יום הוקרה למשרתים החרדים בכוחות הביטחון הלאומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, ברוך השם, אני יודע כמה גם אתה בעד שילוב החרדים בכוחות הביטחון הלאומי. היית השר לביטחון פנים, וכמוני – כמוך. אנחנו אוחזים באותן עמדות בנושאים הללו.

חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, האיש והעשייה – עוד עשייה ועוד עשייה. תודה, תודה, תודה על היום הכל-כך חשוב הזה, ועל הכנס שאתה הולך לקיים. חבר הכנסת בוסו, השר לשעבר, השר לעתיד; תלמידי המקיף – איזה בית ספר זה?

רציתי לדבר איתכם בחוץ, ראיתי אתכם. אם יהיה לכם זמן, נוכל לדבר, ואם לא – הכול בסדר. תאמינו לי שאנחנו רוצים ביטחון לאומי בכל מקום במדינת ישראל.

כמובן, המזכירות הביטחונית שיש כאן – היושב-ראש, אתה מכיר את האנשים. איזו עשייה, איזו עבודה למען המדינה, וגם קשורים הרבה הרבה לנושא הזה של שילוב חרדים – סמי מרציאנו, המזב"ט שם, וכל הצוות האגדי שלו, שבאמת עובדים כל כך קשה; חבריי חברי הכנסת - - -

המזכירות הביטחונית. במשרד שלי יש מזכירות ביטחונית.

מספרים על הרב אוירבך, אחד הגדולים גדולים גדולים של הציבור החרדי, שפעם בא אליו איזשהו תלמיד ישיב, ואמר לו: אני רוצה ללכת להתפלל בקברי צדיקים בצפון. אמר לו: מה אתה הולך לצפון? הינה, כאן ליד הישיבה יש לנו את הר הרצל. יש שם כל כך הרבה קברי צדיקים.

השירות הזה למען המדינה שלנו, למען המולדת, למען הבית, זאת המצווה הכי גדולה שיכולה להיות. היציאה הזאת למלחמת מצווה למען הילדים של כולנו זה אולי הערך הכי חשוב.

היום כ"ד בטבת, יום פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, המכונה גם האדמו"ר הזקן או בעל התניא. ושאלו פעם את האדמו"ר הזקן: איזו אהבה גדולה יותר – האהבה של הקדוש ברוך הוא או אהבת ישראל? הוא אמר: אהבת ישראל יותר גדולה, כי הקדוש ברוך הוא אוהב כל כך את עם ישראל.

האנשים האלה שמשרתים – היום הייתי בעיר העתיקה, אדוני היושב-ראש, לפגוש את כל המג"בניקים האלה, המג"בניקיות. אני לא מסוגל, אני עוצר – מאיפה את? מאיפה אתה? מאיפה את? מאיפה אתה? וכל אחד: אני מעוטף ירושלים, אני מפלוגה ג', אני מבית שאן, אני מטבריה, אני מבאר שבע. ואיזה כיף לראות את הלוחמים האלה.

באמת, כפי שנאמר כאן, אני חושב שעל ידי כל חברי הכנסת עשינו ואנחנו עושים מהפכה גם בתחום של שילוב חרדים בכוחות הביטחון הלאומיים. בשנת 2022 שירתו 454 חרדים בקבע ובחובה במשטרה, בשירות בתי הסוהר, בכבאות, ברשות להגנת עדים; ב-2024 עלינו ל-671; ב-2025 אנחנו עומדים על 1,299, וזה כמעט פי שלושה משנת 2022, והיד עוד נטויה, כפי שהזכירה חברת הכנסת ניר,

אחת הגאוות הכי גדולות שלי היא הקמת המג"ב החרדי, פלוגת אבנט. אני בשיח עם שר הביטחון שיש לנו, חבר הכנסת ישראל כץ הנפלא, ואני כל הזמן אומר לו: ישראל, תביא לי עוד, עוד, עוד, עוד, עוד. סיכמנו בהתחלה על 50 בכל שנה – זה הפך ל-150, עכשיו הפך ל-300. אמרתי לו: ישראל, תביא לי 3,000. אני רוצה אותם. אני רוצה אותם.

עברנו, היינו ראש הממשלה ואני שם בביקור. לראות את החבר'ה האלה – כן, כפי שהזכרתם כאן – עם הפאות, עם הכיפות הגדולות, משרתים את מדינת ישראל. אגב, עשינו קמפיין לשילוב בשירות חובה של מג"ב; פתחנו עוד ועוד תפקידים במשטרה, שבהם יכולים לשרת חרדים; פתחנו קורסים לטובת שילוב שח"מ חרדי במקצועות הסייבר; בשיתוף ארגון חברים הוגדרו תפקידים לקליטת חניכי קורסים בתחום המחשבים; יחד עם להב 433 פתחנו מסלול לעוזר חוקר. יש חוקר – אז עוזר חוקר לתחום הכלכלי; לא הזנחנו גם את הימ"מ, פתחנו גם שם תפקידים לחרדים בתומכי הטכנולוגיה, אמל"ח, מודיעין, בכלבייה; בשיתוף היחידה האווירית הכשרנו שלושה מפעילי רחפן חרדים לסיוע בשטח; פתחנו תפקידים של עוזר חוקר בכל המשטרה כולה לעוד חרדים ועוד חרדים; שילבנו גם בתפקידים בסיוע תפקיד הקב"ט ביחב"מ, ועשינו עוד ועוד ועוד ועוד עם קמפיינים לגיוס החרדים.

אגב, אני לא מדבר רק על בנים – אני מדבר גם על בנות. לא בסדיר, אבל כן, להביא אותן למשטרה, חוקרות חרדיות. חבר הכנסת בוסו מבין את המשמעות מה זה חוקרת חרדית בעיר כמו אלעד או ביתר או בית שמש או אשדוד. הכנסנו לשם חוקרות, ותאמינו לי, הן עושות פלאים. פלאים. הרי יש להן יותר נגישות לנשים, שהרבה פעמים הן פותחות את הלב בפניהם, וזה מוכיח את עצמו. זה מוכיח את עצמו. קיימנו שולחנות עגולים עם רבני קהילות, רבני ערים, ומחר ובעוד שבועיים יתקיימו שני אירועים: שולחן עגול לגיוס יחד עם רבנים במחוז חוף, שולחן עגול עם רבני קהילות ורב העיר ראשון לציון, וגם שיתוף פעולה עם נצח יהודה.

אנחנו לא רק במשטרה עובדים. כמו שיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי מכיר, בשירות בתי הסוהר – גם שם יש נציב, שהוא נציב אגדי, שהוא הולך ליד מורים, יושב איתם כדי להביא קהילות שלמות לשירות בתי הסוהר; שילבנו חרדים וחרדיות בחטיבות הטכנולוגיות – אגב, הוא מקיים ימי משפחות ייעודיים מותאמים לציבור החרדי – ולוחמי כליאה חרדים במתווים שונים. מגיע לכלא עופר, רואה חרדים. עכשיו בפציעות אנחנו עושים את זה. כמו כן הוא גייס גם יועץ נציב לענייני החרדים, וכך גם בכבאות וההצלה – אנחנו לראשונה בהיסטוריה, כמו שעשינו במג"ב חרדי. מסיימים קורס תומכי לחימה בחברה החרדית. לצערי, אגב, בחוק הגיוס לא נותנים תקנים לכבאות והצלה. דיברתי על זה עם חבר הכנסת ביסמוט, אני מקווה שזה ישתנה, כי כבאות והצלה, אני חושב שיסכימו כאן כולם, זה לכל דבר ועניין הצלה, ואנחנו בקורס הזה של תומכי לחימה, שעשינו והסתיים, אנחנו שולחים אותם להיות בתחנות כיבוי שונות ברחבי מדינת ישראל.

אני חושב שהדברים שהקראתי כאן – זה מקצת, אני לא אקריא את הכול – מלמדים על התפיסה שלנו. על האהבה הכל-כך גדולה לציבור החרדי, שצריך לדעת – יש הרבה שנאה, הרבה קיטוב – רובם ככולם אחים שלנו. אחים לכל דבר ועניין. מצד שני, כן, הרצון שישתלבו, כמו הילדים של כולנו. שוב, הילד שלי עכשיו בסיירת מתאמן, עובד, פועל, עושה. אני חושב שזו הגאווה הכי גדולה, הכי גדולה, למען המדינה שלנו. וצריך לדעת את זה שיש שתי גישות בנושא של שילוב חרדים: אפשר לבוא ולתקוף ולהתקיף ולהשמיץ, ולא נגיע לשום דבר; אפשר לאהוב, לחבק, ולגרום להם לבוא עוד ועוד.

צריך להודות באמת, אדוני היושב-ראש, המשטרה נתפסת גם כארגון הרבה יותר מסורתי. אני ראיתי את זה בעיניים. אני הולך ללילה של פעילות בלוד ורמלה – לא אשכח את התמונה הזאת. 100, 150 שוטרים מג"בניקים, מסיימים את הפעילות 05:00, 05:30 בבוקר, אני כבר רוצה – חצי נרדם – לחזור הביתה, אומרים לי: רגע, מה זה? תפילה. הולכים לתפילה. חבר'ה, חילונים רובם, עם כיפות, טלית, תפילין, מסלסלים לי בתפילה איזו שעה שלמה של תפילה. אמרתי: ואללה, אני מרגיש כאילו אנחנו בראש השנה. וזה נתפס, אי-אפשר לזייף. כשהציבור החרדי יודע שיש לו בית, שיש לו מקום, שאוהבים אותו, אז זה עובד. זה עובד מכל הלב.

לכן ביום הזה אני באמת רוצה להוקיר, להגיד תודה לכל המשרתים. אגב, באמת חלקם – הייתי אומר מקצתם, ברוך השם, לא כולם, לא רובם, אבל חלקם – גם עוברים מציאות לא פשוטה. אגב, לפעמים גם בבית. יש כמה כאלה שהחרימו אותם בגלל שהם הלכו לאיפה שהם הלכו. אי-אפשר להבין את זה, איך להחרים ילד, הוא הילד שלך. אבל אני חושב שהרוב, רוב הציבור החרדי, רובו ככולו, גאה, שמח, רוצה להשתלב, ואני גאה שאנחנו בימים האלה, בזמן הזה, בתקופה הזאת, במגמה של שילוב, אהבה וחיבוק, כי בסוף בסוף כשנכנס, חס ושלום, איזשהו חמאסניק, הוא לא אומר: רגע, זה חרדי וזה חילוני וזה דתי וזה ימני וזה שמאלני וזה ככה וזה; הם רוצים להשמיד את כולנו. אני חושב שההבנה הזאת, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, נפלה אצל רבים רבים גם בציבור החרדי, שממילא רוצה להשתלב, שממילא רוצה להיות חלק מהעשייה הגדולה והחשובה כאן. ולכן בואו נחבק אותם, בואו נאמץ אותם אל ליבנו, ובואו נגיד להם תודה.