ממשלה רשלנית שמזניחה את החברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן לנמק את הצעת האי-אמון, והיום משכה אותי כותרת בעיתון דה-מרקר, שהייתה: הערבים הם קטר הצמיחה החשוב במדינה. אני שואל את השאלה בעצם: אכן הערבים הם קטר הצמיחה במדינה? כי הייתה ממשלה שהכירה בפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית, השקיעה, החליטה על תוכנית מקיפה, 550, שמטרתה צמצום פערים בין שתי החברות. אני ממשיך וקורא, ואז כתוב שבעצם לפני שבוע, שבועיים, עשרה ימים – השרים יודעים – הוגשה טיוטת חוק ההסדרים למשרדי הממשלה. הגרסה הראשונה הייתה בת 216 עמודים. יומיים אחרי זה הוגשה גרסה מתוקנת שכללה 201 עמודים. הושמטו 15 עמודים. 15 העמודים שהושמטו כללו תוכניות כלכליות: האחת הייתה תוכנית לאומית לקידום מדיניות שפתית בקרב החברה הערבית, ואני תכף אפרט קצת על זה. ההצעה השנייה, התוכנית השנייה, הייתה יעדי תעסוקה, שכר והון אנושי לחברה הערבית עד 2035.

היום קיימתי דיון בוועדה למדע וטכנולוגיה על השפה העברית כחסם לחברה הערבית להשתלב גם באקדמיה וגם בתעסוקה. אנחנו הזמנו את משרדי הממשלה הרלוונטיים. ואחד המשרדים, שגם אמון על החברה הערבית, שבתוכו נמצאת הרשות הכלכלית לבני מיעוטים, הלוא הוא נקרא המשרד לשוויון חברתי – השרה נתנה הוראה לפקידי המשרד לא להשתתף בישיבה. השרה שאחראית על התוכנית הכלכלית לחברה הערבית מנעה מהפקידים במשרד המטפלים בנושא הזה להגיע לדיון חשוב מאוד שבא לדון איך אפשר לצמצם את כל הנושא ולטפל בכל הנושא הזה של השפה העברית.

השרה מאי גולן, שמאז שנכנסה לתפקידה שום דבר לא התקדם בחברה הערבית. היא רק פותחת פה עלינו ועל רע"מ שאנחנו גזענים ואנחנו העברנו כסף לחמאס. אבל זו מדינה וממשלה. אם אנחנו העברנו כסף לחמאס, אז הינה, תבואו ותשפטו אותנו, אם זו אמת. כל אחד יודע – גם בבניין הזה, כל חבר כנסת וכל פקיד ממשלה – שאי-אפשר להעביר כסף ממשלתי לגורמים שהם לא גורמים חוקיים ולא גורמים ממשלתיים, מועצות, עמותות וכו' וכו'. אבל אני שואל: כשרה שאמונה על השוויון החברתי היא כנראה שרה שאמונה ודואגת לאי-שוויון חברתי. היא אחת מהשרים שהממשלה מינתה כאחראית על החברה הערבית; שרה ששונאת ערבים, היא לא רוצה לקדם את הערבים, זו השרה מאי גולן.

אם אנחנו נעבור לנושא אחר, נושא הבנייה בחברה הערבית – אין קידום, אין הרחבה, תוכניות מתאר, ואנחנו רואים רק הריסות בתים. אני אתן שתי דוגמאות: דוגמה אחת של בחור בשם ג'אסם א-ערפאת, שפנה אליי ואמר: אני רוצה לבנות. אני גר אצל ההורים בשני חדרים, ואני לא מצליח להגיע לקבל מגרש, כי הייתה הקפאה במגרשים ובפרסום לשיווק מגרשים ביישוב. וזה לא נכון רק ביישוב זרזיר, אלא בכל היישובים הבדואיים בצפון. וזה נכון בכל היישובים הערביים בצפון – יש הקפאת שיווק מגרשים, כי עדיין אין החלטה לגבי בני המקום. הייתה החלטה בסוף 2023, ומאז אין שר שיכון. הייתה החלטה, קידמו החלטה לדרוזים, אבל עדיין אין החלטה בנושא של העדפה לבני המקום לבדואים ולערבים, ובגלל זה יש הקפאת שיווק של מגרשים. והמקרה השני, אותה דוגמה: בחור צעיר מהיישוב שלנו בנה בית למשפחה שלו לפני 25 שנים, והוא מנסה כל הזמן – אני גם כראש מועצה טיפלתי בנושא הזה, לפני איזה 12 שנה, והמצב הזה היה קיים לפני – הגענו לרמ"י וניסינו להגיע להסכמה שהמשפחה הזאת תרכוש את המגרש. כמעט הסכימו. הבן אדם שילם כסף, ואחרי זמן מסוים החזירו לו את הכסף ואמרו: לא, אנחנו לא מוכנים לעשות את זה, למכור את המגרש. היום הבחור הזה חי באיום של הריסת הבית שלו – משפחה קטנה, שלושה ילדים קטנים. הוא כל הזמן אומר לי: אני לא יודע מה לעשות. וכמוהו יש עוד הרבה בחברה הערבית.

שוב, אנחנו נגד בנייה בלי היתרים, אנחנו כן רוצים שאנשים יבנו לפי החוק, אבל אם אתה לא נותן פתרון, איך אנחנו נגיע לפתרון? אם הממשלה לא לוקחת יוזמה, ואנחנו אומרים את זה כאן כחברי כנסת, ואני גם כראש מועצה לשעבר, ואני בטוח שגם ראשי מועצות מוכנים להגיד: בואו נשב, נמצא את הפתרונות, ואנחנו מוכנים לקחת אחריות מנקודת זמן מסוימת כדי שנמנע – ברגע שנותנים את הפתרונות, אחר כך לעשות את האכיפה. ומי אחראי על רשות האכיפה? השר בן גביר. השר בן גביר, שקראתי לו השר, לא לביטחון לאומי, כי אין ביטחון – זה השר להרס לאומי.

ואם נעבור למצב הפשיעה בחברה הערבית, מספר הנרצחים על פי מרכז אמ"ן לחברה בטוחה הוא 237. המצב בלתי נסבל. כולכם עוקבים – אתם רואים, בסח'נין זה כבר שיקגו. יריות בלילה, בערב, בכל מקום, והדברים מתחילים לזלוג גם ליישובים היהודיים. ומי אחראי לזה? השר לביטחון לאומי בן גביר.

ומי אחראי לאוצר? השר סמוטריץ'. אני פונה בעצם – כל השרים שאמונים על החברה הערבית הם שרים גזעניים שהחברה הערבית לא מעניינת אותם. מה שמעניין את בן גביר הוא להגיע ללקיה בשביל לעשות סרטון. להגיד: אני הגעתי ללקיה, הגעתי לכל מקום. הוא מגיע לחלק צווי הריסה. זה שר? זה שר במדינה דמוקרטית מכבדת, שאמור לתת כבוד לכל אדם ואדם? במקום להגיע בלילה, שיגיע ביום. ראשי הרשויות מוכנים לקבל אותו, לכבד אותו, אבל צריך להגיע עם פתרונות, ולא רק להגיע ולצלם עוד סרטונים.

גם סמוטריץ'. פקידת האוצר שהעלינו היום בישיבה, אמרה: היו לחצים בשביל להוריד את שתי התוכניות הכלכליות. לאן הגענו? איפה הממלכתיות? הגעת כשר, ואתה צריך לשרת את כל האזרחים בצורה שווה, בלי הבדל, לא משנה מה הדעות שלך. זה התפקיד שלך כשר, זה מה שאני מצפה משרים בממשלה.

ולכן אני פונה לראש הממשלה בפנייה ישירה. אני מבקש ממנו להעביר את הרשות לביטוח כלכלי, להחזיר אותה למה שהיא שהייתה לפני כמה שנים, במשרד ראש הממשלה, שתחזור למשרד ראש הממשלה, כי אז היא באמת נתנה שירותים כמו שצריך לאוכלוסייה. תודה רבה.