יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מצוין בכנסת יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בראשית דבריי אני רוצה להודות לשר הרווחה היוצא – והנכנס, בעזרת השם – חבר הכנסת הרב יעקב מרגי – שאגב, היום גם חל יום ההולדת שלו; נאחל לו מזל טוב – כי בכל תפקידיו כשר הוא נתן את הדעת ואת התקציבים לפקח ולטפח את המסגרות שנותנות מענים לאנשים עם מוגבלויות. כה לחי ויישר כוח לרב יעקב מרגי.

אני חושב שמדינתנו זכתה שפועלים בקרבה מאות ארגונים, ארגוני חסד, מוסדות רווחה וחינוך המונגשים ומותאמים לאנשים עם מוגבלויות. דומני שזה גם מזלה הטוב של המדינה שאנשים טובים מכל העולם תורמים לארגונים האלה ודואגים לקיומם ולפעילותם השוטפת מתרומות נכבדות, שמניעות את הפעילות השוטפת של המוסדות, כמו גם את המבנים והבניינים היפים שהם בנו לצורך הפעילות. ולכך אני דווקא קורא לכלל משרדי הממשלה לפעול למענם על ידי תקצוב גדול, מוגדל ונכבד לקיום המוסדות הללו, כי עבודתם היא עבודת קודש. כמו כן אני קורא מכאן לכל אזרחי המדינה וליהודים היקרים בארץ ובגולה לתרום ולחזק את הארגונים הללו ואת העמותות שמוסרות נפש למען אותם אנשים עם מוגבלויות. תרומה עבורם הינה תרומה עבור האנושות כולה.

בהיותי ראש העיר בעיר בית שמש כעשר שנים, כבר בתחילת כהונתי פעלתי להבאת והקמת מוסדות לתלמידים בעלי מוגבלויות אל תוך העיר פנימה, בעיר בית שמש, אחרי שבמשך שנים רבות שלחו את התלמידים הללו ללמוד מחוץ לעיר ובכך נגרם סבל רב לתלמיד עם טלטולי דרכים, היה מגיע לכיתה אחרי נסיעה של כשעתיים, סחוט ועייף, וכך גם בחזרתו מירושלים לביתו בעירנו בית שמש. הקמתי בסייעתא דשמיא מוסדות רבים לחינוך המיוחד, ובכך הקלנו על אותם אלפי תלמידים יקרים, שמקבלים בתוך העיר מוסדות חינוך מיוחד לתפארת, שיסבלו פחות מאותן נסיעות והסעות שעברו באותם ימים. גם כך קשה להם. נאחל לאותם ילדים הרבה בריאות ונחת.

אני רוצה לעצום עיניים ולחשוב, אילולא המוסדות היקרים שהוקמו ושבמרביתם היינו גם בסיורי עבודה ובאירועים שנערכו לתלמידים, איך אנו כחברה היינו נראים, חלילה. לכן, אני מכאן מודה לכולם, לאלה שאני קורא את שמם ולאלה שייתכן שלא אספיק לומר את שמם אבל פועלם הרב ניכר, ומראש אני מתנצל על כך, כי רבים הם, וגם להם מגיעה התודה והברכה. והכי חשוב, שכלל האזרחים במדינה ידעו להכיר ולהוקיר את אותם מוסדות, להירתם ולתרום להצלחתם ולקיומם על ידי תרומות של ממש, ובכך נסייע גם למדינת ישראל בתחום חשוב זה.

כמה טוב, ברוך השם, שיש לנו את מוסדות "אוהל אשר" של הרב שמעון רווח; מוסדות "שתילים" של הרב ישראל רייסנר; את ארגון "יד שרה" של הרב אורי לופוליאנסקי; את בית החולים השיקומי אלי"ן של ד"ר מורית בארי; את מוסדות "עלה" של הרב יהודה מרמורשטיין; את מוסדות "שיח סוד" של הרב שמעון לוי, הממשיך את דרכו של אביו, הרב דב לוי זצ"ל; בית חינוך עיוורים של רבי שבתאי דויטש; את עמותת "מסוגלים" של הרב אבי מימרן; את מוסדות "שלוה" בירושלים, שמייסד ונשיא הארגון הוא מר קלמן סמואלס; את מוסדות "שמע קולנו" של המנהלת הגב' מירה אירנשטיין; את מוסדות "אוהל – עולם של חינוך מקדם" של הרב יהודה לוי; את מוסדות "מגן הלב" של הרב ישראל קורניק והרב משה זייברט; את מוסדות "סולם" של הרבנית אסתר ארנסטר; את מוסדות "פתחיה" של הרב יהודה אריה גולדקנופף; את מוסדות "שמעיה", שזה לאחרונה נפרדנו מהמנכ"ל המסור, הרב שמעון יוסף לוי זצ"ל; את מוסדות "אוהל שרה" של הגב' מלכה וינברג; את מוסדות "עלי שיח" של הרב חיים פרקל; את מוסדות "משי" של הרב אשר זורייבין; את מוסדות "פרח" של הרב משה שטיין; את מוסדות "לב מנחם" בקרית גת של הרב ישראל גובנר.

ישנם עוד עשרות ואולי גם מאות מוסדות ולא אספיק לומר את כולם, אבל אם שכחתי מישהו, אני מתנצל, כי הזמן קצר. אבל דבר אחד חשוב: מגיע להם, לכולם, תודה אמיתית. ולנו, לאזרחים: רוצו, תרמו למוסדות חשובים אלו, כדי שימשיכו לפעול ולעזור לכל אותם בעלי צרכים, בעלי מוגבלויות. תודה רבה לכולם.