כישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה קודם כול להצטרף לראש הממשלה בהבעת צער על מותם שובר הלב של התינוקות ברוממה, בירושלים, היום. זה אירוע נורא, וכל הבית הזה על שני צידיו השתתף כמובן בצער המשפחות. מאחל החלמה לכל מי שעדיין בבית החולים, אמן ואמן, רפואה שלמה.

אדוני ראש הממשלה, בדיון 40 החתימות הקודם, שהיה לא נורא מזמן, עלית הנה על הדוכן, כולך ששון ושמחה אחרי הביקור במאר-א-לאגו, ואמרת לי, נו, מר לפיד, אתה כבר אמרת שאני לא מכיר את אמריקה, אולי אתה רוצה לחזור בך? אתה זוכר, נכון? אמרת לי, אדוני, אולי אתה רוצה לחזור בך?

מאז אותו נאום הנשיא טראמפ פרסם על הראש שלך את הרכב הוועד המנהל של עזה. אתה קראת לזה פה מועצת היועצים. היות ואדוני שולט היטב בשפה האנגלית, executive board זה לא מועצת יועצים, זה הוועד המנהל של עזה. ארדואן וטורקיה בפנים, קטר בפנים. המארחים של החמאס באיסטנבול ובדוחה. השותפים האידיאולוגיים של החמאס הוזמנו לנהל את עזה.

מאז אותו נאום הנשיא טראמפ פרסם גם את הרכב ועדת הטכנוקרטים שאמורה לנהל את חיי היום-יום בעזה. אני יודע שאתם מנסים לטשטש את זה, אבל הגורם הדומיננטי בתוך הוועדה הזו הוא הרשות הפלסטינית. ראש הוועדה יהיה עלי שעת', אנחנו מכירים אותו, הוא קרוב משפחה של נביל שעת', שהיה האדריכל מהצד הפלסטיני של הסכם אוסלו. אתם יודעים מה התפקיד הקודם שלו? הוא היה סגן שר התחבורה בממשלה של אבו מאזן. עלי שעת' הוא מינוי אישי של חוסיין א-שייח, סגנו של אבו מאזן, והוא ידווח לאבו מאזן על בסיס יום-יומי. אני תוהה למשל, השר עמיחי אליהו, האם אתה יודע שאתה חתום על זה שאתם החזרתם לעזה את הרשות הפלסטינית?

אז אדוני ראש הממשלה, היות וחזרת מהמפגש במאר-א-לאגו ואמרת לכולנו שאתה והנשיא טראמפ מתואמים עד הקצה, אז יש שתי אפשרויות: או שהסכמת מאחורי גבינו שטורקיה, קטר והרשות הפלסטינית יהיו בעזה, או שטראמפ לא סופר אותך ממטר. כך או כך, בקיצור, אדוני, אולי אתה רוצה לחזור בך?

מה שקרה באמת הוא שהנשיא טראמפ הבין את מנגנון ההפעלה שלך, הוא הבין שאתה בשנת בחירות, הוא הבין שאתה פוחד להפסיד. אז אם תקבל הזמנה למסיבה עם כמה מילים יפות ועם צילומים וחיבוקים וחיבוקים וצילומים, הוא יוכל לקפל אותך על האינטרסים הביטחוניים הכי חשובים של מדינת ישראל. אז זה מה שהוא עשה.

מה שהגעת אליו בעזה הוא התוצאה הכי גרועה שאפשר, לא יכול להיות יותר גרוע. החמאס עם 30,000 חמושים, לא מתפרק מנשקו. התוכנית שלו היא כמובן שבסוף הוא ייתן כמה טילים חלודים, ויודיע לעולם שהוא התפרק מנשק התקפי. החיילים שלנו, הלוחמים שלנו, הגיבורים שלנו, עשו את העבודה מעל ומעבר. לך היה רק תפקיד אחד: להשלים את המהלך הצבאי במהלך מדיני – ונכשלת בזה לחלוטין, הכישלון המוחלט.

כשמדינת ישראל תיאלץ לחזור להילחם בעזה, ידע כל לוחם שיקראו לו לחזור למילואים – זה בגלל הכישלון המדיני שלך. במשך שנה – אני אומר לך פה, הדרך הנכונה היא לתת למצרים לנהל את עזה ב-15 השנים הקרובות. טורקיה וקטר הן השותפות האידיאולוגיות של האסלאם הרדיקלי, היום מצרים היא האויב הכי מר של האסלאם הרדיקלי בכל העולם הערבי. אנחנו יודעים, אנחנו יודעים לנהל עם מצרים - - -

אנחנו יודעים לנהל עם מצרים שיתוף פעולה ביטחוני, עשינו את זה נגד דאעש בסיני כל השנים האחרונות, אתה עשית את זה כראש ממשלה, אני עשיתי את זה כראש ממשלה, שנינו יודעים שזה עובד.

להבדיל מכל הגורמים האחרים למצרים יש אינטרס עליון שלא תהיה מלחמה בעזה. יש אינטרס עליון שהשיקום של עזה יהיה מהיר ואפקטיבי, ויש אינטרס עליון להזיז את החמאס מעזה. במקום לקרב את מצרים, להפוך אותה לשותפה שלנו במלחמה בחמאס, בתוך הלשכה שלך התנהל מבצע השפעה נגד מצרים במימון קטרי. הרי אף אחד כבר אפילו לא מכחיש את זה. התוצאה היא שאחרי שנתיים מלחמה ומאות הרוגים אנחנו חוזרים בעזה לא לנקודת ההתחלה – אלא לנקודה הרבה יותר גרועה מנקודת ההתחלה.

מה שמוביל אותי לשאלה החשובה באמת: לאן מדינת ישראל הולכת? מה הולך לקרות כאן בשנים הקרובות? שאלת מה החזון, אז החזון הוא שזה רגע להיות או לחדול של מדינת ישראל. אחרי ההפיכה המשטרית, אחרי 7 באוקטובר, אנחנו כבר לא צריכים להחליט איזו ממשלה תהיה פה, אנחנו צריכים להחליט איזו מדינה תהיה פה. האם תהיה פה מדינה קיצונית, מבודדת, שמקדמת שחיתות והשתמטות המונית בזמן מלחמה, שמפרקת את הבסיס המשותף של חיינו לטובת כפייה דתית ופילוג והמון שנאה – המון, המון, המון שנאה, שמרעילה את חיינו? או שתהיה פה המדינה של מכון ויצמן ושל חיל האוויר וכלכלת הייטק וקהילה חמה שמשקיעה קודם כול בחינוך, שמחזקת את מעמד הביניים, את הציבור היצרני והעובד של מדינת ישראל, ומאמינה ביהדות של בית הלל ורבני צהר והרב זקס? אלה האלטרנטיבות, חדות מאי פעם, ברורות מאי פעם.

אנחנו בשנת בחירות, ולכל מערכת בחירות יש נושא. יש את הדבר שעליו אנשים יוצאים מהבית. יש איזו שאלה יסודית בחיי המדינה, שעליה הציבור הולך לענות בקלפי. פעם זה כן ביבי, לא ביבי, נכון – אבל לא הפעם. פעם זה ימין נגד שמאל, פעם זה כלכלה, פעם זה ביטחון. אני יכול לגלות לכם כבר עכשיו מה יהיה הנושא של הבחירות הבאות: הבחירות הבאות יעסקו בשאלה גדולה אחת: על מי אפשר לסמוך? על מי אפשר להסתכל ולהגיד, אני סומך עליהם - - -

אם הם יהיו, המדינה תנוהל כמו שצריך. זה יהיה הנושא. כי אנשים מרגישים, בצדק גמור, שהמדינה יצאה מדעתה – בלשכת ראש הממשלה יש סוכנים קטרים; השר הממונה על המשטרה הוא עבריין מורשע; שר הביטחון מעודד השתמטות מצה"ל; סגן שר התקשורת החדש שלך, אדוני – אין לו סמארטפון, אין לו אינטרנט ואין לו טלוויזיה בבית. אף אחד לא מטפל בחינוך; אף אחד לא אומר לעצמו: חסרים מורים וגננות והמערכת קורסת; תאונות הדרכים בשיא של כל הזמנים; אלימות נגד נשים – שיא של כל הזמנים; העברות כספים למשתמטים – 60 מיליארד שקל בשנה, שיא של כל הזמנים. הממשלה שהבטיחה לטפל בחיים עצמם אומרת לאזרחיה: אם אתם רוצים לחיות, אם אתם לא רוצים למות – תשכבו על הכביש, שימו את הידיים על הראש ותתפללו.

אנחנו חיים בעולם שנשבר לרסיסים.

אנחנו חיים בעולם שנשבר לרסיסים. מדינה שהדימוי הכי חזק שלה הוא פסטיבל הנובה – אנשים צעירים, שבאו לרקוד ולאהוב, וגמרו את זה רצים וצורחים, ונרצחים ונחטפים. תחשבו כמה זה חזק, ששוב יהיה לאזרחי ישראל על מי לסמוך. תחשבו איזה כוח יש לזה שנבוא ונגיד להם: אנחנו נחזיר למדינה הזאת את השפיות, יש לכם על מי לסמוך. פעם הייתה לליכוד תשובה על זה – כל העולמות של ה"מי יחליף אותו". המשפט הזה שהליכודניקים היו אומרים אחד לשני: כן, יש איתו בעיות, אבל מי יחליף אותו? זה נגמר. זה מתקיים היום רק בכת של ערוץ 14 ובחבורת הנואשים של הפריימריז.

מי יחליף אותו? יחליף אותו מי שאצלו לא נהרגו הכי הרבה יהודים מאז השואה; יחליף אותו מי שאצלו בלשכה לא עבדו סוכנים קטרים שקיבלו מאות אלפי דולרים בזמן מלחמה ממדינה מוסלמית תומכת טרור; יחליף אותו מי שאצלו לא הייתה שחיתות ולא הייתה השתמטות, ולא היו שרים שהם או נחקרים או עבריינים מורשעים; יחליף אותו מי שאצלו יוקר המחיה לא שבר שיאים שלא היו פה מעולם; יחליף אותו מי שלא הרעיל את החברה הישראלית, אלא מאמין בחיים משותפים, ורואה, רואה את הכאב של הצד השני. יש פה המון כאב. גם בימין, גם במחנה הליברלי. ומה שאנחנו צריכים זו מנהיגות שגורמת לאנשים לשמוע את הכאב של מי שלא מסכים איתם. יחליף אותו מי שלא מחק תוך שנתיים את המותג הכי מצליח בהיסטוריה, המותג של הסטרטאפ ניישן, ובמחדל ההסברה הכי נורא אי-פעם החליף אותו למדינה שמזוהה עם ג'נוסייד שבכלל לא היה. איך? איך הצלחתם לעשות את זה ללוחמים שלנו, בזמן שאנחנו מנהלים את המלחמה הכי צודקת בהיסטוריה?

לא הייתה בתולדות המדינה, ובואו נתפלל שגם לא תהיה, ממשלה וראש ממשלה שנכשלו ביותר תחומים ובאופן יותר מוחלט מהממשלה הזו ומראש הממשלה הזה. מי שיחליף אותו זה מי שיודע לנהל מדינה. לפני שלוש שנים מדינת ישראל הייתה פרויקט מנוהל. היא הייתה מדינה שנוהלה לאין ערוך טוב יותר ממה שהיא מנוהלת עכשיו. זה לא בדיבורים. אלה הנתונים. לפני שלוש שנים אני הייתי ראש הממשלה, והמדינה נוהלה טוב הרבה יותר, כי עלינו אפשר לסמוך.

אפשר לסמוך עלינו שנדע לטפל בביטחון ונדע לטפל בכלכלה, כי עשינו את זה; אפשר לסמוך עלינו שלא נקים ממשלה עם קיצוניים וגזענים, כי לא עשינו את זה; אפשר לסמוך עלינו שלא ניכנע לחרדים, לא על הגיוס ולא על לימודי הליבה; ואפשר לסמוך עלינו שנילחם בכפייה דתית, ונגן על הדמוקרטיה, ונכתוב חוקה, ונעשה רפורמה אמיתית במערכת המשפט. חבר הכנסת משה סעדה, צריך, צריך, אבל לא בשביל להרוס, אלא כדי לתקן. בשביל לתקן. אפשר לסמוך עלינו שנשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל, כי אנחנו יהודים לא פחות טובים מכם, ובנפשנו הדבר. ואפשר לסמוך עלינו שנעזור למעמד הביניים, לציבור היצרני והעובד. נוריד לו מיסים, נוריד לו את יוקר המחיה. נוודא שגן ילדים לא עולה מינימום 4,500 שקל בחודש, ואנחנו יודעים איך לעשות את זה.

בשביל לנהל את מדינת ישראל צריך אכן לדעת לעמוד בלחצים – בלחצים של הבייס, וגם בלחצים של הקואליציה של עצמך, לא להיכנע כל פעם שסמוטריץ' או החרדים עוברים במסדרון ומציבים לך אולטימטום.

לדעת להתייצב מול האנשים שלך זה חלק מהג'וב. אף אחד לא מעריך מנהיגים שאפשר לקפל אותם, גם לא הנשיא טראמפ.

את הממשלה הבאה צריכה להוביל קבוצה שכבר עשתה את זה, שיודעת לעשות את זה, שיש בליבה שלה משהו שלא נשבר לעולם, איזה כור אטומי שתמיד פועל, חבורה של אנשים שתמיד יודעים להתחיל מחדש. כמה פעמים עמדתם פה על הדוכן – גם אתה, גם אתם – והספדתם אותי, ואני עדיין כאן? איך אמר מנחם בגין? תתמודדו.

אדוני ראש הממשלה, אתה כבר לא יכול להגיד לבוחרים שהם יכולים לסמוך עליך. יכולת פעם, אתה כבר לא יכול – לא אחרי 7 באוקטובר, לא אחרי קטרגייט, לא בזמן שאתה מקדם חוק השתמטות מחפיר, כשצה"ל צועק שחסרים לו לחמים והילדים שלנו נהרגים ונפצעים באלפיהם. על זה יהיו הבחירות. זה הדבר שאני יכול להגיד לבוחרים, ואתה כבר לא יכול להגיד להם. אני יכול להגיד להם: יש על מי לסמוך. אנחנו נביא למדינה הזו שקט, אנחנו נרגיע אותה, אנחנו נרפא אותה, אנחנו נעשה פה תיקון. אנחנו נהפוך את היהדות למה שמחבר אותנו. אנחנו נציל מכם את הציבור היצרני והעובד. הם יודעים שהם יכולים לסמוך עלינו. יש על מי לסמוך. תודה רבה.

אדוני ראש הממשלה, אני לא זוכר – חברת הכנסת גוטליב, אנחנו לא רוצים להפריע לך, חלילה. אני לא רוצה להפריע לך, חלילה. אנחנו כולנו יודעים את מקומנו האמיתי.

אדוני ראש הממשלה, אני לא זוכר למי אמרת את זה פה במליאה פעם, אבל אני רוצה דווקא לצטט אותך. אתה פעם אמרת: לא טוב כשרואים עליך את הלחץ. רואים עליך את הלחץ. אם אתה מתחיל לצטט את ערוץ 14 והלפיד הלילי, לא רק שרואים עליך את הלחץ, לזכותה של יש עתיד ייאמר, גם רואים ממי הם לחוצים. רואים ממי הם לחוצים.

אני אגיד לך מה עשיתי. שאלת מה עשיתי. זו שאלה לגיטימית. אצלי לא הייתה כלכלה במצב הנורא שבה נמצא כל אזרח היום. אצלי לא היה יוקר מחיה ברמה הזאת, אצלי לא הייתה פשיעה ברמה הזאת.

אני אגיד לך גם משהו שלא עשיתי. אצלי חמאס לא עבר את הגדר והרג 1,200 ישראלים בנובה, ביישובי עוטף עזה.

(מחיאות כפיים)

ואני אגיד לך עוד משהו שלא עשיתי; אצלי לא היה מצב שבו ראש שב"כ נכנס לראש הממשלה ואומר לו: אדוני ראש הממשלה, הזרוע הצבאית של חמאס שמה יד על מזוודות הדולרים; הם מעבירים 4.5 מיליון דולר בכל חודש לקניית נשק, אתה מוכרח לעצור את הכסף הזה. ואתה אמרת: תמשיכו, תמשיכו.

ואם כבר אתה רוצה לדבר על חיזבאללה, באמת כל הפעמים שעלית הנה, מכבודך חסתי עליך. אצלי הוקם אוהל של החיזבאללה בתוך שטח ישראל מעבר לגבול? אצלי היו מכולות של כוח רדואן על הגבול ולא הזזנו אותן? אנחנו מדברים על משהו, 200 ק"מ מהחוף, איזה מקום של מים שבכלל לא היה בו גז. על מה אתה מדבר? האנשים שלך יושבים בנאקורה עכשיו, מנהלים משא ומתן עם חיזבאללה.

מה אתה חושב שאנחנו לא יודעים – אני אגיד עוד דבר: אני יודע שהתרגלת הרבה שנים לזה שאתה האדם היחיד במדינת ישראל שיודע אנגלית. אבל אנחנו התאמצנו, ובינתיים גם אנחנו למדנו.

והתיאור שלך שאומר שטורקיה זה כולה מישהו שמייעץ מהצד – יש מסמך. חתום עליו נשיא ארצות הברית דונלד ג' טראמפ, והוא אומר: טורקיה בפנים; הוא אומר: קטר בפנים; הוא הביא את ארדואן לבית הלבן; הוא אמר: ידידי הטוב – דיבר עליו עוד יותר יפה ממה שהוא דיבר עליך במאר-א-לאגו - - -

ככה השפעה יש לך עליו. זה ההישג המדיני הגדול שלך.

בוא, אתה רוצה לדבר על הישגים? אמרתי לך את זה בפעם הקודמת, אני מוכן בכל רגע נתון. בוא ניקח את מדינת ישראל היום, כשאתה ראש ממשלה, את מדינת ישראל לפני שלוש שנים בדיוק, כשאני ראש ממשלה, ונשווה כל פרמטר: ביטחון אישי, כלכלה, גירעון, יוקר מחיה, מצבו של מעמד הביניים. תבחר נושא – נשווה, נחליט מי מאיתנו יודע להביא הישגים ומי כבר שכח מזמן איך עובדים בשביל מדינת ישראל.

(מחיאות כפיים)