קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, משפחת אמל נסראלדין היקרה, הנהלת בית יד לבנים, יושב-ראש ההנהלה ד"ר רמזי חלבי, המנכ"ל לוטפי, מוניר מאדי וכל המלווים המכובדים, ברוכים הבאים לכנסת.
אדוני היושב-ראש, להזכיר לך, בפעם הראשונה שהייתי חבר כנסת כאן, ב-2012, עמדתי כאן והצהרתי ואמרתי שמי שהשפיע על חיי הפוליטיים היו שני אנשים: מנחם בגין, עליו השלום, ואמל נסראלדין, זיכרונו לברכה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום איננו עומדים כאן רק כדי לזכור אדם – אנו עומדים כאן כדי לכבד דרך, כדי להצדיע למורשת, כדי לומר בקול ברור: אמל נסראלדין איננו עוד דמות היסטורית; הוא יסוד באבן היסוד של הזהות שלנו.
אני אומר את הדברים גם מהמקום האישי ביותר. אני גדלתי על אמל, למדתי ממנו, ספגתי ממנו ערכים של אחריות, של נאמנות, של עמידה זקופה, גם כשלא נוח, גם כשלא קל, גם כשיש מי שמנסה לערער. אמל לא חיפש כותרות – הוא בנה תודעה. הוא לא רדף אחרי תפקידים – הוא רדף אחרי שליחות. כאשר כיהן כחבר כנסת, הוא נשא בגאווה את קולה של העדה הדרוזית, אבל מעולם לא פעל מתוך מגזריות צרה. הוא האמין בשותפות אמת, בשותפות של דם, של ברית, של דרך. וכאשר עמד בראש יד לבנים לעדה הדרוזית, זו כבר לא הייתה פוליטיקה – זו הייתה קדושה. הוא נשא על כתפיו כאב של אבות ואימהות, של משפחות שכולות, של קהילה שלמה שמקריבה את היקר לה מכול למען ביטחון המדינה. אמל עצמו ידע כאב אישי עמוק. הוא שכל בן, שכל נכד, והוא גם איבד בן שנעלם, כפי שאמר היושב-ראש, באזור ג'נין, עד עצם היום הזה, בן למשפחה שמקריבה ותורמת שוב ושוב למען ביטחון מדינת ישראל. מתוך הכאב הזה, הוא לא בחר בכעס – הוא בחר באחריות; הוא בחר להמשיך לבנות, לחזק ולחנך.
היום יותר מתמיד, כאשר החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים, עם מחלוקות ועם מתחים, המורשת של אמל רלוונטית מתמיד, מורשת של אחריות, של איזון, של עמידה יציבה על ערכים, מבלי לשרוף גשרים. אני עומד כאן היום לא רק כדי להספיד, אלא כדי להתחייב – להתחייב שנמשיך את הדרך; שנמשיך לשמור על כבוד משפחות השכול; שנמשיך לדרוש צדק, אך נעשה זאת מתוך ממלכתיות; שנמשיך להיות שותפים מלאים בביטחון המדינה ובבנייתה.
ולמשפחה היקרה, אתם לא רק נשאתם את הכאב, אתם נשאתם גם דוגמה. הבית הזה הצמיח מנהיג, הצמיח לוחמים, אנשים של ערכים. מדינה שלמה חבה לכם. תודה.
יהי זכרו של אמל נסראלדין ברוך. תודה ליושב-ראש הכנסת על זה שמזכירים את האנשים שהשפיעו על החברה בישראל ותרמו לה רבות. תודה רבה.
391 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.