אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שכחת מה זה להיות יהודי, שכחת מה זה להיות בית"רי, שכחת מה זאת תורת ז'בוטינסקי, שכחת מה זה להיות ציוני. איך יכול להיות שבמרכז מדינת ישראל, בעיר בני ברק, תוקפים חיילים מחטיבת חשמונאים? חמישה חיילים פצועים, ואתה שותק. שתיקת הכבשים. שום תגובה מלשכת ראש הממשלה. איך יכול להיות שחייל במדים לא יכול להסתובב בבני ברק? איך יכול להיות ששכונות שלמות סגורות בפני חיילי צה"ל? חייל במדים לא יכול להסתובב במאה שערים, חייל במדים לא יכול להסתובב ברמת בית שמש, ואתה ממשיך לשתוק.
כל הסיפורים האלה, שמדובר בקיצוניים, בקומץ, עשבים שוטים – לא, אדוני ראש הממשלה; זה עמוד השדרה, זאת השדרה המרכזית שאתה נשען עליה. כשרב ראשי במדינת ישראל, יצחק יוסף, אומר: אם אתם מקבלים צו גיוס, תקרעו ותזרקו אותו לאסלה, ואתה שותק, אתה שותף איתו. כשגולדקנופ, ראש המפלגה, מדבר על הגיוס במונחים של טלאי צהוב, ואתה שותק, אתה שותף איתו. כשרב, ראש ישיבה חשובה בבני ברק, הרב ברלין, אומר דברים נוראים – אין לנו עסק איתם; הם השונאים שלנו; הם לא פחות טובים מהיטלר; יימח שמם; הם רוצים לעקור אותנו מהעולם; רוצים לעקור את עם ישראל – את זה אומר רב, ראש ישיבה בבני ברק, ואתה שותק. זאת שתיקת הכבשים. ככה הפכת לשותף של אותם קיצוניים.
אדוני ראש הממשלה, לא יעזור כלום, בבחירות הקרובות אנחנו נחזיר אותך לספסלי האופוזיציה, ואנחנו נקבל החלטות גם על גיוס לכולם. לכולם. אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית. ואדוני ראש הממשלה, אני מקווה שלא שכחת את השמות של ז'בוטינסקי וטרומפלדור. האנשים האלה קידשו את השירות הצבאי למען המולדת. ומה אתה? מוכר את השירות הצבאי למען הכיסא? איזה בית"רי אתה? אין לך בכלל זכות להיקרא ראש התנועה הלאומית. אתה לא "תנועה לאומית" – אתה תנועה פופוליסטית שדואגת אך ורק לאינטרסים האישיים ורק לכיסא הפרטי שלך. שום דבר לאומי.
286 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.