קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה רבה בתפקידך הרם והחשוב.
כנסת נכבדה, אנחנו עומדים היום מול ממשלה שיש לה פרויקט לאומי אחד בלבד – לא ביטחון, לא כלכלה, בוודאי לא איחוד העם. הפרויקט שלכם, אדוני השר, הוא פרויקט פירוק. אתם פועלים כמו בולדוזר בחנות חרסינה, מנפצים כל מוסד וכל רשות. והמטרה ברורה – להישאר היחידים שעומדים על הרגליים, שאיש לא יפריע לכם, שהחוק לא יעמוד מולכם; שליטה מוחלטת ללא בלמים, ללא איזונים וללא בושה.
אז היכן מתחילים? מתחילים בערעור ובפירוק האמון. עבדתם שעות נוספות כדי לקעקע את אמון הציבור במערכות. ועכשיו אפשר להתחיל לפרק, כי הרי אין אמון. ניסיתם להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. לא חיפשתם צדק, חיפשתם צייתנות. אחר כך סימנתם את מוסד היועמ"ש לממשלה. חוות דעת מבחינתכם הן רק המלצה. את החוק אתם מפרשים. ומי שלא מסכים, הופכים אותו לאויב העם, אם רק העז לומר משהו שאסור.
אבל התיאבון שלכם לא יודע שובע. אפילו בזמן מלחמה אתם תוקפים ללא הרף את מוסד הפרקליטות הצבאית כולו. גם אם העומדת בראשו סרחה, המוסד הזה הוא השכפ"ץ המשפטי של חיילי צה"ל בעולם. אבל לכם לא אכפת מחיילי צה"ל.
ואם לא די בכך, אתם רוצים לפרק את מח"ש ולהכפיף אותה לשר המשפטים מבחינה פוליטית, כדי שהמשטרה תהיה זרוע ביצועית של השר, ולא תהיה כפופה לחוק העיוור. ואיפה המקצועיות שלכם? חפשו בחירייה. אתם משליכים לפח את נבחרת הדירקטורים. כי למה צריך דירקטורים מקצועיים בחברות ממשלתיות כשאפשר לחלק ג'ובים למקורבים? פירקתם לגמרי משרדי ממשלה מתפקדים. פיצלתם סמכויות. המצאתם משרדים מיותרים רק כדי לייצר לעצמכם עוד כיסאות ועוד תארים ריקים מתוכן. והיד ההרסנית שלכם - - -
כן, רק אם ייתן לי היושב-ראש זמן.
תודה רבה, אדוני. העיקרון, העיקרון הזה, שלא צריך נבחרת דירקטורים, הוא עיקרון בעייתי.
מאה אחוז. תקנות אנחנו לא מקבלים, אדוני.
אבל אנחנו לא מקבלים, אדוני. בגלל זה יש את החוק.
אוקיי. בכל מקרה, היד ההרסנית שלכם מגיעה לכל מקום. שר התקשורת מאיים השכם והערב על תאגיד השידור הישראלי ועל התקשורת כולה. שר הביטחון מצא לנכון לפתוח את ישיבת הממשלה בנושא הכי חשוב למדינה כרגע – סגירת גלי צה"ל, כי תקשורת חופשית פשוט מפחידה אתכם. אפילו התרבות, מסכנה, לא חסינה מפניכם. אתם מפרקים את פרס אופיר לקולנוע כאילו שתפקיד הממשלה הוא להיות מבקרת הסרטים הלאומית.
והחמור מכול הוא הפחד שלכם מהאמת. הסירוב העיקש להקים לפי חוק ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר הוא ההוכחה שאתם מעדיפים לפרק הכול מאשר לתת דין וחשבון על האחריות שלכם לטבח.
אדוני היושב-ראש, בכך אני מסיים. פירקתם את אמון האזרחים במוסד המדינה. אבל הפשע הגדול ביותר הוא שבתהליך הזה פירקתם את החברה הישראלית, שיסיתם איש באחיו, הפכתם כל מחלוקת לשנאה טהורה. אתם אולי תצליחו לפרק פה ושם עוד איזה מוסד, אבל לא תצליחו לפרק את רוח העם הזה. אנחנו נבנה מחדש את כל מה שהרסתם ונחזיר את אמון הציבור והשפיות במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.
450 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.