קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. ימים קשים עוברים על יהדות התפוצות וימים קשים עוברים עלינו כאן, במדינת ישראל. הפיגוע הנוראי בסידני, בבונדיי, לפחות בשבילי הוא לא רק טרגדיה לאומית, יהודית – זו טרגדיה אישית. אני חייתי שם, בסידני, שש שנים, והקהילה הזאת הייתה הקהילה שלי; בית חב"ד בבונדיי היה בית חב"ד שאליו אני הייתי מגיעה בחגים, בחנוכה, בפסח, בראש השנה; חוף הים, המקום הזה שבו אירע הטבח – אני הייתי בו מאות פעמים עם חברים, גלשתי שם על הגלים, זה היה הבית שלי.
אני חייבת להגיד פה, לאור הדברים שחברי חבר הכנסת יבגני סובה אמר, קצת ניתוח פנימי – הקהילה היהודית שם שבורה ומרוסקת. לפני עשר שנים, לא משנה את מי היית שואל, זה היה המקום הכי בטוח בעולם, בעולם, עבור יהודים. לא הייתי מציינת אף מקום שהיה יותר בטוח מבונדיי ביץ', סידני, איפה שלב הקהילה היהודית.
אבל בשנתיים האחרונות קרה משהו. ברור שהרבה יהודים בוחרים נוחות. מדינת ישראל היא מדינה לא פשוטה, אוקיי – גם לפני קום המדינה, אחרי קום המדינה, לאורך ההיסטוריה. המאבק שלנו כאן על ארץ ישראל מעולם לא היה קל. הוא היה קשה. עומדים מולנו אויבים גדולים, מרים, מפלצתיים, שמולם אנחנו צריכים לעמוד. השירות בצבא פה של כל ילד הוא אירוע לא פשוט עבור שום הורה, עבור שום בן נוער. המצב הכלכלי פה מורכב יותר, משום שהמדינה גם צריכה לסבסד מערכת ביטחונית שצריכה בסוף לתת את חיי השגרה עבור האזרחים שלה עם המון מורכבויות – וכן, באוסטרליה הרבה יותר קל, בארצות הברית יותר קל, בקנדה יותר קל.
אבל בסוף, ההורים של מטילדה – ילדה בת עשר שנרצחה באכזריות כשהיא רצה לזרועות אביה, כשהיא שומעת את היריות האלה. הם הגיעו מאוקראינה. סבא וסבתא שניסו לברוח מהמלחמה כדי למצוא מקום מפלט בטוח באוסטרליה, והטרגדיה הזאת שקרתה להם בחוף הים, באחד המקומות שהיה מהמקומות הכי בטוחים ליהודים. הכול בגלל השנתיים האחרונות. יבגני, אתה שומע? השנתיים האחרונות.
בשנתיים האחרונות מדינת ישראל – אני אומרת לך, ברמה של נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, שר החוץ; אני – אני אומרת לך, בעשרות אם לא מאות של ראיונות, טורי דעה, מכתבים, מפגשים עם חברי פרלמנט, עם בכירים, עם כל מי שאפשר, כדי להתריע. על מה אנחנו מתריעים? מה השינויים שראינו באוסטרליה, אגב, שאת חלקם אנחנו רואים בעוד מדינות, ששונים גם ממדינות אחרות – עלייה מוטרפת באנטישמיות, במאות אחוזים.
אתה צריך להבין שעוד ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי הטבח הקשה ביותר מאז השואה, על המדרגות של הסמל של סידני או בית האופרה, צעקו שם Gas the Jews. Gas the Jews, ככה צעקו. אתה יודע מה הראו בתמונות עכשיו מערוץ 7 באוסטרליה? שיש סיכוי טוב שאותו מחבל מפגע עמד שם במדרגות וצעק ביחד עם ההמון Gas the Jews.
אף אחד לא נעצר. קריאות לרצח יהודים בסידני – המשטרה לא עוצרת, אף אחד לא נתבע. איזו הרתעה? איזו הרתעה? אם הוא היה נעצר שם על ידי המשטרה, יש סיכוי טוב שהפיגוע הזה היה יכול להימנע. לאורך השנתיים האחרונות נותנים להם להסתובב עם דגלים של מחבלים, של ארגוני טרור, בניגוד לחוק האוסטרלי. אז פלא שיש לגיטימציה לפגיעה בקהילות היהודיות?
הדבר השני – הרטוריקה. הרטוריקה של הממשלה הנוכחית הייתה רטוריקה שהאדירה והעצימה את כל עלילות הדם של חמאס עלינו, על מדינת ישראל, כל הדמוניזציה.
בואי, אנחנו מדברים עכשיו על למה הייתה את הפגיעה הזאת בסידני? העלייה באנטישמיות, הרטוריקה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית. אלה השנתיים האחרונות שיצרו את הקרקע ואת האווירה לפגיעה בקהילה היהודית, לשרפה של בתי כנסת, לאפליה במקומות עבודה של יהודים, לאלימות כלפיהם, להחרמה של בתי עסק של יהודים. זה מה שיצר את האווירה.
מה שקרה זו מדיניות אי-אכיפה כנגד אנטישמיות, רטוריקה של ממשלת אוסטרליה ועלייה מוגברת של גורמים רדיקליים בתוך אוסטרליה. אנחנו רואים את זה לא רק באוסטרליה – אני מבקשת עוד שתי דקות רק ככה להשלים, כי היה לי חשוב להבהיר את הדברים.
העלייה הזאת באנטישמיות היא אומנם באופן מאוד מוגבר ומוקצן באוסטרליה, אבל היא קיימת בכל העולם. היא קיימת באירופה ובצפון אמריקה, באוסטרליה ובאסיה. אנחנו רואים את זה כחלק מטרנד, מאסטרטגיה של גורמים אסלאמיסטיים של האויבים שלנו, שנטמעים בתוך קהילות מערביות, ומייבאים, מייבאים את האנטישמיות המזרח תיכונית, שאותה מלמדים בבתי ספר בסוריה, פקיסטן, אפגניסטן ולבנון.
כשהם לומדים בבתי ספר שבהם יהודים – צריך לשנוא אותם, עושים להם דמוניזציה, וצריך לשנוא את ישראל, הם מייבאים את האנטישמיות הזו לאירופה, הם מייבאים אותה לאוסטרליה והם מייבאים אותה לצפון אמריקה. יש פה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה – היהודים הם החזית, הם אלו שמשלמים בדם ראשונים, אבל זה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה, לשנאת המערב, לניסיון של מיטוט של מדינות דמוקרטיות, וזה הולך להיות האתגר העולמי הבא שלנו.
אלה מדינות דמוקרטיות מערביות שמאמינות בחירות אל מול האסלאם הרדיקלי העולמי.
אז רק במשפט אחד באנגלית לקהילה האוסטרלית, קהילה שהיא באמת הייתה, ועדיין, שלי, עם כל כך הרבה שיחות טלפון:
I send here from the Knesset our condolences in the name of the state of Israel and the people of Israel. We send our love and our prayers during those difficult times. We love you, we support you, and whoever feel unsafe in Australia, we call you to come here to Israel, your homeland. Thank you very much.
811 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.