קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה – אין פה הרבה, אז אני יכול ממש לומר אחד-אחד – חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה וגם יושבת-ראש השדולה למען בריאות הנפש ומניעת אובדנות, יחד עם טטיאנה מזרסקי – מצוינות ממש – כבוד השר לשעבר ידידי חבר הכנסת מרגי, אורחים יקרים. זהו, זה לא היה ארוך מדי. אלון, לא שמתי לב, שלום, גם ברשותך.
היום הזה שבו אנחנו מדברים על בריאות הנפש הוא יום שלמעשה כל אחד יכול להתחבר אליו, כי האמת היא שכולנו מכירים מישהו שמתמודד, כולנו יודעים שזה לא תמיד משהו שאפשר לראות בעיניים. הרבה מהכאב הנפשי קורה בשקט, בפנים, בלי שאף אחד ידע, ולכן חשוב לעצור רגע, להרים את הראש ולהגיד בקול ברור: זה בסדר לדבר על זה. זה בסדר לבקש עזרה. זהו יום שבו אנחנו מניחים את הנושא הזה במרכז בלי להתבייש, בלי להחביא. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו שוברים סטיגמות, נותנים כוח לכל מי שמרגיש שהוא לבד, ולפעמים רק לדעת שלא מתביישים בך זה כבר התחלה של שינוי גדול.
השנתיים וקצת האחרונות לא עברו על אף אחד מאיתנו בקלות; המלחמה, האירועים הקשים, התמונות, הסיפורים – כל זה השאיר אצל רבים צלקות בנפש. לא תמיד רואים את זה מבחוץ, אבל בפנים אנשים מתפרקים, מתקשים לישון, נבהלים מכל קול, חיים עם זיכרונות שהם לא מצליחים לשחרר. והכאב הזה לא שייך רק לקבוצה מסוימת. הוא נוגע בהורים שמנסים להחזיק את הבית, בילדים שחוזרים מבית הספר עם פחדים, בנוער שמתקשה למצוא שגרה, בקשישים שנשארים לבד מול החדשות ובמי שמגן על כולנו, לוחמינו הגיבורים. זו מציאות שמכבידה על כולנו, מציאות שאי-אפשר להתמודד איתה לבד. ביום הזה, כשאנחנו עוצרים לדבר על בריאות הנפש, אנחנו מזכירים לעצמנו שאף אחד לא צריך לעבור את זה לבד ושיש לנו אחריות הדדית לראות, לשמוע ולתמוך.
בשנתיים האחרונות עסקנו רבות בוועדת הבריאות, אפשר לומר בלי הרף, בנושא בריאות הנפש, כי הבנו מהר מאוד שמדובר בתחום שאי-אפשר לטפל בו פעם אחת ולשכוח. בריאות הנפש דורשת ליווי רציף, נשימה ארוכה ושיח פתוח. המשימה שלנו הייתה ונשארה פשוטה וברורה: לוודא שאף אחד מפגועי הנפש לא נשאר מאחור. אנחנו יודעים שיש אנשים שיצליחו לעמוד על הרגליים בכוחות עצמם, אבל יש גם רבים שזקוקים לעזרה שלנו כאן ועכשיו בצורה מקצועית ומדויקת, וזה המקום שבו האחריות שלנו כנציגי ציבור נכנסת לתמונה. אנחנו חייבים לוודא שכל מי שצריך טיפול, תמיכה או ליווי מקבל אותם בלי עיכובים ובלי להיתקע בביורוקרטיה, כפי שהזכירה לפני כן טטיאנה; לאפשר לתוכניות השיקום לעבוד כמו שצריך, להסיר חסמים מהרגע שהם צצים.
לפני קצת יותר משנה הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בהובלתו של שר הבריאות לשעבר ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו. זו הייתה התחלה של שינוי תפיסה אמיתי. התוכנית הזאת באה ואמרה בקול ברור: לא מטפלים במשבר רק אחרי שהוא מתפרץ, אלא גם מונעים אותו ומלווים, משקמים ומנגישים טיפול לכל מי שצריך, בלי הבדל ובלי מחסומים. זה צעד גדול שמראה שיש כאן מחויבות עמוקה של המדינה לראות את האנשים, להבין את הצרכים שלהם ולתת להם את הכלים לקום מחדש. אבל אנחנו גם יודעים שהדרך עוד ארוכה. כדי שהתוכנית הזאת תעמוד באמת בהבטחה שלה, צריך להמשיך להשקיע, להמשיך לשפר, להמשיך להרחיב את המענים. האחריות היא שלנו לדאוג שהיא לא תישאר על הנייר, אלא תגיע לכל מי שזקוק לה בצורה מלאה, מקצועית ומתמשכת.
אם אנחנו מסתכלים על מטרת החוק שקבע את ציון יום בריאות הנפש, היום שאותו אנחנו מציינים כאן היום, אנחנו יכולים לראות כי המטרה של ציון היום כפי שנקבעה בחוק היא לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש; בנוסף כתוב: לשם צמצום דעות קדומות. שלוש המילים הללו דווקא הם לב העניין, כי כל עוד קיימות דעות קדומות, קיימים גם מחסומים, פחדים ובושה. מהרגע שאנחנו שוברים את הדעות הקדומות, אנחנו פותחים דלת לשוויון אמיתי ולחיים טובים יותר למתמודדי הנפש.
וכאן מגיעה הערכה גדולה, כפי שהזכרתי בתחילה, לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמי שמכיר אותה יודע עד כמה היא חיה את התחום, עד כמה היא מסורה אליו, נחושה, מחויבת לשינוי עמוק בחברה הישראלית. בזכות העשייה שלה, בזכות הדרך שהיא מובילה, עבר החוק החשוב הזה, חוק שמציב את בריאות הנפש במקום שמגיע לו. ואני גם גאה להזכיר את החוק המשותף שלנו, שהזכרתי גם היום בשדולה, שקידמנו יחד בוועדת הבריאות – החוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי. במסגרת החוק הזה מחקנו את ההגדרה המיושנת והפוגענית שראתה במחלת נפש מחלה מסוכנת, וכמו שאמרנו קודם – צמצום דעות קדומות. זו הייתה סטיגמה שהכבידה על מתמודדים רבים, והיום, בזכות הנחישות שלך, אנחנו בדרך למקום אחר. תודה רבה לך על זה.
אני מאחל לכולנו שנדע לתת מקום לנפש לצד הכוח והעשייה; שנדע להיות שם בשביל זה ולבנות חברה שמרימה, מחזקת ולא משאירה אף אחד לבד. תודה רבה.
731 מילים של יונתן מישרקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.