קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, היום מועצת הביטחון של האו"ם צפויה לקבל החלטה שבתוכה גם קריאה לייצור נתיב להגדרה עצמית ומדינה פלסטינית. אני רוצה לומר בצורה ברורה: אנחנו מדינה עצמאית, ולא ניתן להקים מדינת טרור בלב הארץ כך שכל המדינה ותושביה יהיו בסיכון. לא ייאמן איך אחרי מה שעשו לנו בשמחת תורה, הם מעיזים לומר לנו לתת להם מדינה.
אני רוצה להציע לאמריקאים הצעה נגדית. אני מציע, תחתכו את אמריקה לחלקים, תוציאו את האינדיאנים משמורות הטבע, ותנו להם את מרכז אמריקה. את החמאס ושאר הפלסטינים אנחנו נעביר לשמורות טבע בסעודיה, שם הם יהיו שמורים עם תותחים מסביב. ואני מישיר מבט אל ראש הממשלה ושריה ואומר: אחת ממטרות המלחמה, כפי שהוגדרו בתחילתה, הייתה שמרצועת עזה לא נשקף עוד איום לישראל לאורך זמן. אם התוצאה של המלחמה הארוכה בתולדותינו היא נתיב להקמת מדינה פלסטינית, הרי שבמו ידינו אנחנו יוצרים איום גדול וממשי על מדינת ישראל לא רק מעזה אלא גם מיהודה ושומרון. הניצחון המוחלט הוא לא הקמת מדינת טרור בעזה וביהודה ושומרון, אלא אישור מוחלט של הצעת חוק הריבונות שלי עוד בכנס החורף של הכנסת, ועל ידי כך נגדע את התקוות של אויבינו להשמידנו.
ואני מישיר גם מבט לנשיא אמריקה ולסגנו. אנחנו מאוד מעריכים את הידידות הגדולה ואת מה שעשיתם למעננו בשנה האחרונה ועוד קודם לכן. אבל דעו לכם, עם ישראל נמצא בתהליך אלוקי של שיבת ציון. עם ישראל מתחבר מחדש אל ארצו, לאחר גלות ארוכה, ומשלם מחירים כבדים ביותר. אוי לו למי שיתערב בתהליך האלוקי ויפעל כנגדו. ולך, אדוני, סגן הנשיא, אתה נעלבת מכך שהצעת החוק שלי להחלת ריבונות עברה בקריאה טרומית דווקא בזמן ביקורך כאן אצלנו. אבל אני רוצה לומר לך בשם כל עם ישראל לכל דורותיו: אנחנו אלה שנעלבים עלבון עמוק מאותה החלטה שאתם מביאים לאישור מועצת הביטחון היום, שהיא לא מקובלת בשום מצב, ובוודאי לא כעת, בסיום המלחמה הארוכה והמחירים הכבדים ששילמנו בה, ורק שנתיים לאחר הטבח הנורא. לא נטמון את ראשנו בחול. אלו דברים שאי-אפשר לשתוק עליהם יותר. הריבונות, בעזרת השם, תקום ותהיה, ובעזרת השם במהרה. זו לא פוליטיקה, אלא בנפשנו הדבר. ולסיום, אדוני היושב-ראש, אומרים שהמצב עכשיו זה או טיבי או ביבי, ואני אומר שהמצב עכשיו הוא או to be או not to be. תודה רבה.
351 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.