קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, התורה אומרת: "כל אלמנה ויתום לא תענון". נאור, הקשבתי לכל מילה שלך.
התורה אומרת: "כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אֹתוֹ כי אם צָעֹק יצעק אלי, שָׁמֹעַ אשמע צעקתו".
הנתונים של מספר היתומים בארץ, לצערנו הרב, עלו מאוד מ-7 באוקטובר. נאור אמר שנוספו כ-900 ומשהו, ואצלי מופיע ממרכז המחקר והמידע 855, אבל אני מסתמך עליך. נוסף ל-35,000 יתומים החיים בישראל מתחת לגיל 18, זה הרבה מאוד, ואנחנו יודעים כמה אנחנו מחויבים בעניין הזה.
מסופר על מר"ן החפץ חיים שכשהיה נכנס לביתו יתום או אלמנה, היה מקבל אותם בסבר פנים יפות יותר מכל אחד אחר, ואמר שמצווה זו חמורה מאוד, שהתורה הזהירה פעמים רבות על צער יתום ואלמנה ודמעותיהם קרובות לפני כיסא הכבוד. והחפץ חיים עצמו היה טורח בעצמו למצוא סיוע בפרנסה ובשידוך ליתומים. וכך אמר החפץ חיים: מי שזוכה לשמח יתום, הקדוש ברוך הוא משמח אותו – מידה כנגד מידה.
ילד שגדל בלי אחד ההורים – זה משנה ומשבש לו את החיים ואת הביטחון העצמי ומקרין גם על המשך חייו. אין תחליף לאב או לאם. התפקיד שלנו כאן זה לנסות לסגור פערים בדברים שאנחנו יכולים לעשות. אלו פערים שלא ייסגרו לעולם, אבל הם יכולים להקל ולתת את ההרגשה ואת היכולות לאותו ילד או ילדה שמתמודדים עם הדבר הזה. אני לא יודע, דיברו פה קודם על משרד החינוך – ידידי חבר הכנסת טייב, אני חושב שצריכה להיות הכשרה מיוחדת למורים ולמחנכים איך מתנהגים עם ילד יתום שיש להם בכיתה, איך עובדים איתו, איך מפנים אותו. לתת להם סל כמו שיש סל לחינוך מיוחד, כאן זה סל למקרה מיוחד. כי ככל שמתקנים את דברים האלה בגילים צעירים יותר, הם משפיעים פחות לרעה בהמשך הדרך, ונותנים לו את הכוח ואת החוסן להתמודד הלאה עם דברים.
זכיתי כאן בכנסת להעביר כמה חוקים שקשורים – אם זה חוק דחיית משכנתה אם אדם נפטר וכל הבית עוד בהלם ובשוק, ויש חוק שהעברתי לפני כמה שנים על דחיית תשלומי משכנתה בשנה הראשונה של האבל; לאחרונה, לפני כשנה, מס רכישה על דירה של יתום – שזה ייקרא כמו דירה ראשונה ולא יהפוך להיות כאילו דירה שנייה ויצטרכו – כי זה דואג לעתידו של הילד בהמשך. ובאותו עניין, יתום שקונה דירה, היה צריך להביא אישור בית משפט ואפוטרופוס וזה. סידרנו את זה בצורה כזאת שזה יהיה רק אישור של האפוטרופוס הכללי.
וטוב שנמצא פה שר האוצר. אדוני שר האוצר, תהיה איתי שנייה בעניין הזה, כי זה פרקטי. על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה יש הצעת חוק שלי שמדברת על חוק גמלת שאירים לאלמנה שנישאת מחדש. אם יש אלמנה שמקבלת קצבת שאירים - - -
ואני רוצה שהיא תקבל את הקצבה עד שהילדים שלה מגיעים לגיל 18.
בדיוק. כל זה מופיע בדברי ההסבר של החוק שלי.
זה היה בוועדת שרים ונדחה לעוד שבועיים, ואני מבקש.
לא סתם הגעת לפה היום לתורנות. ודרך אגב, איחרת.
אני מדבר על אלמנה מכל סוג, לא משנה איזה.
כן, אבל זה לא קשור לקצבת שאירים.
אה, איך קושרים אותם לאירוע. לזה יימצא פתרון, לדעתי.
וגם ההסבר הלוגי. כי אני דיברתי בהצעת החוק שלי עד גיל 18, למה? כי גם כשאימא מתחתנת פעם שנייה, עדיין היא לא יכולה מהכסף המשותף שלה ושל בעלה החדש להשקיע דווקא בילדים שלה ולא בילדים שלו, ואם היא מאבדת את זה, אז זה חבל.
אני אומר לכולנו – חברים, נאור, באמת דיברת יפה. אנחנו צריכים לקבוע כמה שעות בשבוע שאין פוליטיקה, אין ימין או שמאל, אין כלום, כמה שעות שבהן מי שמפר את זה, כולנו עליו, משני הצדדים, משני הכיוונים. בזכות המעשים הללו, בזכות העזרה שלנו ליתומים ויתומות בעם ישראל, עם ישראל כולו ייוושע. תודה רבה.
596 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.