קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת פוגל על עצם היוזמה לעשות יום הוקרה ולהעלות על נס את תרומתם של משרתי כוחות הביטחון הלאומי מהמגזר החרדי. זאת הזדמנות מבורכת לעצור ולהצדיע לאלו שבחרו אחרת. אני חושבת שחשוב להוקיר גם את משרתי המשטרה ומג"ב, וגם את המגזר החרדי בתוך כך, שמשרת בכוחות הביטחון הלאומי, וזה חשוב.
דווקא בתוך גל של התנהגויות ודה לגיטימציה של ההנהגה החרדית לחובת השירות הכל-כך בסיסית, וזאת בעצם התשתית הערכית ביותר שלנו, וברקע, כשאנחנו שומעים קולות "נמות ולא נתגייס|, "בשלטון הכופרים אנחנו לא מאמינים", הבחירה של חרדים מסוימים ללכת ולשרת באופן משמעותי, בין אם זה בצה"ל ובין אם זה במשטרה, ולקחת אחריות – זאת בחירה של פרט, זאת בחירה שלא מובנת מאליה. היא עדיין בשוליים, היא בקצה, אבל היא ראויה מאוד להיות מוארת, ועל כך תודה לך.
לצערי, אחת מנקודות השפל במוצאי השבת האחרון הייתה כאשר פורעי חוק התפרצו לכנס של חטיבת החשמונאים ותקפו בדיוק את הציונים האלה, את החיילים הכל-כך משמעותיים שבוחרים כן לעשות מעשה ולהתגייס. אני חושבת שצריך לגנות כמובן את אלה שעשו כך, ולברך את אלה שבוחרים להיות בקרב ציבור המשרתים. אני רוצה להגיד שבתוך האירועים, כל האירועים הכל-כך כאוטיים שקורים לנו, לצד שזה שפה בקואליציה מחוקקים את חוק הפטור מגיוס – נאמר פה נכון, הוא נועד לתת מעמד מיוחד לאלה שזוכים בפטור מגיוס – אני חושבת שדווקא בתוך כל אלה מוארת ובולטת התייצבותם של צעירים חרדים שמוכיחים יום-יום שלימוד תורה ושירות משמעותי יכולים להיות זה בצד זה. אין סתירה בין לימוד תורה לשירות משמעותי, בין אם זה במשטרה ובין אם זה בצבא.
אני רוצה לברך את החרדים שמשרתים בכוחות הביטחון הלאומי, ואת אלה שהתייצבו גם בבקו"ם. בטח גם אתם תקבלו חלק מהם. בשבוע שעבר התייצבו בבקו"ם 537 מתגייסים חרדים, וגם להם כדאי שנגיד יישר כוח. הצעירים החרדים שהתייצבו בבקו"ם מגיעים לא רק לחטיבת החשמונאים; הם מגיעים למסלולים נוספים ולכוחות הביטחון. יש מסלולים בצבא כמו מסלול שח"ר – שילוב חרדים, ומשלב הגיוס הם משתלבים באגפים שונים במטה הכללי, אם זה באכ"א ובאגף המודיעין, בתקשו"ב, בפיקוד העורף, בחיל הים ועוד. הם מגיעים למסלולים טכנולוגיים ומשובצים ביחידות עילית כמו 8200 ו-81, וגם במשטרת ישראל. אני רוצה לברך על המגמה ההולכת וגדלה של שילוב חרדים שעושים או שירות צבאי או שירות אזרחי, אבל מבינים שזאת מגמה, מבינים שאתם על זה, וחשוב לכם לשלב אותם.
לברך גם את אלה שמשרתים במשמר הגבול – אם זאת פלוגת אבנט, שלוחמיה משלבים אורח חיים חרדי עם פעילות מבצעית משמעותית גם ביהודה ושומרון, גם במרחב עוטף ירושלים. המשרתים החרדים בכוחות הביטחון הלאומי מוכיחים מעל לכל ספק שאפשר אחרת, ואנחנו מצדיעים להם על כך. אותם צעירים שלעיתים חווים תגובות נגד, גם מצד המעגלים הרחוקים, אבל גם מצד המעגלים המאוד-מאוד קרובים, לעיתים מצד המשפחה, זאת חבורה אמיצה שמאפשרת לנו את תחילת השינוי.
הערכה גדולה לי אליכם, לכל המשרתים. אתם הציונים של ימינו, אתם עמוד האש של תהליך ההשתלבות של החברה החרדית בחברה הישראלית. אתם ההוכחה החיה שאין סתירה בין לימוד תורה ושמירת אורח חיים חרדי לבין נשיאה בנטל ושירות למען ארץ ישראל ולמען עם ישראל.
אחוזי הגיוס של החרדים הם עדיין בשפל, למרבה הצער, וזה מוכיח לנו למה אנחנו צריכים את היום המיוחד הזה, ולמה אנחנו צריכים לייחל לכך שכבר לא נצטרך לייחד לכך יום וזה יהיה ברור מאליו. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות – להצדיע, להתגאות בתהליך השינוי שחל בחברה החרדית.
יחד עם זאת, אני אומרת לכולם, לכל חברי הכנסת שכאן וגם לשרים, כשאנחנו שומעים אמירות כמו "נמות ולא נתגייס" בזמן שחיילינו הגיבורים נמצאים בעזה, או כשמישהו מרים יד על חייל צה"ל, או כשחייל צה"ל לא יכול להסתובב במדים בבני ברק או במאה שערים, זה דבר שאסור לתת לו לקרות. להוקיע אותו מכול וכול, לעצור ולגרום לאלה שמרימים יד על חיילי צה"ל לתת את הדין במלוא חומרת הדין על כך. אסור שמי שלוקח לעצמו את הדין יהיה מעל החוק. תודה רבה.
620 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.