קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אמרתי: אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
חברות וחברי הכנסת היקרים, מכובדיי כולם, לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים. שואלים אותי מה מצב המדינה, מה המצב הכלכלי של המדינה, מה האופק שלנו, כי מצד אחד אתה שומע שיש גם בתקשורת וגם בכנסת אנשים שמנסים לצייר הכול שחור. אבל אני רוצה לומר לכם מה אומרים עלינו בעולם, כי כמי שאחראי לסחר חוץ - -
- - יוצא לי לדבר לא מעט עם שרים מקבילים בעולם, והם מסתכלים על מדינת ישראל כפלא. פלא. הם לא מצליחים להבין איך - - -
הם לא מבינים את הפלא הזה. במלחמה באוקראינה, 4 מיליון אוקראינים ברחו מהמדינה. במדינת ישראל, 100,000 לוחמים חזרו להילחם. הם לא מבינים את זה. הם מסתכלים - - -
בבקשה, השר.
הם מסתכלים על הנתונים הכלכליים של המדינה, והם רואים שבתל"ג לנפש צמחנו ל-60,000 דולר לנפש, האבטלה פחות מ-3%, צמיחה של כ-4% השנה ו-4.5% שנה הבאה.
אנחנו כנראה לא מכירים את אותם נתונים.
שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני שלושה שבועות - - -
אדוני היושב-ראש, נראה לי שהם רוצים שיהיה רע. הם רוצים שיהיה רע, במקום לרצות שיהיה טוב למדינה.
כל התסכולים, כל התסכולים שלהם.
זה לא יעזור לחברים. העולם מסתכל עלינו כפלא. העולם רוצה לעבוד איתנו. היקפי ההשקעות שהיו בהייטק מתחילת השנה הם חסרי תקדים, הייצוא בסימן עלייה.
אני רוצה לשתף אתכם. זה נכון שאירופה מגמגמת. אירופה לא יודעת לאן היא הולכת בעצמה. שרת הכלכלה הגרמנית שהייתה כאן בשבוע שעבר הביאה משלחת אנשי עסקים איתה. יש לי איתה שעות ארוכות, גם בביקור שעשיתי אצלה לפני כמה חודשים. אני רוצה לומר לכם, הגרמנים בפניקה. הגרמנים, שיש להם אפס צמיחה כבר שש שנים, הגרמנים שמחפשים, באו לכאן לראות איך עושים עסקים עם מדינת ישראל. הם מבינים שאנחנו קרש קפיצה עבורם, ואנחנו בשמחה רבה עובדים איתם צמוד, כי הם מבינים את הפוטנציאל. אולי חלק פה לא מבין.
אני בא מהתחום של ההייטק. אני אומר לכם שהפוטנציאל של מדינת ישראל הוא ענק בהסתכלות קדימה, והעולם מבין את זה. גם שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני כשלושה שבועות עם משלחת של כ-60 אנשי עסקים, מסתכל על ישראל כקפיצת מדרגה, כקרש קפיצה לצמיחה של עצמם. אני רוצה להזכיר שגרמניה היא כלכלה שלישית בגודלה בעולם, הודו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. אבל בקצב הצמיחה שלהם הם תוך שנה עוקפים את יפן, ותוך שנתיים אפילו את גרמניה. ושתי המעצמות הללו, המעצמות הכלכליות הללו, רוצות להתקרב ולעשות עסקים עם ישראל.
בשבוע שעבר הגיעו למדינת ישראל כל נציגי סחר החוץ שלנו. היום יש לנו 55, ולקראת סוף השנה אנחנו נשלים ל-60 נציגים כלכליים, נספחים כלכליים, בכל העולם. הנספחים הכלכליים הללו נפגשו עם הנשיא, נפגשו עם אנשי מפתח, שמעו הרצאות; העשרנו את היכולות שלהם ושלחנו אותם חזרה למדינות היעד בשביל להיות שגרירים, להיות שדכנים טובים בין התעשייה הישראלית, מצד אחד, לבין הזדמנויות שנעשות בכל השווקים הבין-לאומיים.
ביום חמישי היו מפגשים – אנחנו עושים את זה כבר שנה שלישית ברציפות – של הנספחים עם אנשי עסקים. בשנה שעברה כמדומני היו כ-250. השנה הביקוש היה 2,500 חברות, ולצערנו לא הספקנו להכניס את כולן. 800 מפגשים היו לעסקים ישראליים. 800 שמחפשים לנצל את הקשרים הבין-לאומיים שיש לנו בשווקים הבין-לאומיים.
גם הם, גם הם. נכון, גם הם. כל מי שרוצה. המשרד שלנו פתוח לכולם.
בשורה התחתונה: משרד הכלכלה והתעשייה, שסחר החוץ נמצא אצלי, עסוק מאוד בשידוכים בין הזדמנויות של מיזמים ישראליים להזדמנויות בחו"ל. אני רוצה לומר לכם שבעבודה שנעשית היום אנחנו מניחים תשתית לדורות, לצמיחה ולהאצת הייצוא הישראלי. וזה תהליך, תודה לאל, מתקדם, בקצב אפילו יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו.
אני רוצה לשתף אתכם בעוד דבר, והוא התפיסה של הפיתוח של היתרון היחסי של ישראל, שמשתלב מצוין עם נושא היצוא. כשאני נכנסתי למשרד - - -
כשאני נכנסתי למשרד, עבדתי עם קבוצה של פרופ' מייקל פורטר מבית ספר למינהל עסקים בהרווארד על התפיסה של פיתוח יתרונות יחסיים, ובכל 2023 עשינו עבודת מטה, להגדיר במה ישראל מתמחה בשווקים הבין-לאומיים.
תודה רבה. בכל אופן, הגדרנו את התחומים שישראל מתמחה בהם, ומסתבר שיש לנו כ-10,000 סטרטאפים, שזה יחס פנומנלי, כסטרטאפ על כל 1,000 איש. בוודאי ובוודאי באיכות אנחנו בפער גדול מול העולם.
התחומים שישראל מתמחה בהם זה ההייטק הקלאסי, Health tech, אגרוטק, פודטק, תעשייה ביטחונית, כמובן, תעשייה מתקדמת ומה שאנחנו קוראים לו Desert tech ו-Climate Change. בכל אחד מהם מינינו לפני שנתיים מנהל שהוא מנהל הקלאסטר, והיעד הוא לייצר אקוסיסטם טוב יותר, לדעת לעזור לעסקים להגיע לשווקים הבין-לאומיים. זאת השנה הראשונה שאנחנו מממנים פיילוטים ראשונים שנעשים בחו"ל. זה דבר אחד.
אני גם אמרתי לך שהדלת שלנו פתוחה. אנחנו עיוורי צבעים במובן החיובי של המילה. כל מי שיודע לסייע, לקדם יצוא של מדינת ישראל, אנחנו נעזור לו בשמחה רבה. בשורה התחתונה, המדיניות של הקלאסטרים שלנו - - -
יש לי הרבה מה להגיד בתחום שאני מתעסק איתו. התחלתי לשתף אתכם ושווה לכם לשמוע ואתם מנסים להסיט את הנושא. באמת, הייצוא במדינת ישראל וההתארגנות שלנו היא חסרת תקדים. יש לנו יופי של הישגים, ואתם צריכים להתגאות בזה.
יותר מזה, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש - - -
אני שמתי לסחר החוץ יעד אסטרטגי.
אתם עוזרים לי להעביר את הזמן, זה בסדר.
אני שמתי יעד לסחר החוץ, יעד למדינת ישראל, והיעד הוא להגיע לטריליון דולר יצוא בתוך שני עשורים. אני רוצה לומר לכם שלפני הקורונה, שבע שנים רצוף, מדינת ישראל צמחה בממוצע ב-10% שנתי, ואם אנחנו נדע – ואנחנו יודעים לחזור לקצב הצמיחה הזה – זה לא בשמיים. בתוך שני עשורים אנחנו נגיע לטריליון דולר יצוא. המשמעות של טריליון דולר יצוא זה מדינה אחרת ברמה כלכלית. ההתארגנות שלנו היא איך לנהל את סחר החוץ בצורה שידע טוב יותר, יחד עם מינהלת הצמיחה שלנו במינהלת הקלאסטרים, לדעת לשדך בין הזדמנויות בחו"ל לעסקים בישראל.
אני רוצה להוסיף עוד ממד משלים לנושא הזה, והממד הוא התמחויות אזוריות. מסתבר שלצד ששת התחומים – אדוני, אני לא שומע את עצמי.
בבקשה, השר.
תודה רבה. תהליך משלים, תהליך גיאוגרפי אזורי. אנחנו יודעים היום למפות לכל אחת מהערים - - -
לא, אני רוצה לנצל את הזמן. לא מעניין אותי עכשיו שיח; עם הציבור, כן. מה שאני מציג לחברי וחברות הכנסת, אפרופו מצבה של המדינה, זה שידענו לעבור אזור-אזור, חלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ולייצר התמחות אזורית, התמחות עירונית. אני אתן לכם כמה דוגמאות שהן פשוט תענוג. קחו את ירוחם. מסתבר, כשהיינו עם ירוחם, עם הבחירות החדשות, שנבחרה בהן נילי, הבאתי את הצוות המקצועי של המשרד, ובעבודת מטה מאוד מעניינת הבנו שלירוחם יש משטח נחיתות לכטב"מים, כנראה היחידי בארץ שמאושר לניסויים, גם לכטב"מים וגם לרחפנים. הגדרנו את ירוחם כעיר שמתמחה בכטב"מים, וראה זה פלא, המגזר העסקי מעצים איתנו – אספנו כ-200 חברות כטב"מים בישראל - - -
עלא כיפאק. כל מי שיש לו – אני בעד לחלק קרדיט, כפי שאתה יודע.
- - שאני מכיר ומוקיר; מצוין, נפלא. בכל אופן, המהלך הזה –הצלחנו להביא השקעות פרטיות בסבסוד המדינה.
השר, בבקשה תמשיך.
לשמחתי הרבה אנחנו רואים שבשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, אנחנו מצליחים לייצר מומנטום עסקי, כלכלי-עסקי, עם השקעות שאנחנו שמים להן מצ'ינג. זה – בירוחם. אני מניח שאתם תראו שמצפה רמון הופכת לעיר החלל בהתמחויות וריכוז מאמץ של סטרטאפים בתחום החלל.
נעלה לקריית שמונה, שהיא כמובן מתמחה בפודטק ומתחלקת בפעילות יחד עם קצרין ביניהן – אחת זה אגרוטק, השנייה זה פודטק; פודטק זה לתעשייה, אגרוטק זה לחקלאות, בעבודה נכונה. אילת מתמחה בפיתוח מזון מן הים. אנחנו מסתכלים לנהריה, שמתמחה היום בגנומיקה בתחום הבריאות, יורדים לעכו, שמתמחה בדיפנס.
ככה יש לנו עשרות ערים שאזורי התעשייה שלהם, תעשיית התעסוקה הופכת למתמחה. לא סתם – פעם בראשות מינהל מקרקעי ישראל היו מוציאים מכרז למרבה במחיר, ובכל אזור תעשייה היו כל הסוגים. אנחנו עוברים לאזורי תעשייה מתמחים, שמתכתבים טוב מאוד עם התפיסה של הקלאסטרים העסקיים, ולשמחתי הרבה אנחנו רואים שם יותר ויותר פעילות כלכלית מתמחה. זה דבר נפלא.
דבר נוסף – אני רוצה לשתף את החברות והחברים במה שאנחנו קוראים לו "תשתית קלאסטרים". אני רוצה לתת דוגמה דווקא מבאר שבע. סביב באר שבע, בדזרטק, באגרוטק ופודטק, יש מאות סטרטאפים שכל אחד מהם צריך מעבדה בשביל להתקדם, אבל מה, מעבדה עולה 10 מיליון דולר. מה שעשינו זה לעשות מכרז, קול קורא, ומי שזכה במעבדות רטובות בסגנון WeWork בבאר שבע – גוף פרטי שהולך להקים מעבדות בבאר שבע ובאמצעות זאת למשוך את החברות הרלוונטיות לתשתית של הקלאסטרים. לשמחתי הרבה, תשתיות הקלאסטרים, עם הזכיות של השנה, שיפורסמו בשבוע הקרוב, נפרסות על כל רחבי המדינה בתחומים הרלוונטיים של אגרוטק, רסט-טק, דזרטק ואחרים.
בשורה התחתונה, אנחנו רואים שההיערכות של מדינת ישראל לייצא את הידע, להגיע לאותו טריליון דולר יצוא, לדעת לייצר את הקשרים הראשונים, את הלקוחות הראשונים – שם, תודה לאל, יש לנו הישגים משמעותיים.
בפעם הבאה שנעלה נתייחס לנושאים אחרים. אדוני היושב-ראש, הפעם התמקדתי בסחר החוץ של מדינת ישראל, בפוטנציאל, איך רואים אותנו בעולם, איך לנוע לטריליון דולר. אני רוצה לומר לכם, חברות וחברים, תהיו אופטימיים, כי אם אתם הייתם שומעים מה שאני שומע ברחבי העולם, הייתם שמחים מאוד בהצלחתה של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.
1,417 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.