם ישראל – הייתה גם אופוריה בעם ישראל – שזה יבוא לידי ביטוי בהערכה אליך.

70, 80 מנדטים. אבל ראש הממשלה, לצערי הרב עם קשה עורף אנחנו. אני רק רוצה לנחם אותך. היות שאני יודע שאתה קורא ואוהב לקרוא על צ'רצ'יל, תזכור שצ'רצ'יל בעצם הציל את אירופה מהשלטון הנאצי בסוף. אני לא מדבר כרגע רק על אנגליה. הוא הציל הלכה למעשה. אדוני היושב-ראש, הוא נסע לרוזוולט, התחנן לפניו שהאמריקאים יתערבו, האמריקאים לא רצו להתערב במלחמה. אם לא היה פרל הארבור, עד היום היטלר היה שולט על כל אירופה כולל רוסיה.

אבל מה קרה בסוף? אחרי הניצחון, אחרי הכניעה היפנית והגרמנית, צ'רצ'יל בא לבחירות והעם הגרמני לא בחר בו.

העם האנגלי לא בחר בו מייד אחרי זה. אחרי זה הוא בחר בו שוב, והשאר היסטוריה. זאת אומרת, אין נביא בעירו. ראש הממשלה, לפעמים בעל הנס לא מכיר בניסו. צריך פרספקטיבה של זמן הרבה פעמים כדי לנתח את האישיות - - -

לא, אני אומר דבר מאוד פשוט.

ולכן אני אומר – הרי בסופו של דבר זה לא רק הפרסונה. אנחנו מובילים דרך. כשאתה בוחר בראש ממשלה, אתה בוחר בדרך.

ולכן אני אומר – אנחנו, דרך אגב, הליכוד כמפלגה, ובכלל, כל המחנה האמוני, מאמין בדרך, הוא מאמין בכל מאודו בתורת ישראל, בארץ ישראל, בערכים היהודיים ובגאווה היהודית ובהגנה על המולדת שלנו בכל מחיר. אנחנו יודעים מה יש סביבנו, אנחנו כבר לא כל כך נאיביים. אנחנו היום מכירים חצי מיליארד מוסלמים, חבר הכנסת בוארון, שקמים כל בוקר ושואלים את עצמם איך משמידים את היהודים כאן, ולא משנה להם איזה סוג של יהודים. ואם מישהו חושב שבגלל המלחמה מישהו מהם שינה את עמדתו, הוא טועה. הם מבינים רק שפת כוח. אם הם יבינו שאנחנו נכה אותם מכה אחת אפיים, נכה בהם שוק על ירך – זה העתיד שלנו פה. אחרת, אנחנו גמורים פה. החמאס חשב שאנחנו חלשים, החיזבאללה - - -

לכן אני אומר – אני שומע הרבה קולות גם על זה שצה"ל מדשדש בלבנון וגם על עזה – למה נכנסתם - -

- - ולמה היה צריך להיכנס לרפיח, כן או לא, ותשאל את גנץ וגם את איזנקוט למה הם יצאו מממשלת האחדות שהייתה. הרי אז היינו במלחמה. ושומו שמיים, אני, מדינת ישראל מבחינתי זה מעל לכול, לא מעניין אותי כלום. ולכן – זה היה ממניעים פוליטיים. מנחם בגין, אני רוצה להזכיר לך, במלחמת יום כיפור נכנס למלחמה כשר בלי תיק, רק שתהיה ממשלת אחדות, וזה הימין. דרך אגב, אלה אנשים שאוהבים את המדינה, אין להם שנאה. אין להם שנאה מובנית. הם מגיבים לשנאה מולם, שהם לא מבינים אותה.

ולכן אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, אני מקווה מאוד שהעם בסופו של דבר יעריך את היכולות שלך בשעות המשבר הכי קשות שהיו במדינה. באמת, תחשבו קצת אתם: לפיד, בנט – עזבו חבר'ה, אמיתי, לפעמים אני מתבייש שהם בכלל מועמדים לראשות ממשלה. אני מתייחס למדינת ישראל ברצינות גדולה מאוד, אמיתית. אלה אנשים ריקים מתוכן. איך אמרו חז"ל? איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. רק רעש. זה מטבע בתוך כד שאתה מנענע אותו ועושה מלא רעש. כד שמפוצץ במטבעות לא עושה רעש.

לכן אני אומר – אני מתייחס למדינה בחרדת קודש. ומנהיגי המדינה, לדורותיהם, גם כשלא הסכמתי איתם, אני לא חשבתי שרבין זה לא בן אדם שראוי להנהיג מדינה, בזכויות שהוא הראה. לא האמנתי בדרך שלו, אבל בוודאי לא לגבי היכולות. גם לא שמעון פרס, גם לא אריאל שרון אפילו. אני לא חשבתי שהוא יעשה את מה שהוא יעשה, שיבוא וירמה בתוך הליכוד, מה שעשה בנט – הוא אמר שדין נצרים כדין תל-אביב ובא והביא אותה פתאום בהפוכה. בוודאי אני לא מדבר על בן-גוריון, אני לא מדבר על אשכול. אלה היו באמת אנשים בעלי יכולות גבוהות מאוד, מנהיגים אמיתיים, לא איזה אחד שרוצה שתהיה לו איזה ניידת לפני הבית שלו ושישימו לו גדר. תראו את השמאל, הם לא מצליחים להביא הנהגה בשיעור קומה רציני.

אז לכן, ראש הממשלה, אני מקווה, בעזרת השם, שבבחירות הבאות אנחנו שוב נביא בשורה לעם ישראל. אני מאמין שבסוף עם ישראל – היהודים שקמים עליהם, הם גם חושבים ורואים ויודעים. אי-אפשר לרמות את כולם כל הזמן. אני גם מאמין, בעזרת השם, שיהיה לנו סייעתא דשמיא בגלל שאנחנו לא נלחמים פה על תפקידים, זה לא מעניין אותי תפקיד. אנחנו נלחמים על היהדות שלנו, אנחנו נלחמים על ארץ ישראל שלנו, ואנחנו נלחמים על היהודים שנמצאים פה. ולכן אני בטוח שתהיה לנו פה סייעתא דשמיא גדולה, נראה ניסים גדולים. ובסופו של דבר, אנחנו ננהיג את המדינה. אני בוודאי מצפה שיצטרפו גם אנשים ראויים מהצד השני, בגלל שבסוף המדינה זה הכול. זה לא נגד נתניהו ולא בעד, זה לא חשוב. בסוף אנחנו בעד המדינה שלנו. תודה רבה.