קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, למה אתם נכנסים לטירוף כשאתם שומעים אחים לנשק? מה קרה? מה זה? אז אחים לנשק, אחים לנשק. לא צריך להיכנס לטירוף. אפשר לנשום. זה בסך הכול ארגון שכשהמדינה לא הייתה הם היו.
זה בסך הכול ארגון שהציל אנשים.
ומה לעשות? זה נכון. אני הייתי בחמ"ל שלו, אבל אין לי זמן לבזבז עליכם את אחים לנשק, כי אתם נכנסים לטרפה, ואין לי זמן לזה. אני רוצה - - -
אני אמרתי "אחים לנשק" כדי לראות שאתם - - -
די, אני רק רציתי לראות את הטירוף, ועכשיו אני עוצרת. אני רוצה לדבר על הנאום של גלית דיסטל שהיה כאן על החרדים. אוה, עכשיו יש שקט. תודה. הינה, תראי, זה דווקא בסדר. לבוא ולהגיד שהצבא לא מתאים. הוא לא מכשיר את עצמו. תגידו לי, איך אתם לא מתביישים? הצבא עשה תהליך מדהים.
אתה יו"ר ועדת חוץ וביטחון. אתה צריך להכשיר, אתה צריך להבין – אבל אם אתה תפריע לי, אני אעצור, ותעצרי לי את הזמן.
מה זה היה? חוצנים השתלטו על הדוכן.
אם תהיה בשקט. אם תהיה בשקט. לא, אבל זה הזמן שלי. אתה דיברת, לא הפרעתי לך.
לא, זה לא עובד ככה. זה לא עובד שכשאתם מדברים, אנחנו לא מפריעים, וכשאני מדברת, אתה לא מפסיק.
טירוף. בגלל אחים לנשק, אחים לנשק. כולם פה בטרפה.
אוקיי, תנו לי לחזור לחוק הגיוס.
לי זה לא מפריע. לכם זה גורם לסחרחורת. עוד מים? שתית עוד מים? לא ידעתי.
אני רוצה להגיד משהו בדקה שנותרה לי: הצבא היום יכול – ומתאים – להכניס חרדים. ולא יכול להיות שעולה לכאן חברת כנסת מהליכוד, מפלגה ליברלית, מפלגה שחרתה את השוויון בנטל – לפחות פעם, היום זה כבר התהפך – מפלגה שיש לה מצביעים. וגם, אגב, פניתי אלייך כי את יודעת כמה דתיים, ציונות דתית, חרד"לים מתים ונהרגו, במלחמה הזו? איך אתם אומרים דבר כזה? איך אתם, מפלגת הליכוד, נותנים יד להשתמטות המונית?
חוץ ממעטים כמו דן אילוז, כמו יולי, כמו שרן, שבאים ואומרים: לא תהיה השתמטות – למה אתם נותנים יד לחוק הזה? חוק שאין בו סנקציות. יושב באמת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ובמקום שינקוט עמדה ערכית אמיתית – אז היא עומדת כאן ובאמת מטיפה לנו. ואני אומרת גם לך. בסוף, כשירדה יסמין, אמרת: עם חברים כאלה לא צריך אויבים – דעתך על אחים לנשק.
רגע, שנייה. דעתך על אחים לנשק. לא אמרתי. אגב, אני חושבת שזה משפט נורא. אבל זו דעתך.
אבל כשיורדת חברת כנסת מהליכוד, ואומרת: הצבא לא יכול להכשיר חרדים, שזה בסדר שהם ממשיכים להשתמט, אין לך שום אמירה ערכית?
זה מה שהיא אמרה. זה מה שהיא אמרה. היא אמרה - - -
אבל לצבא יש, ויש פלוגות מיוחדות.
תגידי, את חושבת שלצבא אין היום - - -
לא. סליחה, תשמעי את ההמשך. אמרתי: את צריכה לבוא ולומר שאפשר להיות דתי מאוד, שומר תורה ומצוות, ולצאת למלחמה. ואת האמירה הערכית הפשוטה הזו אף אחד מכם לא אומר. אתם איבדתם את הדרך.
יש מספיק. את יודעת כמה מתגייסים בשנה? 400. את יודעת כמה הולכים להיות לוחמים? 200.
מה? אני לא שומעת. שמתי את המשקפיים לשמוע. עליזה, תנשמי. הכול בסדר, תכף אתם הולכים הביתה לקייטנה של הליכוד. תודה רבה.
504 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.