קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, ראש הממשלה, כמעט שני עשורים שאתה ראש ממשלה בישראל. מבחינת החברה הערבית, שני העשורים התאפיינו בהפקרות מוחלטת של אובדן שליטה והיעדר משילות, של כאוס ואנרכיה – למעשה, של היעדר מדינה.
בתקופתך הקמת את ארגוני הפשיעה בתוך מדינת ישראל, אפשרת להם לפעול, ולמעשה הקמת אותם כמדינה בתוך מדינת ישראל. הפושעים משתוללים ברחובות, מטילים אימים על כל האוכלוסייה האזרחית. בעבר הם רצחו והסתתרו, ואילו היום, ראש הממשלה, הם רוצחים ומתעדים את מעשי הרצח שלהם. הם מעבירים מסר גם לך, גם למדינה וגם למשטרה: הם לא סופרים אתכם, הם לא סופרים את המדינה.
אתם לא צריכים לחקור את נסיבות האירוע, הנסיבות מתועדות.
היום הם יורדים מהרכבים עם נשקים ארוכים, מרססים בתים, מרססים בתי עסק במשך דקות ארוכות, לא עושים חשבון לאף אחד – מערב פרוע, מזרח פרוע, צפון פרוע ודרום פרוע. כל עוד הרוצח הוא ערבי והנרצח הוא ערבי, זה כנראה לא מעניין אותך.
אתה הראשון לקפוץ על הצלחה; אבל כשיש כישלון, לא שומעים ממך ולא רואים אותך. ראש הממשלה, במדינה מתוקנת ממשלה כמו ממשלתך לא הייתה ממשיכה שבוע אחד. עליך לשים את הפוליטיקה המפלגתית בצד, לקחת אחריות, לקבל החלטה להילחם בפשיעה. האחריות היא שלך, האחריות היא עליך, אתה נושא באחריות על הדם שנשפך.
193 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.