תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את יעקב אשר על ההצעה. אני רוצה להגיד לך, אני לא מאמין בבנקים. הם עושקים את האזרחים, הם עושים רע לאזרחים, ואנחנו תומכים בהצעתך. ואני רוצה להגיד לאחי חמד עמאר: בנק שסוגר סניף ביישוב עם 50,000 תושבים, זה מסמן שבאותו יישוב אין מנהיגים. אם היו מנהיגים שמקריבים ועומדים נגד הבנק, הם יכלו לעשות הכול שהוא לא יסגור את הסניף בשום מקרה.
אני אומר, מנהיגי היישוב ופרנסי היישוב יכולים לאחד את כל האזרחים נגד הבנקים. אבל אנחנו למדנו, לצערי הרב, רק להגיד למה.
תרשו לי, אני אדבר על נושא אחר. אדוני היושב-ראש, כאשר מדברים בבית המכובד הזה על השותפות בנטל, ראוי שנדבר גם על עובדות, על אחריות ועל ערכים. לא רק על סיסמאות. אני מבקש לציין את שני מגזרים יקרים לליבי: ציבור הציונות הדתית והעדה הדרוזית, שני ציבורים שכניסה מתחת לאלונקה אינה עבורם אמירה תקשורתית אלא דרך חיים, שירות משמעותי, תרומה ביטחונית, מנהיגות בשטח ובקהילה. זהו חלק בלתי נפרד מזהותם. מאז הטבח ב-7 באוקטובר, במתקפת הטרור של חמאס, בני הציבור מהציונות הדתית ובני העדה הדרוזית נמצאים בחוד החנית של הלחימה וההגנה על מדינת ישראל. לצערי הרב, שיעור הנופלים בקרבם גבוה לאין שיעור מחלקם היחסי באוכלוסייה – עובדה שמחייבת אותנו לא רק להוקיר אלא גם לנהוג באחריות.
העדה הדרוזית, אשר קשרה את גורלה בגורל המדינה מיום הקמתה, ממשיכה להוכיח נאמנות, אומץ ושותפות אמת. כך גם ציבור הציונות הדתית, המשלב תורה והתיישבות, שירות קרבי ומעורבות עמוקה בכל תחומי החיים. ולכן, כאשר יוזמות חקיקה עולות בבית הזה, יוזמות שעלולות לפגוע במישרין או בעקיפין באותם ציבורים שנושאים בעול באופן מובהק, ראוי לעצור ולחשוב. ראוי לזכור מי עומד בקו הראשון, ראוי לזכור מי משלם את המחיר הכבד ביותר. איש איננו זקוק להטפות על אהבת הארץ ועל המחויבות למדינה. אהבת הארץ נמדדת במעשים. מחויבות נבחנת בשדה הקרב, בשירות הציבורי, בנכונות לשאת באחריות גם ברגעים הקשים ביותר.
אני קורא לכולנו לנהל את הוויכוח הציבורי בכבוד, ביושר. ובעיקר, בהכרה אמיתית בתרומתם של אלו שנמצאים בחזית. תודה רבה.
321 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.