קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו בדיון על הצעת אי-אמון בממשלה, וקצת קשה לקיים דיון על ממשלה שדה פקטו כבר לא קיימת, ממשלה שהיא נוכחת נפקדת, אין אותה. למיליון ילדים בישראל שהולכים לישון רעבים בלילה אין אמון בממשלה הזאת; לכמעט שני מיליון אנשים עם מוגבלויות בישראל אין אמון בממשלה הזאת; לנרצחת הבאה – השר בן גביר אפילו לא טרח הבוקר להגיע לדיון בנושא רצח נשים – אין אמון בממשלה הזאת. כמה אין אמון? נשים ציינו היום בוועדה, לא אני, נשים מהציבור הרחב שהגיעו ציינו שהן מרגישות שלמשרד לביטחון לאומי יש תוכנית לרצוח נשים, ולא איך למנוע את הרצח הבא. זו תחושה נוראית שהציבור מסתובבת איתה. אבל אני יודעת, זה רק כאבי בטן בסוף, ולממשלה הזאת אין כאבי בטן.
אתם יודעים למי עוד אין אמון בממשלה? למשפחות של הלוחמים והלומי הקרב שמגיעות פה לוועדות ומתחננות לטיפולים עבור הילדים שלהן, שמרטיבים במיטה, ולטיפולים עבור עצמן, בתוך מלחמה יום-יומית לשמור על הבית, על הזוגיות שלהן. המדינה שולחת אותם כל יום להוכיח שהם מתחת לקו העוני, שהם נזקקים, רק בשביל לקבל את הדבר הבסיסי ביותר – מעטפת, מעטפת למי שהקריבו הכול עבור המדינה.
תגידו, אתם הייתם סומכים על הממשלה הזאת, במקום האנשים האלה? השר דיכטר, אתה היית נותן את אמונך בממשלה שאתה נמצא בה? אין שר בריאות, אין שר רווחה, אין שר פנים, אין שר עבודה, אין יו"ר לוועדת הבריאות, אין יו"ר לוועדת החינוך, והרשימה עוד ארוכה. הממשלה והכנסת בשיתוק הרסני, ואתם פשוט לא קיימים. אין במי לתת אמון, אין בעל בית, אין מנהל ובטח שאין מנהלת, חס וחלילה, לאירוע הזה שנקרא ממשלת ישראל.
אתמול הממשלה החליטה שתקום ועדת חקירה לא ממלכתית. רק בשבוע שעבר ראש הממשלה נאם פה בדיון 40 חתימות. בנאום שלו, מה שהיה הכי כואב זה לראות את היציע. משפחות שכולות, שחלקן תומכות בוועדת חקירה ממלכתית ואחרות בעד ועדת חקירה לא ממלכתית, רבות ביניהן, מפולגות, מפנות את הגב – אדוני היושב-ראש, אני לא מצליחה לשמוע את עצמי.
תודה. הן מפנות את הגב לפרקים, המשפחות שהיו פה במליאה. הן צועקות אחת על השנייה, והכול מול העיניים של ראש הממשלה, שאפילו לא הסיט את מבטו אליהן. אם הוא היה מסיט את מבטו הוא היה רואה מה הממשלה הכושלת והנפקדת שלו עוללה לעם שלנו.
וצריך להגיד, רוב הציבור הישראלי בעד ועדת חקירה ממלכתית. לרוב הציבור אין אמון בכם, ובצדק. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שהממשלה, שרוצה למנות את החוקרים שלה בעצמה, יש לה מה להסתיר. העם עייף מכם, מהשחיתות ומהשקרים - - -
והיה פשוט רוצה שתשעממו אותו, חברי הממשלה שמעורבים בפרשיות שעדים מתאבדים בהן. לאן עוד נגיע איתכם?
ועדת חקירה ממלכתית היא המסגרת הראויה לציבור הישראלי. אנחנו חייבים את זה למי שנלחמו והקריבו את היקר מכול. ממשלה שכל מה שהיא הביאה לנו זה את הטבח הנורא ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה - -
אני מייד מסיימת, אדוני. - - את היקף הנרצחים הגדול ביותר שידענו, את ריסוק מערכות הכלכלה, הרווחה, הבריאות והחינוך, היא ממשלה שצריכה להתנצל בפני הציבור, להקים ועדת חקירה ממלכתית וללכת הביתה. ויפה שעה אחת קודם. תודה.
478 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.