ממשלה רשלנית שמזניחה את החברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. לאחר שתוכנית הרפורמה של הרשות הפלסטינית תבוצע בנאמנות ופיתוח עזה יתקדם, ייתכן סוף-סוף שיבשילו התנאים לכיוון נתיב אמין להגדרה עצמית ומדינה פלסטינית – זה הנוסח, אדוני היושב-ראש, שעליו יצביעו במועצת הביטחון של האו"ם ממש תכף, או-טו-טו, בניו יורק, היום אחר הצוהריים. זה הנוסח שבנימין נתניהו הסכים עליו לנשיא דונלד טראמפ במסגרת ההסכם הגדול, הכולל. ככה כתוב: יבשילו התנאים לכיוון נתיב אמין להגדרה עצמית ומדינה פלסטינית. כן, כן, בנימין נתניהו. זו לא פעם ראשונה שהוא אומר "מדינה פלסטינית". הוא אמר את זה בבר-אילן, הוא אמר את זה בתוכנית המאה עם הנשיא טראמפ בסיבוב הקודם שלו. חד-משמעית, מדינה פלסטינית.

הייתם מצפות ומצפים ממני להגיד: אוה, הינה, בנימין נתניהו מגשים את האידיאולוגיה ואת האג'נדה של אלה שהוא פועל נגדם כל הזמן, שלא לומר הוביל חלק מההסתה נגד אלה שהביאו להסכמים מדיניים עם הפלסטינים. אבל תתפלאו, התשובה היא לא. קודם כול, כי מדינה פלסטינית היא לא מטרה בפני עצמה, בטח לא מבחינתי. המטרה שלי היא מדינת ישראל, היא הביטחון של מדינת ישראל, היא הבטחת קיומה של מדינת ישראל לנצח-נצחים, והסדר מדיני עם הפלסטינים הוא אמצעי כדי להבטיח את מדינת ישראל. מדינה פלסטינית היא לא דבר שעומד בפני עצמו, היא בטח לא מטרה שלי. אבל גם הסדר כזה, של שתי מדינות – להבטיח את קיומה של מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, היה צריך להיות משהו שמדינת ישראל מובילה תוך כדי שמירה על האינטרסים הביטחוניים והלאומיים שלנו, ולא תוך כדי זה שאנחנו נאפשר לאחרים להגיד "מדינה פלסטינית", ולמי שצריך, אצלנו בקואליציה, נגיד: לא, זה לא יקרה, זה לא יקרה, הפלסטינים לא יעשו רפורמות, חמאס לא יעמוד בזה, זה לא יקרה, אין לכם מה לעזוב את הממשלה עכשיו, זה לא יקרה – ועל הדרך להסכים למכור 35-F לסעודיה ולבטל את היתרון האיכותי הצבאי, העליונות האווירית שלנו, בשביל לא להסכים להסדר מדיני עם הפלסטינים.

לא, זה לא דבר טוב. זה ממש לא דבר טוב. זה לא דבר טוב לישראל, לא דבר טוב לביטחון של מדינת ישראל, לא למעמד המדיני שלנו ואפילו לא ליחסים שלנו עם ארצות הברית. משום שדבר כזה, שהוא כל כך מועד לפורענות, עלול גם להביא אותנו לשבר עם ממשל שהוא לא ממשל של דונלד טראמפ, שזה עלול לקרות יום אחד.

הסדר מדיני הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה – אתן יודעות ויודעים לְמה במיוחד? לקבוע גבולות קבע למדינת ישראל. שמדינת ישראל תדע איפה הגבול שלה, מי גר בתוך גבולות המדינה ומי גרה מחוץ לגבולות המדינה, על איזה גבול אנחנו נערכות ונערכים עם צה"ל, שידע שיש גבול שהוא צריך לשמור עליו. ולא לעסוק במשטור של אזרחיות ואזרחים; לא לאפשר לטרור יהודי מחריד, מחריד, לצבוע את כולנו בצבעים מזעזעים; לא להסתכן בקריסה של הרשות הפלסטינית, שתחייב אותנו לדאוג לביוב, לאשפה, לביטוח הלאומי של 2.5 מיליון פלסטיניות ופלסטינים.

זה עומד לפתחנו, זה עלול לקרות. אלוהים יודעת ששר האוצר של הממשלה הזאת עושה כמיטב יכולתו למוטט את המבנה הזה של הרשות הפלסטינית; שהליכוד, כולל בראשות בנימין נתניהו, כולל באמצעות כל דיבורי ההסתה וההבטחות נגד מדינה פלסטינית, לא ביטל מעולם – לא את הרשות, לא את ההסכמים איתה, לא את הסכמי אוסלו, לא את כל הסכמי הביניים וגם לא את ההסכמים שבנימין נתניהו עצמו חתם עליהם, כן, אל תתבלבלו – אבל מאפשר לאנשים הזויים, חסרי אחריות בממשלה, שהוא מינה אותם, להביא למצב שהדבר הזה יקרוס ויביא לכאוס ביטחוני, לסכנה חמורה, להרבה 7 באוקטובר.

אז לא, לצערי אין הישג בזה שבנימין נתניהו שוב מאפשר שיגידו "מדינה פלסטינית", כמו שהוא עשה בתוכנית המאה וכמו שהוא אמר בעצמו בבר-אילן. כי הרי נתניהו, מה הבעיה? מילים זה רק מילים. זה מטבע עובר לסוחר, זה מה שצריך בשביל לשרוד עכשיו. זה עכשיו, זה לא בעוד, אחר כך. מחר – מה שצריך מחר. מה שחשוב זה להישאר ראש ממשלת ישראל. אין קיום בלתי אם כראש ממשלת ישראל. לכן – מה שצריך. באמת, מה שצריך. צריך שהאו"ם יגיד "מדינה פלסטינית"? יגיד. שייתן מנדט שעכשיו כל הסיוע ההומניטרי הוא בכלל באחריות ארצות הברית? בכלל, ארצות הברית קובעת לנו. ואל תטעו, אני מאוד שמחה שהיא קבעה לנו לסיים את המלחמה שהפכה להיות מהמלחמה הצודקת ביותר למלחמה ארורה ששפכה דם בכמויות בלתי נסבלות, וקבעה לנו להחזיר את החטופים החיים. ואני ממש ממש מקווה שעוד מעט יגיעו גם שלושה החללים האחרונים. אבל היא קובעת לנו את האינטרסים שלנו? זה לא יכול להיות. אנחנו מדינה ריבונית, נכון? אנחנו מעצמה אזורית, נכון? אנחנו המדינה היחידה של העם היהודי בעולם כולו, נכון? אנחנו ניתן למישהו אחר להחליט עלינו, לקבוע עלינו? התשובה היא כן. בנימין נתניהו מאפשר עכשיו, ברגעים אלה, לקבוע עלינו, מאפשר להרבה מאוד אחרים לקבוע עלינו, ולא בהכרח לפי איך שאנחנו צריכות וצריכים לעשות את זה, לא בהכרח איך שנכון לישראל לשמור על האינטרסים שלה.

הדבר הכי דחוף למדינת ישראל הוא לקבוע את גבולות הקבע שלה, לא לאפשר לאף אחד אחר לקבוע לנו, לא לאפשר לאף אחד לגרום לנו לזלוג להיות מדינה דו-לאומית, עם עוד שלושה מיליון פלסטיניות ופלסטינים – עזה כרגע כבר לא באופציה, אז שני המיליון האלה כנראה כבר לא יהיו חלק ממדינת ישראל, למרות שניסו פה בממשלה הזאת לגרום לזה – אבל גם לא לקבוע איפה יעבור הגבול ומי מהישראליות והישראלים שחיות בגדה המערבית היום יהיו בתוך מדינת ישראל או מחוצה לה. לא יכול להיות שמישהו אחר יקבע את זה עלינו, וכרגע לשם זה הולך.

מדינת ישראל צריכה לקחת את גורלה בידיה. אם היא חפצת חיים, היא צריכה הסדר מדיני, היא צריכה לקבוע את גבולות הקבע שלה, והיא חייבת, חייבת, בדרך לשם להיפטר מהממשלה הזאת וממי שעומד בראשה.