יום מרן הרב עובדיה יוסף

אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדי יושב-ראש ש"ס חבר הכנסת הרב אריה דרעי, חברים יקרים, נפלה בידי זכות גדולה להיות היום כשר במליאה ביום שאנחנו מציינים 12 שנים לפטירתו של גאון הדור הרב עובדיה יוסף, מהדמויות החשובות והמשפיעות של דורנו ושל ההיסטוריה היהודית בכלל.

הרב עובדיה היה גאון עצום, מנהיג של דור שלם. אבל יש נקודה אחת שראוי שנדע כולנו, ועליה אני רוצה לדבר הפעם. המשפט הראשון שאמרתי כשהושבעתי בכנסת כאן מעל דוכן המליאה היה משפט מתוך מסכת אבות: דע מאין באת. אני חושב שהרב עובדיה יוסף ייצג את הדבר הזה בצורה הכי יפה. הרב עובדיה, שעלה מעיראק בגיל ארבע, הוא בעצמו לא גדל במשפחה של גדולי תורה. הוא לא גדל במשפחה מבוססת, הוא גדל במשפחה שהיו לה לעיתים גם קשיי פרנסה. אביו היה צורף בעיראק, וכשעברו לישראל המשפחה התפרנסה מחנות מכולת של אביו של הרב. הרב עובדיה, שכבר מילדות הבינו כמה הוא גאון, התחיל ללמוד תורה בגיל צעיר, ומהר מאוד הפך לרב משפיע, שכתב עשרות ספרים וחינך אלפי תלמידים. אבל גם כשהוא היה רב גדול, כשעיני רבים כל כך היו מופנות אליו, הוא לא שכח מאיפה הוא הגיע.

אני חושב שבדברים שנאמרו לפניי, וגם כשאני התכוננתי לקראת דבריי היום, דיברו תמיד על הרגישות, על האהבה, על האכפתיות כלפי כל יהודי. הרגישות שלו הייתה שם דבר, ומספרים שלא אחת, כשהיה נתקל במקרה קשה או במקרה עצוב או במקרה מורכב, הוא לא היה מתבייש להזיל דמעה. הרב עובדיה, שכולנו נושאים את עינינו אליו, כן, אותו איש גדול, היה לו גם לב ענק ואותה רגישות.

אגב, יש סיפור על חבורת ילדים. כשהרב עובדיה יוסף יצא יום אחד מבית הכנסת לביתו, איזה ילד שם שיחק כדורגל וכנראה נתן בעיטה שפגעה בכובעו של הרב, שנפל. מגיע הרב במלוא הדרתו והילתו לאותו ילד, ואותו ילד חושש שאולי הרב הולך לצעוק עליו שככה הכדור פגע בו והכובע נפל. הוא מחבק אותו ושואל אותו: תגיד, איפה אתה אוכל בשבת? יש לך איפה?

ואותו ילד, שלא היה לו, הוזמן לביתו של הרב. לימים הילד הזה הפך לרב, והוא זה שסיפר את אותו סיפור, כמה המפגש הזה השפיע עליו. אנחנו בהחלט רואים פה את אהבת ישראל הגדולה שלו ואת הרגישות לחלש. אני מאחל לנו, לכולנו, שנלמד מדרכיו של הרב עובדיה ונרבה אהבה בעם ישראל. יהי זכרו ברוך.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס בקצרה, מעבר לדברים החשובים שאמרתי לזכרו של הרב, לדבריו של חבר כנסת בליאק, שהיה מאוד מאוד מוטרד מכך שאני כיום כשר האנרגיה והתשתיות ציינתי שלוש שנים להסכם הכי גרוע שחתמה מדינת ישראל מול לבנון, כאשר היא הסכימה בפעם הראשונה לוותר על שטח ריבוני של מדינת ישראל ולתת אותו ללבנון עצמה – שאגב, ממשלת לבנון היא ממשלת בובות, כשכולם יודעים שמי שהיה מאחוריה זה חיזבאללה, זה נסראללה. ואנחנו ראינו את אותו הסכם, שאגב, נחתם גם במהלך תקופת בחירות, כחודש למעשה לפני הבחירות, שזה דבר הזוי בפני עצמו.

אני חושב שעל לפיד נאמר: אבן שטיפש אחד זורק לבאר, גם אלף חכמים לא יצליחו להוציא. כל פעם שהם עלו לשלטון – זה קרה גם באוסלו, זה קרה גם בהתנתקות וזה קרה גם עם חיזבאללה. אבל לפחות במקרה הזה אנחנו תיקנו: נסראללה כבר לא איתנו, וחיזבאללה הוא ארגון חלש ונרדף. תודה רבה.