כישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראש ממשלת 7 באוקטובר, ומכיוון שאנחנו עוסקים בכישלון מתמשך של הממשלה במיגור האלימות והפשיעה, אז שלום גם לאבו יאיר הידוע מתראבין. אדוני, אתה זוכר את טפסאי? מכיר אותו, את טפסאי? מוכר לך השם? נראה לי שלא. מקודם עמדה פה חברת כנסת ובאה אלינו בתלונות על הילדה היימנוט, שאתמול היה לה יום הולדת 11. לפני שלושה שבועות נפגש ראש ממשלת ישראל עם משפחתה של היימנוט, אחרי שנתיים, שנתיים שלמות שלא היה, הוא לא נכנס לאירוע עדיין, אבל היה צריך איזו תמונה. ועומדת פה חברת כנסת, ולא רק בבמה הזו, וצועקת ומתלוננת אלינו שהממשלה או שירותי הביטחון לא עושים את תפקידם. אחרי שנתיים הוא נפגש איתה. אין לתאר. אבל יש עכשיו בחירות, אז צריך תמונה, והוא נכנס לאירוע. אז אנחנו בטוחים ששום דבר לא יצא מזה.

הממשלה הזו מזכירה – אני זוכר, עכשיו יש גשם – אתם זוכרים, כשהיינו הולכים לבית ספר ותמיד הייתה שלולית גדולה ליד בית הספר, ואז הייתה באה מכונית, והייתם אומרים: ואללה, רק שלא ישפריצו עלינו, אתם זוכרים? אז זו הממשלה הזו. רואה שלולית גדולה, עם ישראל בדרך, יושבת בחימום ופשוט משפריצה על כולנו. בגלל זה היום גם ראיתי – אני לא יודע אם אתם הוזמנתם; אני עדיין לא הוזמנתי למשתה הגדול של שרת התחבורה. היא עושה משתה בפורים. אני מקווה שהיא תהיה בארץ.

זו ממשלה מנותקת. הסביבה שלך מנותקת. בגלל זה אתה עומד לפני שבועיים בנגב וצוחק על כולנו, צוחק על כולנו שזו פעם ראשונה שאתה מגיע לנגב לטפל באירוע הזה. טוב שנזכרת. בגלל זה, כשבאת לקריית שמונה עשית סיבוב עם טורס זפרני. זפרני טורס עשה לך סיבוב. למה שתיפגש עם אירנה? למה שתיפגש עם הספר אבי, שסוגר 300 שקל בחשבונית יומית? אגב, יכולת לקחת אותו לניו יורק. 21,000 שקל לשישה ימים לספר. חברי הכנסת, כולנו יכולנו להסתפר פעמיים בסכום הזה. כמה תספורות עושים בשישה ימים? כמה? שישה ימים.

אני לא יודע, יש לי הרגשה שהתספורת שלך תהיה זולה יותר. אבל אם כבר לוקחים ספר ב-21,000 שקלים, קח את אבי מקריית שמונה.

אין לתאר את האירוע הזה שנקרא באמת עולם הלוני-טונס שלך – לא עומד בפקקים וחושב שאנחנו מעצמה תחבורתית; לא מכיר את קריית שמונה ועושה סיבוב רק בשביל הפריימריז; עומד בנגב ומרצה לנו על זה שעכשיו אתה נכנס לאירוע, עכשיו אתה תטפל באלימות.

משפט אחרון.

איך אמרת? לא חמאסטן, לא פתחסטן – ביביסטן, זה מה שנהיה מהמדינה שלנו. זה מה שנהיה. ואני מקווה – באמת באמת משפט אחרון – שתושבי ותושבות קריית שמונה והנגב יבואו איתכם חשבון בדרך היחידה שאתם מכירים, בקלפי.