יום בריאות הנפש

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, תכף תהיה היושבת-ראש, חברי השר עמיחי, חברתי מיכל.

אני אומרת שוב, אני שרה תורנית פה, ונפלנו על יום כל כך חשוב ומעניין. הנושא הזה של בריאות הנפש – אני תכף אקריא כאן את תשובת משרד הבריאות, אבל בכל זאת, להגיד לך ולחברות ולחברים, שהצטרפו פה, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, שיש כל כך הרבה דברים שמחברים בינינו. בעבר אמרו "בריאות הנפש" והייתה איזושהי סטיגמה: וואו, הוא חולה נפש, בואו נתרחק ממנו, מה הוא יכול לעשות, הוא מסוכן, היא מסוכנת, אוי ואבוי, צריך כדורים כאלה וכדורים אחרים, צריך לאשפז אותם; מאשפזים בכוח, מזריקים זריקות, עושים דברים נוראיים בבתי החולים. באמת הייתה תקופה חשוכה שלא ידעו איך לטפל בחולים האלה והתנהלו כלפיהם בצורה נוראית.

אני זוכרת גם את חברי מרגי, שהיה שר הרווחה, וטיפל בדברים האלה ועסק בסוגיות האלה גם בעבר. ואני אומרת לך, ככל שאנחנו מתפתחים יותר אנחנו מבינים שכמעט אין אדם, באמת אין אדם – לכל אחד יש את ההפרעות שלו, את הקושי שלו, את הבעיות שלו, את הנפילות בזמנים מסוימים, שזקוק לאיזושהי תמיכה, שזקוק לקבוצה או שזקוק לתמיכה של תרופה כזאת או אחרת, שאחרי x חודשים כבר אתה מוריד את המינון שלה ואתה בכלל לפעמים גם לא צריך אותה. הסטיגמה הזאת שהיום פחות ופחות מתביישים לדבר על זה, לדעתי זה אחד הדברים הכי חשובים שיש.

מיכל, אני יודעת כמה את עוסקת בזה, כמה הנושא הזה חשוב לך וכמה את מקדמת את הדברים האלה. וצריך להמשיך ולעשות. אני לא יודעת מה התשובה שאני אקריא כאן של משרד הבריאות, אבל אני בטוחה שיש עוד הרבה מאוד פערים. משרד הבריאות בוודאי עושה, אבל יש הרבה מאוד פערים, וצריך כמובן להמשיך ולטפל בהם.

אני מקריאה כאן את ההתייחסות של משרד הבריאות לנושא החשוב הזה שהעליתם כאן ושאת באמת מובילה. הם בפתח הדברים מבקשים להודות לך, מיכל, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, על הובלת החקיקה לציונו של יום בריאות הנפש בישראל כאן בכנסת ובכלל.

השנה אנו מציינים עשור לרפורמה בבריאות הנפש, רפורמה שחיברה בין צורכי הגוף והנפש, הורידה את הבושה ופתחה דלתות של נגישות, הכלה ושוויון. במקביל אנו מציינים השנה חצי יובל לחוק שיקום מתמודדי נפש, חוק שהביא עימו את הבשורה של שילוב בקהילה של המתמודדים ומסמל את המחויבות של מדינת ישראל לשילוב מתמודדי הנפש בחברה הישראלית ומתן תקווה להחלמה, לתעסוקה ולחיים מלאים. מחמם את הלב לראות את המערכת כולה מבינה כיום את החשיבות של הבריאות הנפשית בישראל, וכיצד דעכה אט-אט הסטיגמה וגדלה ברבה ההבנה כי בריאות הנפש איננה הבעיה של האחר, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. קושי נפשי הוא שכיח, ותפקידנו להרים את העיניים סביב ולתת תמיכה לכל מי שנפשו כואבת.

השנתיים האחרונות, שנתיים של מלחמה, שכול, טראומה אישית וקהילתית, הפכו את המיקוד בצורכי הנפש למשימה בעדיפות לאומית. מדינת ישראל כולה חווה מציאות נפשית מורכבת. פצועים גלויים ושקופים, משפחות של חטופים ונרצחים, לוחמים החוזרים ממסע כבד משדה הקרב וקהילות שלמות חוו משברים וכאבים עד אין סוף. בתוך מציאות זו, משרד הבריאות מוביל עבודת עומק רחבה, שמטרתה לא רק לתת מענה מקצועי מיידי, אלא בעיקר לבנות מחדש תשתית לאומית של חוסן נפשי.

כיום אנו עדים להתקדמות משמעותית בעשייה הזאת, הכוללת בין היתר את הקמתן של עשרות מרפאות לבריאות נפש חדשות בבתי החולים; הקמתן של 16 מרפאות ייעודיות לטיפול בטראומה נפשית על ידי המרכזים לבריאות הנפש בפריסה ארצית; קליטתם של למעלה מ-700 מטופלים חדשים בקופות החולים; גידול של 17% במספר המטופלים ועלייה של 25% במספר המפגשים הטיפוליים בקופות החולים; עלייה של 70% במספר הפניות לבתים המאזנים; מעל 40,000 איש טופלו במרכזי החוסן וכ-170,000 איש השתתפו בפעילות חוסן קהילתית באזורי העימות; שדרוג מחלקות והגדלת מרחבי אשפוז בבתי החולים ושיפור תנאי המטופלים בהשקעה תקציבית רחבת היקף; בניית מיזם בין-משרדי לקידום בריאות גוף-נפש וחוסן ברשויות המקומיות ובאשכולות המוניציפליים; פתיחת קהילות משקמות למטופלים שאושפזו זמן ממושך בבתי החולים ועוד מיזמים ופעולות שונות.

שוב, אני לא מכירה את זה – מיכל, את בוודאי מכירה את זה טוב ממני – אבל אם אכן הדברים האלה נעשו, קודם כול זה מרשים מאוד וזה מכובד. כמובן שצריך לוודא שהדברים האלה גם נעשים, בוודאי באמצעות הוועדה שלך, שהיא ועדה שמפקחת על משרד הבריאות במקרה הזה, וכדי לוודא שהדברים האלה קורים ואכן מתרחבים.

מכובדיי, הנתונים והדוגמאות שציינתי מבטאים שינוי עומק ממערכת ענייה שחיה עם גירעונות למערכת יציבה שבונה תשתית ארוכת טווח, מתכנון כוח אדם דרך הרחבת התמחות בפסיכיאטריה ופסיכולוגיה קלינית ועד איחוד בין גוף ונפש ברמה הקהילתית והרפואה הראשונית, ובעיקר – עם קידום בריאות וחוסן ביישובים ובערים שבהם כולנו חיים.

אנו חשים בתחילתו של שינוי, אך – גם הם מודים – עשייה מרובה עוד לפנינו. בתוך התקופה המורכבת שאנו בתוכה, כאשר מדינת ישראל נושאת פצע פתוח מאז אותו יום נורא, מופיעים גם שביבי אור רבים. אלה אותן אלומות אור המאירות ממעשי החסד של המטפלים במערכת הציבורית, שמקבלים את הבאים בדלתיים פתוחות, בעיניים רכות ומלאות אנושיות, בתעצומות נפש של המתמודדים עצמם, שבכל יום מוכיחים מחדש מהי עמידה, מהו אומץ ומהי תקווה.

הצמיחה מתוך הטראומה לא מתאפשרת מאליה. היא נולדת בזכות אנשים, מתמודדים, משפחות, מטופלים, אחים, אחיות, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנויות, קופות החולים, בתי החולים, מרכזי החוסן, ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות. כולם יחד מייצרים את הרקמה שתאפשר לנו להבריא כפרטים וכחברה.

תודתי וברכתי שלוחות לכל העוסקים במלאכה, שכן לולא היכולת של כלל הגורמים במערכת לפעול יחד לטובת עתיד עם בריאות נפשית טובה יותר, המערכת לא הייתה עומדת במשימה ובעומס אל מול הצורך האדיר ברווחה נפשית בעמנו בתקופה כואבת זו. החיבור ושיתופי הפעולה של כלל הגורמים במערכת הם מה שמאפשר למשרד הבריאות לייצר התקדמות משמעותית עם שינוי עמוק ומהותי בבניית התשתית למענים בבריאות הנפשית בישראל בשנים הבאות.

מי ייתן ובזכות החוסן הלאומי, בזכות המאמץ של כלל הגורמים במערכת, בזכות ההתמודדות של המתמודדים ומשפחותיהם, ישובו יקירינו החטופים במהרה, ויחלימו כמובן הפצעים הנוראיים מהסבל והכאב שהם חווים, ותהיה להם נחמה מאת השם ומאת הסביבה.

וזאת ההזדמנות כמובן גם להודות למשרד הבריאות, שאני מייצגת אותו פה, על העשייה ועל ההתקדמות שלו. בתקופה זו אנחנו שומעים שיכול להיות שיחזור חטוף נוסף, גופה של חטוף נוסף. היום נקווה ונתפלל שאכן כך, שיחזרו שלוש הגופות שנמצאות עדיין בעזה, גופות של ישראלים ועוד גופה אחת של עובד זר.

נחזק מכאן את צה"ל בים, באוויר וביבשה, ביהודה ושומרון, בצפון ובדרום, את כל נבחרי הציבור שעושים למען אזרחי מדינת ישראל, וכמובן גם את ראש הממשלה וממשלת ישראל. תודה.