יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, כבוד היושבת-ראש. כבוד השר או השרה, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל, כיו"ר ועדת עבודה ורווחה, אני רוצה לומר לכולם את מה שברור מאליו: אנחנו עוסקים בנושא הזה של אנשים עם מוגבלות לאורך כל השנה. זה הזמן לומר תודה, תודה ענקית לצוות מעולה, צוות הלשכה, שעושה לילות כימים למען האוכלוסייה הזו. אני לא אפרט את כל השמות, כי אני עלולה לפספס אי אלו נשים ואנשים שעושים ופועלים כל הזמן. באמת תודה ענקית לכם.

היום אנחנו מציינים את יום השוויון לאנשים עם מוגבלות, יום שהוא הרבה מעבר לסמל. זהו יום שמזכיר לנו את החובה החברתית שלנו, ולא את החסד. יש בו, ביום הזה, צורך בהכרה עמוקה בכך שהשוויון לאנשים עם מוגבלות לא יהיה רק סיסמה, אלא מציאות שחייבת להיות נגישה לכולנו. בישראל חיים היום למעלה ממיליון אנשים עם מוגבלות – ילדים, בוגרים, קשישים – שכל אחד מהם נושא סיפור חיים, חלומות ויכולות. יש כאלה שהמוגבלות שלהם בולטת לעין כול, ויש כאלה שממש לא. לפעמים היא מוגבלות נפשית, שקופה, וגם היא מאתגרת לא פחות. עדיין, בשנת 2025, יש מי שדלתות נסגרות בפניהם – דלתות תעסוקתיות, דלתות בהשכלה גבוהה, דלתות שירותים חיוניים, ולעיתים אפילו דלתות פיזיות צרות מכדי לעבור בהן.

במשך השנים שאני כאן בכנסת אני פועלת לטובת קידום נושאים שונים עבור אנשים עם מוגבלות. אני פועלת בחקיקה, בתקנות, בתקציבים, בתהליכי מודעות והסברה. אבל לצד זה ברור לנו שלא די בכך. אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם שיעורי אבטלה גבוהים, עם ביורוקרטיה מורכבת שמכבידה על קבלת זכויות, עם עיכובים בתוכניות דיור ותמיכה ועם סטיגמות שנשארות מאחור במקום שבו החברה כבר הייתה צריכה להתקדם קדימה, והרבה – הרבה ובקצב מהיר הרבה יותר.

ביום הזה אני קוראת לכל חבריי, לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית: בואו נשים בצד את המחלוקות. בואו נתאחד סביב יעד אחד: יצירת ישראל נגישה, מתקדמת ומכילה יותר. זה אומר להבטיח הנגשה של מוסדות המדינה; זה אומר ליצור מסלולי תעסוקה משמעותיים ולא רק סימולציה של הזדמנויות; זה אומר לתמוך במשפחות שנושאות על כתפיהן עול יום-יומי עצום; זה אומר לשים את האדם במרכז ולא את התקציב במרכז. הכי חשוב, זה אומר לראות – לראות כל אדם, לראות את היכולות שלו, לראות את הרצונות שלו, לראות את הכאבים שלו ואת השאיפות שלו, לראות את זכותו לחיות בכבוד; לראות ולהבין שאדם עם מוגבלות איננו אחר – הוא אנחנו, הוא חלק מאיתנו, הוא החברה שלנו.

חברים וחברות, אני רוצה להגיד לכולכם, וזה נראה לי ברור, שכשנבטיח זאת ונצליח לעשות את זה, נרוויח חברה צודקת יותר, אנושית יותר וחזקה יותר. כי חברה, כאמור, לא נמדדת רק בחוזק הכלכלי והביטחוני שלה אלא ביכולת שלה להושיט יד לחלש, לשלב את השונה ולאפשר לכל אדם לפרוח. ברור לי שהדברים האלה יובילו אותנו גם לחברה עם חוזק כלכלי וביטחוני הרבה יותר גדול וחזק.

אני אמשיך לפעול – ואני בטוחה שגם את, היושבת-ראש – בחקיקה, בפיקוח, בשיתוף פעולה עם הארגונים, המשפחות והקהילות, כדי שהיום הזה לא יהיה רק תזכורת אלא שינוי חברתי אמיתי. אז תודה רבה לכולכם ותודה רבה כמובן לחברת הכנסת דבי ביטון, שהפעם באמת מגיע לה, כי אנחנו מדברים על היום שהיא יזמה. תודה רבה.