יום הוקרה למשרתים החרדים בכוחות הביטחון הלאומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

שלום, אדוני היושב-ראש. השר, חברי וחברות הכנסת, אנחנו מצד אחד תחת רושם התקיפה המגונה של המשרתים ומשפחותיהם, ומצד שני אל מול המופעים המפעימים שכן קיימים של גיוס של אנשים חרדים.

אני שייך למי שחושב שהעיקרון של שילוב נשים בצה"ל הוא עיקרון חשוב ביותר. ערך השוויון – אנחנו צריכים את זה לטובת הביטחון שלנו. אבל אני גם מבין שערכים ומעשים צריכים להתאזן ולייצר אופטימיזציה. יש חשיבות אדירה ביטחונית ושל חלוקת נטל בהשתתפות של חרדים בכוחות הביטחון שלנו, ולזה אנחנו מוכנים לשלם את המחירים.

אני רוצה לספר לכם שכמה שבועות אחרי אוקטובר ההוא, הנורא, בקיבוץ שלי במפלסים, אני נשארתי ובאתי ויצאתי וחזרתי. יום שישי אחר הצהריים, ממש לקראת שקיעה, יום שישי, ערב שבת, אני נכנס ואני רואה את כיתת הכוננות שלנו בסיום תרגיל – זה היה תרגיל – עם כוחות של נצח יהודה שהיו מוצבים בנביה מרעי, והם תרגלו חבירה ומה שהיה צריך להיות באותה שבת. ומה שאני ראיתי זה את הפאות מתחת לקסדות ואת השמש שיורדת. וזה היה מרגש, זה היה נכון, זה היה בדיוק מה שאנחנו צריכים לראות בכמויות. ואת זה עושים על ידי אותם ויתורים שדיברתי עליהם, יצירת מעטפות שמאפשרות את המהלך.

באוגוסט האחרון זכיתי לראות מקרוב משרתים חרדים, פלוגה של טירונים חרדים שלב ב', גיל ממוצע 35, אולי יותר, שסיימו טירונות באזור בארי. אנשים עם משפחות, עם חיים מלאים, שהחליטו שזה מה שצריך לעשות. אחד מהם, יהודה יזדי מכפר חב"ד, עבר טירונות בגיל 48, משרת באגד הלוגיסטי של אוגדה לוחמת, והוא ההוכחה לכך שאין גיל ואין תירוצים, וכשיש אחריות יודעים לבצע את המשימות.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיש במה להיתלות. המסורת, התרבות, הספרים שלנו, ההיסטוריה, מלאים בהוכחות לכך שספרא וסייפא יכולים לדור בכפיפה אחת. אנחנו מכירים את המלכים הגדולים שלנו, אנחנו מכירים את בני חשמונאים, אגב, אנחנו מכירים את תלמידיו, או לפחות מכירים את הסיפור על תלמידיו של רבי עקיבא. אנחנו מכירים את החרדים המתיישבים הראשונים מהעלייה הראשונה שהחזיקו נשק ומתנדבים לעזרת העם בהמשך. הדבר הזה הוא אפשרי, ודווקא ביום הזה שאנחנו מציינים היום במליאה אי-אפשר אלא לציין שבפרקטיקה בוועדת חוץ וביטחון אנחנו צריכים להתקדם בדרך הנכונה ולא בכיוון שכרגע אנחנו הולכים.

אני מקווה מאוד שהדוגמאות של אותם חיילים חרדים, שחרדים לא רק לדבר השם אלא גם לביטחונם של עמך ישראל, הם יהיו ההוכחה, הם יהיו הסמל, הם יהיו הדוגמה גם בשנים הבאות, ושנרחיב באלפים רבים את הזכות של חיילים שלמדו, התחנכו בחינוך החרדי, הזכות שלהם להיות שותפים בכוחות הביטחון וגם בכוחות הצלה, בכוחות אזרחיים. אבל העדיפות הגדולה היא לנושא הביטחון. זה אפשרי, זה בידינו. כמובן שלצורך כך אנחנו זקוקים, אדוני היושב-ראש, לתמיכה מסיבית של הנהגה רוחנית ושל ההנהגה הפוליטית החרדית ושל המערך החברתי הפוליטי במדינת ישראל כולו. כל אחד ייתן את חלקו, ואנחנו ניתן ביטחון וניתן חלוקה נכונה בנטל. תודה רבה.