יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, גברתי היושבת-ראש.

חבריי וחברותיי, הרשימה ששמענו זה עתה של אנשים, של מוסדות, שמקדישים את חייהם למען רווחתם של אחרים, של הזולת, בחברה החרדית, מרשימה ביותר. אני רוצה לציין שלפני 105 שנה, דומני, נוסדה ההסתדרות הכללית. נסו לשכוח את הדיווחים האחרונים בחדשות. מדובר ברעיון גדול, רעיון יהודי גדול, של אחריות, של עזרה הדדית, של הקמת חברה וכלכלה סולידרית בכל נקודת יישוב, כל קיבוץ, כל מושב. בעצם זה ארגון של עזרה הדדית ששורשיו במסורת היהודית העמוקה.

אני רוצה להודות לחברתי דבי ביטון, שיזמה את היום החשוב הזה גם בוועדה שלי. עסקנו היום בדוח מבקר מדינה שעוסק בטיפול רשויות מקומיות שלא פונו באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום. הייתי רוצה שתשוו לעצמכם שני מצבים, אתם המאזינים, הצופים: האם אנחנו היינו רוצים לחיות, כל אחד על פי השקפת עולמו, במדינה שבה הכיוון האידיאולוגי הפוליטי שלה מגיע לידי מיצוי אבל החברה שלנו היא חברה של איש את אחיו חיים בלעהו, או בחברה שבה, כמו שאנחנו מכירים, הפוליטיקה משסה אותנו אחד בשני וההחלטות מחרפנות אותנו, אבל החברה היא חברת צדק וסולידריות? באיזו חברה היינו רוצים לחיות?

זו שאלה תיאורטית. במציאות אנחנו מקפידים לריב כמו שצריך, להתווכח כמו שצריך, אבל יש לנו את היכולת – והיום הזה, גברתי היושבת-ראש, הוא הדוגמה, ומה שהבית הזה מסוגל לבצע הוא דוגמה לכך שאנחנו יכולים – לצד ויכוחים גדולים ואי-הסכמות גדולות, לשתף פעולה ללא הפסקה למען היומרה להפיכתנו לאור לגויים. בזמן חירום מתגלית אותה יומרה שלנו לחיות בחברה צודקת שפניה לאותן חוליות חלשות שזקוקות לעזרה, ומי מאיתנו לא נמצא במסכת חייו, מלידה ועד כלות, במקום שהוא צריך לעיתים עזרה. אני מאוד מודה על כך שהבית מתאחד ויודע לשתף פעולה.

אני רוצה להוקיר את הפעולה של החברה האזרחית בשגרה ובחירום. ציינו את הארגונים הרבים בחברות השונות, ובזמן החירום שמענו וידענו ועדיין מכירים ומוקירים טובה לחברה האזרחית שמסייעת כל כך.

ולגופו של עניין ולגופו של דוח המבקר – פעולה גם של הממ"מ – אנחנו מוכרחים להמשיך בעיקרון שעלה, שצריך, לטובת האוכלוסיות המיוחדות בזמן חירום, תומך קהילתי. תומך קהילתי זה האינטגרטור, הפרויקטור שמרכז את המידע ואת הטיפול באוכלוסיות המיוחדות. ייתכן שכמו שצוותי החירום השכונתיים והיישוביים צריכים בזמן חירום להיות מגויסים במין צו 8 קהילתי וחברתי, כך גם התומכים הקהילתיים. זה מונח לפתחו של משרד הרווחה, שעוסק בעניין יחד עם פיקוד העורף.

יש סוגיה של ריכוז מידע –מיהם אותם אזרחים שזקוקים לסיוע מיוחד? לביטוח לאומי יש כספת – כך זה נקרא – יש ריכוז מידע. אבל לא כל מי שמקבל קצבה; אני מקבל כאזרח ותיק קצבה, ולא צריך שהמדינה או מי מממלאי התפקיד ישקיעו זמן בזמן חירום בי או בשכמותי. יש אנשים שאינם מקבלים קצבאות ומוכרים לרשויות השונות – רשויות מקומיות, יישובים, קהילות – כמי שזקוקים לסיוע, וצריך לרכז, וזו פעולה שנעשית, כך הבנו במשרד הרווחה, יחד עם הרשויות.

עוד עניין שמונח לפתחו של הבית הזה, ועדת הרווחה והעבודה – תקנות לשעת חירום. יחד עם משרד הרווחה, משרד המשפטים, צריכים לעגן באופן סטטוטורי את החובה של המדינה לדאוג לאוכלוסיות שונות. ורק לתת דוגמה שעלתה בוועדה - -

כן, אני יודע. דקה אני מסיים. - - אוכלוסיות, למשל, עם בעיות של ויסות חושי. יש להם מקלט, אבל לא מתאים להם להיות יחד עם רבים. צריך לחשוב על כל האוכלוסיות. יש סוגיות נוספות, של הגדלת ההתראות ועידוד המיגון העצמי. אין לנו זמן. אני מסיים רק בברכות ובהוקרה של שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה ובין הרשויות, ומילה טובה לרשויות מבוקרות, חלק מאותן רשויות מבוקרות שבאו לביטוי, עיריית נהריה ובאר שבע והמועצה המקומית חצור, שגם בוקרו, גם הודו על הביקורת וגם שיפרו את התנהלותן. תודה רבה.