קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, אני אנסה לחבר את הצעת חוק הבנקאות לנושא רווחי הבנקים – הייתי אומר, רווחי הבנקים החזיריים, ואני גם אמרתי את זה בכמה וכמה ועדות. בשלוש השנים האחרונות, במצרפי, בין 30 ל-34 מיליארד שקל רווחי הבנקים הם רק כתוצאה מעליית הריבית – שום השקעה ושום ייצור ושום כלום, עליית הריבית. ותקשיבו, אזרחי מדינת ישראל, מאיזה כסף? מהכסף שלכם. אתם בחשבונות העובר ושב מחזיקים 500 מיליארד שקל – כסף של אזרחי מדינת ישראל. והינה מגיע האוצר ורוצה להטיל 15%. ואני אומר לאוצר: מה פתאום תטילו 15% על רווחי היתר? תראה, גם חברות ביטוח והייטק. אבל חברות ביטוח והייטק גם מייצרות משהו, גם לוקחות סיכון בעצם הביטוח, גם מבטחות ביטוחי משנה אצל חברות ביטוח בחו"ל. בנקים זה פה, זה בארץ. הבנק לא לקח כסף מבנק ישראל ושילם עליו ריבית, הבנק קיבל כסף מחשבונות העובר ושב שלנו 500 מיליארד שקל, ועל זה הוא הרוויח את הריבית.
אני אישית מתנגד התנגדות יתרה שהאוצר יכניס את ידו אל תוך כיסי הבנקים. זה מתאים למדינות אחרות, לא למדינה דמוקרטית, בתפיסת עולמי. אמרתי לאוצר: אל תיגעו בכסף, הוא לא שלכם, הוא של אזרחי מדידת ישראל. פניתי לבנקים גם בוועדת הכספים ואמרתי: תביאו הצעה איך הכסף חוזר בחזרה לאזרחים, לא לכיסו של האוצר. אני לא מאמין שהאוצר ייקח את זה ויחזיר את זה לאזרחים. שאלו מה; אמרתי: תלכו הביתה, תביאו לנו רעיונות. שאלו עוד פעם מה; אמרתי: למשל, הנחה 1% בריבית הפריים, גם למקבלי משכנתאות, גם למילואימניקים שחזרו, גם לרוכשי דירה ראשונה, גם לאלה שברוך השם, משפחתם התרחבה וקנו דירה נוספת בגלל התרחבות המשפחה – לא להשקעה, ולעסקים קטנים. זה הכסף של הציבור, זה לא הכסף של המדינה, זה לא הכסף של האוצר, שמטיל מס על רווחי יתר – זה כסף של אזרחי מדינת ישראל. ואם הבנקים יביאו הצעה נבונה, אני אצביע נגד האוצר; אם הבנקים לא יביאו הצעה נבונה, אני אצביע עם האוצר.
308 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.