שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה – השר קרעי, אני רואה שאתה מקפיד לשבת בדיוני 40 חתימות צמוד לראש הממשלה. שלא לרגע יחששו שהוא זקוק לסיוע שלך. אדוני ראש הממשלה, אתה פחות נוהג לדבר עם הציבור הישראלי, פחות מתראיין, פחות אוהב מסיבות עיתונאים, פחות אוהב שאלות של עיתונאים, אז הצטברו ככה הרבה שאלות שרציתי לשאול, ואולי כאן מעל הדוכן תוכל לענות סוף-סוף לציבור הישראלי על שאלות רבות שהצטברו.
אדוני ראש הממשלה, אתה יודע מה זה לא לישון בלילה כי אתה לא יודע איך תגמור את החודש? אתה יודע מה זה להתלבט בסופר מול הקופה עם הילדים שלך ולהגיד להם: תוותרו על כמה מוצרים, כי אני לא יכול להרשות לעצמי כהורה למלא את העגלה של הסופר? אני לא בטוחה שאתה מבין מה זה אומר להיות אזרח ישראלי בימים האלה, ומה הממשלה שלך עוללה לאזרחים פה, בטח מבחינה כלכלית. אתה יודע מה זה לדאוג לחיים של הילדים שלך, לביטחון שלהם? אתה יודע מה זה לדאוג מכל היבט כלכלי שהוא? להיות הורה במדינת ישראל היום זה אומר – העלו לי את המע"מ, הקפיאו לי את דמי ההבראה, העלו לי את החשמל והמים והארנונה, ההנחות לחד-הוריות קוצצו.
אתה יודע מה זה להיות הלום קרב בישראל? פגשת אותם כאן היום במסדרונות הכנסת, כשהם מתחננים בוועדות, בוכים וצועקים שהממשלה שלך תראה אותם, שהיא תעשה משהו בשבילם. הגיבורים האלה, הפצועים השקופים. האם אתה יודע מה זה להיות מורה או גננת במדינת ישראל, להתחנן לעליית שכר? כי נכון שהתפקיד הוא שליחות, אבל בשליחות הזאת אין דרך לפרנס בית במדינת ישראל. מניחה שלא ניסית לקנות דירה לאחרונה, או אולי בעצם כן, אז אני אספר לך שלילדים שלנו אין יכולת לקנות דירה בעצמם. אם אנחנו לא נעזור להם, הם לא יוכלו לקנות דירה.
אתה יודע מה זה להיות מילואימניק, אדוני ראש הממשלה, להתייצב כשצריך, לעבוד קשה, לשלם מיסים, להסכים להקריב את החיים שלך, וכשאתה חוזר הביתה ומגלה שהעסק שלך קרס, לגלות שהמדינה מפנה לך עורף והיא לא שם בשבילך בחזרה? כל זה קורה בזמן שאתם מעבירים מיליארדים למשתמטים, ומקדמים חוק שלם שמקדם את מעמד המשתמטים כעליון על השאר.
אדוני ראש הממשלה, אתה יודע מה זה לנסוע בתחבורה ציבורית? מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס? כי המחיר עלה ב-100% בשנתיים האחרונות. אדוני ראש הממשלה, האם ידעת שתחליפי חלב לתינוקות הם בין המוצרים היקרים ביותר במדינת ישראל היום? ולמה בורחים מפה הרופאים והאקדמאים, וכל כך הרבה ישראלים? זה לא רק המצב הביטחוני הרע, אלא זה כי פשוט נהיה פה קשה בצורה בלתי רגילה. זה לחיות במאבק מתמשך, גם ביטחוני וגם כלכלי.
אדוני ראש הממשלה, ניסית לקבל טיפול פסיכולוגי בזמן האחרון? כי אזרחי ישראל שצריכים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מחכים מעל שנה לרפואה הציבורית, והם לא יכולים להרשות לעצמם רפואה פרטית.
משפט אחרון.
אדוני ראש הממשלה, לא פחות חשוב מזה, הבטחת שלא נתקדם בהסכם לפני שכל החטופים ישובו. איפה רני גואילי, גיבור ישראל, זיכרונו לברכה, איפה החטוף האחרון? תודה רבה.
458 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.