ברשות היושב-ראש, השר, חברי הכנסת ויושב-ראש תנועת ש"ס בראשם, ידידים מהארץ ומחו"ל שבאו לכבד את זכרו של האיש הדגול מרבבה, האיש הגאון האדיר, פוסק הדור, צדיק יסוד עולם, נשיא מועצת חכמי התורה, זה שיזם מהפך לציבור הספרדי בארץ ישראל בימים הכי קשים, הגאון מורי ורבי הרב עובדיה יוסף – חיים עובדיה יוסף, יש שקראו לו – זכר צדיק לברכה. בעצם זה שאני בא כאן לדבר – אני חסיד גור, אני איש אגודת ישראל, יושב-ראש מפלגת יהדות התורה. איך אני מתחבר לרב עובדיה? אני בא מפן אחר – אני גדלתי על ברכיו של הרב עבדיה כמה פעמים.
לפני 70 שנה, כשהרב עובדיה יוסף היה גר בבית ישראל, ברחוב באר שבע 17 – היום זה נקרא רחוב הבעל שם טוב – ובבניין הזה גרו גם משפחת בצרי, גם משפחת יונה, גם משפחת חסידה, היה גר גם סבי זיכרונו לברכה, משפחת מרגליות, הבן של הגאון האדיר מגלוסק, מפולין, שאותו רצו למנות במקום הצדיק שהלך הרב צדוק הכהן מלובלין; כשהוא הלך לעולמו, רצו למנות אותו כיורש. הוא ברח מפולין ובא לארץ ישראל בשנת תר"ס, ואז קבעו את מגוריהם בעיר העתיקה, עד שהגיעה מלחמת העצמאות, ואז הם ברחו וגרו במקום הזה שם, ברחוב הבעל שם טוב, עם מטבח אחד, שתי משפחות. צד אחד היה של משפחת הרב עובדיה יוסף, והצד שני היה של משפחת מרגליות; חדר אחד עם שירותים ואמבטיה אחת, פרימוס אחד, פיילה אחת. אבל הוא לימד איך חיות משפחות שם ביחד, באיזו אהבה ובאיזו אחווה ובאיזו רעות. אני באתי לשם בתור ילד לפני 70 שנה פלוס-מינוס, משהו כזה, בשנות החמישים.
צעיר, צעיר ברוח.
צעיר ברוח. אני זוכר את אימא שלי, כשבאתי לשם, היא לוקחת אותי, היא מראה לי את הפינה איפה שהרב עובדיה היה. היא אמרה לי: הרב עובדיה גם בקושי היה צריך ללכת עם אשתו לבית חולים ללדת, היה לו קשה ללכת, ואימא שלי הלכה במקומו, והוא אמר לה: יש לך זכות בלימוד שלי. איך קוראים לה, הרבנית טולדנו, היא אחרי זה סיפרה לי שאימא שלה סיפרה לה את הסיפורים הללו.
אני בא מפן אחר. בכל פעם כשבאתי אליו עם ועדת הרבנים, כי הייתי קשור בוועדת הרבנים למען קדושת השבת, הוא היה כל כך מחובר לוועדת הרבנים הזו. הוא לא רצה שיעשו שום דבר בלי שהוא ידע. כשהייתה מלחמת עולם – עולם, אני אומר מקצה העולם ועד הקצה השני – על הנושא של אל על, נסיעה בשבת, ואל על רצו לנסוע בשבת, אז הוא שאל אותם: למה אתם רוצים לנסוע בשבת? מה קרה לכם? אז הם אמרו: פיקוח נפש. שאל אותם הרב עובדיה: איזה פיקוח נפש? אז הם אמרו: הייתה שביתה כל השבוע, אנשים היו צריכים לנסוע. הוא אמר להם: פיקוח נפש? כתוב בשולחן ערוך מה זה פיקוח נפש. פיקוח נפש זה לא אם הייתה שביתה ולא יכלו לנסוע. איזה מושג זה פיקוח נפש – משהו אחר. אני אסביר לכם מה זה פיקוח נפש. הדיבור שלו, הנעימות שלו – בכל הדברים האלה הייתי שותף.
במערכה שהייתה על שפע שוק, על חנויות שמחללות שבת, הרב עובדיה לא רצה להגיד לאף אחד שלא ייכנס לחנות. הוא אמר: אני לא אגיד שלא ייכנס, אני לא אאסור כזה איסור, אי-אפשר לעשות חרם. חרדים לא יכולים לעשות חרם. היו כאלה שאמרו שהחרימו את אל על או החרימו את שפע שוק או החרימו את AM:PM. הוא אומר: לא חרם. אתה יכול להגיד: אני מעדיף חנות ששומרת שבת. ואז שאלו אותו: מה אתה אומר, הרב? אז הוא אמר: מי מדבר על לקנות בשבת? כשאתה נכנס לחנות שהיא מחללת שבת זה חילול השם. איך אתה נכנס לחנות הזאת? אל תדבר איתי על לקנות. באיזו חוכמה הוא ענה את התשובות האלה. מהצד הזה אני בא.
עוד שתי דקות. גם אני לא שמתי לב.
עוד לא הסתכלתי בניירות, מה שהכנתי. זה הכול מהלב.
אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. אני הייתי שותף עם הרב ראובן דנגור, כשהוא רצה להקים את הת"תים, ואני הייתי מנכ"ל איגוד הת"תים. כמה שעות ישבתי איתו כדי לבנות את המערכות הללו. אני מבקש ממנו ביום כזה: תהיה מליץ טוב על עם ישראל. עם ישראל צריך אחדות. עם ישראל צריך תורה. גם הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, ידע שאם לא חוקות התורה, על השמיים והארץ לא שמתי. אחד הדברים החשובים זה התורה, שהוגים בה יומם ולילה.
אני מבקש מהבית הזה: אתם רואים איך שמדבר רון כץ על הרב עובדיה יוסף – תתחברו אליו. התורה היא היסוד. עם היסוד הזה אנחנו צריכים להתגבש ביחד ולדעת שנכון, אתם רוצים חיילים, אבל אלה שלומדים תורה – וזו תורתו אומנותו, שזו הייתה הצוואה של בן-גוריון – תתאמצו בזה, תתמקדו בזה שתורתו אומנותו. כל המקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ ועול מיסים ועול מדינה. שום עול אין עליו. בעזרת השם, זו תהיה המורשת שלנו.
744 מילים של יצחק גולדקנופ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.