יום משפחות היתומים בישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להקריא את תשובתו של שר הרווחה חבר הכנסת חיים כץ.

שר השיכון, שר הבריאות, שר הרווחה ושר התיירות.

בקיצור, השר חיים כץ, ידידי. אני מקריא את תשובתו, ואולי אחר כך אוסיף כמה מילים משלי.

אנו עומדים כאן היום לסיכום יום משפחות היתומים בכנסת ישראל. משרד הרווחה והביטחון החברתי מבקש לנצל את היום המיוחד הזה על מנת להזכיר את החובה המוסרית והלאומית המוטלת על כולנו לחבק את הילדות והילדים שאיבדו את היקר להם מכול, לתמוך בהם וללוות אותם. רווחתם ועתידם אינם רק אחריות מוסדית – הם חובה אנושית וערכית שאיננה יודעת גבול.

בשנתיים וחצי האחרונות חווינו ועודנו חווים את אחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדות מדינת ישראל, אירוע שגבה מחיר כבד מאלפי משפחות והותיר מאחוריו ילדות וילדים יתומים רבים. 7 באוקטובר היווה נקודת מפנה עבור כולנו. האירועים הקשים שאירעו בשבת שמיני עצרת התשפ"ד והטבח שבוצע בידי מרצחי חמאס, הותירו חלל עמוק בלב כולנו והדגישו את הצורך הדחוף להעניק מענה ותמיכה מתמשכים לילדים היתומים ולמשפחותיהם.

משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל מתוך הבנה עמוקה של האחריות הרבה המוטלת על כתפינו. התחלנו לפעול מייד עם פרוץ המלחמה: הקמנו צוותי חירום ייעודיים, סיפקנו סיוע נפשי וחומרי וליווינו מהרגע הראשון את הילדים, את המשפחות, את פדויי השבי, לאורך כל הדרך, ונמשיך ללוות ככל שנידרש. אני מוסיף: בעזרת השם.

להלן חלק מעשיית המשרד. אירועי 7 באוקטובר הותירו 23 ילדים עד גיל 18 שנותרו ללא שני הוריהם. א. הוקם צוות משימה בין-משרדי לתיאום וטיפול בילדים ובנוער שנותרו ללא שני הורים בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובהשתתפות נציגי משרדי המשפטים, החינוך, הבריאות, הביטחון, הביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה. הצוות נועד לייצר ממשק נתונים מלא ומשותף על אודות ילדים ונוער שנותרו ללא שני הוריהם, להבטיח רצף טיפולי ותיאום בין כלל הגורמים הממשלתיים ולהסיר חסמים בטיפול, תוך מתן מענים לסוגיות הצוות הבין-משרדי.

ב. הצוות הבין-משרדי יצר מפת זכויות של כלל הזכויות שילדים ונוער שנותרו ללא שני הורים בעקבות המלחמה זכאים להן. במשרד הרווחה והביטחון החברתי בוצעה עבודת מטה על מנת לזהות את הזכויות המגיעות להם מכל משרד או רשות ממשלתית.

ג. כלל הילדים והנוער שנותרו ללא שני הורים הושמו במשפחות אומנה, ומשרדנו אפשר הסדרה מהירה של הליכי אומנה זמנית אצל בני משפחה לאחר קבלת החלטת בית המשפט בעניין, ונעשו פעולות להסדרה קבועה של מקום שהותם עד הגיעם לגיל 18. ההכרה במשפחות אומנה נותנת להם מעטפת כלכלית וסוציאלית עבור הילדים.

ד. לכל משפחה המגדלת ילד או נער שנותר ללא שני הורים הוצמד על ידי המשרד עובד סוציאלי מתכלל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. הוא מלווה את המשפחה והילד ומסייע במתן מענים על הצרכים וגם בתיאום הקשר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למנוע כפילויות ועומס על אותן המשפחות. משפחות המגדלים קיבלו גם ליווי מגופי האומנה בבניית תוכנית טיפול וייעוץ לאומנים ולכל המשפחה.

ה. מתקיימת הדרכה צמודה וקבועה לכל העובדים הסוציאליים מהרשויות המקומיות המלווים את הילדים שנותרו ללא שני הורים ומתקיימים ימי למידה משותפים עם מנחות האומנה. במקביל לכך, כמובן מחלקות הרווחה טיפלו ומטפלות בילדים שנותרו עם הורה אחד.

אומנה – כ-130 משפחות אומנה פונו מבתיהן, והמשרד המשיך ללוות את הילדים והמשפחות ולסייע במיצוי זכויות לילדי האומנה. מעבר לכך, השירות לאומנה פועל להבטחת מיצוי זכויות משפחות המילואים שהן משפחות אומנה. בין היתר, בחודש מאי 2024 התקבל בקריאה השנייה והשלישית תיקון מס' 19 להצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). משמעות התיקון היא השוואת התנאים של ילדי אומנה במילואים לאוכלוסייה הכללית של הורים משרתי מילואים. בין השאר, תנאים אלה כוללים מענק חד-פעמי במקרים המתאימים וכן הגנה מפני הוצאה לחל"ת ללא היתר.

אירועי 7 באוקטובר הותירו עשרות צעירים בגילי 18 עד 30 ללא שני ,הורים ובנוסף מאות צעירים שאיבדו הורה אחד. היתמות בגיל צעיר מקבלת אופי אחר. לצד האובדן והאבל, יש התמודדות עם חוסר בעורף משפחתי לליווי במשימות החיים האופייניות לגיל, כמו התמודדות עם שירות צבאי, כניסה לעולם העבודה, הקמת משפחה, וכל אלו ללא תמיכת הורים ויד מכוונת. על מנת להתמודד עם הקושי, המחלקות לשירותים חברתיים מאתרות את הצעירים ומוציאות ליווי בהתאם לצורך.

בגלל שהוא ידע שאני צריך להקריא את זה ולא הוא, אז הוא אפשר לעצמו לכתוב ארוך.

בנוסף, המשרד מספק, במסגרת מינהל מוגבלויות, מענה גם לילדים יתומים עם מוגבלויות. כיום משולבים במסגרת הדיור החוץ-ביתי והאומנה למעלה מ-200 ילדים וצעירים עד גיל 21 עם מוגבלויות שהם יתומים מהורה אחד או משני הורים.

תכנון לעתיד וחשיבה קדימה – גורמי המקצוע במשרד מבצעים פיתוח מתמיד, הרחבה והעמקה של ידע מול גופי ידע מקצועיים, מותאמים וחדשניים. המשרד ממשיך לקדם תוכניות הכשרה, ליווי ותמיכה לעובדים בשטח. המשרד פיתח מענים ייחודיים וחדשניים בהתאם לצרכים שעולים מהשטח ולסוגיות מקצועיות שיזוהו. המשרד מקיים ימי הפוגה למשפחות החטופים והשבים וליתומי איבה מאירועי 7 באוקטובר. המשרד מלווה את משפחות החטופים והשבים על ידי עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות ובונה תוכנית ליווי מותאמת אישית.

סיכום – לבסוף, אנו לא שוכחים כי עוד ארוכה הדרך. זוהי דרך ארוכה ומורכבת שתדרוש מכולנו מאמץ מתמשך עד להחלמה מלאה. משרד הרווחה והביטחון החברתי מחויב להמשיך ולספק לילדים היתומים ולמשפחותיהם את כל הכלים הדרושים להם כדי שיוכלו להשתקם ולבנות את עתידם.

בסיום יום זה נזכור ונזכיר את החטוף שעדיין מוחזק בידי חמאס, רב-סמל ראשון רן גואילי, זכרו לברכה, השם ייקום דמו. אסור לנו לשכוח את חובתנו אליו ואל משפחתו. חובתנו – לכולנו – לפעול להשבתו ולהביאו לקבר ישראל ולהעניק מעט מזור למשפחתו ולקרוביו.

על אובדנו אני אגיד עוד שני משפטים כשר האוצר. ראשית, כבר בחודשים הראשונים לאחר הטבח של 7 באוקטובר תקצבנו במיליארד שקלים סיוע מיידי, כי דובר כאן קודם – נאור שירי, חבל שהוא לא נשאר לשמוע את התשובה. אירוע הנובה אכן היה אירוע קשה מאוד; בכלל, כל הטבח של 7 באוקטובר. תקצבנו מסגרת של מיליארד שקלים, ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שישבה וקבעה את הקריטריונים. הם לא חלופיים, בסדר? כל אחד יכול ללכת למסלול הקבוע ולקבל את אחוזי הנכות ואת הטיפולים הזכאים, אבל איזשהו מענק חד-פעמי שנועד לאפשר התמודדות מהירה, וכל הכסף הזה כבר חולק. הוועדה המליצה, אני אימצתי, זה עבר כאן את ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת אייכלר, עשו עוד כל מיני תיקונים – כמו תמיד הכנסת משפרת מתווים – והכסף הזה כבר הועבר.

יש חקיקה שאנחנו מקדמים יחד עם שר הביטחון אחרי תקופה מאוד ארוכה. זה התחיל מאיזו ועדה שעוד בני גנץ הקים בקדנציה הקודמת כשר ביטחון על יתומי צה"ל, ויש מתווה עוד יותר מרחיב מהמלצות הוועדה הזאת. בכלל, כל עולם הגמלאות והטיפול בשכול – יש שכול של צה"ל, יש שכול של איבה ויש גם שכול אזרחי – הוא עולם מורכב. אני חושב שבסך הכול המענה שהמדינה נותנת הוא טוב. מדינת ישראל במובן הזה היא מדינה סוציאל-דמוקרטית, והיא נותנת רשת ביטחון חברתית גם בגמלאות וגם בטיפולים.

אבל צריך לומר את האמת, בסוגיות האלה, אדוני יושב-הראש, כמה שלא ניתן, תמיד אפשר לתת עוד, וזה אתגר גדול. זה אתגר איך למצוא את נקודת האיזון בין לתת את הצרכים, ומצד שני, מה לעשות, יש מסגרות תקציב, יש מגבלות פיסקליות, ואף פעם אי-אפשר לתת הכול לכולם. אבל אני חושב שהתקדמנו הרבה.

אמרתי את שני הצדדים. אנחנו בתחילת המלחמה נדרשנו, היושב-ראש - - -

אני אומר, אנחנו בסוף נדרשנו כמדינה לתת מענה מייד אחרי הטבח למעגלים רחבים. היום הזה עוסק ביתומים, ביתומות, אבל נדרשנו לתת מענים כמובן לשורה – הניצולים מהטבח שהיו בקיבוצים, בממ"דים, אלה שנפגעו, המשפחות השכולות, משפחות החטופים, אחר כך עסקים בכל הארץ, וכמו שאתה אומר, אנשים שלא חזרו, והנפגעים בנובה, לפעמים המעגלים היותר-רחבים, אנשים שחוו את החוויה במעגלים היותר-רחבים, והשתדלנו כל הזמן להתאים את המענים. אני חושב שהתקדמנו הרבה מאוד, גם אמרתי, בנושא השכול. טיפלנו באלמנות בשורה שלמה של חוקים שהיו כאן בכנסת בשיתוף פעולה – חלק חקיקה פרטית, חבר הכנסת אופיר כץ, חלק חקיקה ממשלתית שלנו – גם באלמנות, גם ביתומים של צה"ל.

דובר פה קודם על – אתה זוכר, היה עיוות היסטורי ארוך שנים שדווקא יתומים משני הורים לא קיבלו כלום. החוק הזה תוקן, אני לא זוכר לפני כמה שנים, והם מקבלים היום. אני חושב שלאט-לאט מתקדמים. אבל אמרתי בדיוק את מה שאתה אמרת: בסוף, כמה שלא נותנים זה לא מספיק. באמת, כשאתה מסתכל על הצורך ברמת הפרט וכל מעגל שלא נשים – ושוב, המעגל הזה של היתומים, ודאי הילדים היתומים – אפשר להתווכח על גילים יותר מבוגרים וכו', על העורף המשפחתי, אבל ודאי וודאי כשמדובר על ילדים וילדות שמתייתמים מהורה אחד, חלילה, או משני הורים, לא עלינו, לא על אף אחד, בעזרת השם, הם החוליות הכי הכי פגיעות, שתילים רכים שצריך לגדל, אז בסדר.

אני רק ביקשתי כשר האוצר לברך על היום הזה, לברך על הצורך לחדד את המודעות. אנחנו מתאמצים ומשתדלים במסגרת האילוצים, ושהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להמשיך לתת מענה ככל שנוכל. תודה רבה.