קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום השלטון המקומי בכנסת הינו יום מיוחד, שבו הכנסת, הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, מייחדת את הדיון הציבורי לשלטון המקומי, הפועל יומם ולילה, בכל רחבי הארץ, בכל יישוב, עיר ומועצה.
למרות התמונות שתראו כאן בערוץ הכנסת ממליאה ריקה, אני רוצה לומר לכם ולהרגיע את הצופים שזה לא מסמל את הדיונים הרבים במהלך היום, שהתקיימו גם בוועדות וגם באולם נגב, יחד עם ראשי רשויות רבים, יחד עם חברי כנסת רבים. כדאי גם שתכירו: כשמבקרים את הכנסת על ימים מסוימים שבהם אין מספיק אנשים במליאת הכנסת – בדרך כלל בימי שלישי מגיעים למליאה נושאים שהם בהסכמה, ואשר על כן חברי כנסת רבים מעדיפים לבצע פעילות פרלמנטרית נוספת מחוץ לבניין ביום הזה.
זהו יום שבו אנו עוצרים לרגע מן העיסוק השוטף במדיניות ובחקיקה בכדי להביט אל השטח, בכדי להוקיר את השלטון המקומי, המיישם את ההחלטות, מתרגם אותן לעשייה ומחזיק את קווי המגע הישירים עם חיי היום-יום של אזרחי ישראל. השלטון המקומי הוא הרבה יותר ממנגנון ביצוע, הוא מערכת נבחרת, דינמית, יצירתית, שמבצעת תכנון מורכב של שירותים לציבור בכל תחום – בחינוך, תברואה, רווחה, אפילו ביטחון, תכנון עירוני, בריאות, תרבות, תחבורה ועוד.
השנים האחרונות המחישו היטב עד כמה השלטון המקומי חיוני לחוסן הלאומי. התמודדנו עם מגפת הקורונה, אירוע מתגלגל, מטלטל, שנמשך על פני חודשים רבים; התמודדנו ועדיין מתמודדים עם מלחמה, עם ירי טילים, פינוי אוכלוסיות, עם ניהול מערכות חינוך תחת אי-ודאות ועם קיום מערכת בחירות מקומית שנערכה תוך כדי לחימה. בחירות תוך כדי לחימה זה לא עניין של מה בכך. במדינה כמו שלנו, עם שלטון מקומי מגויס ומחויב, ערכי ואחראי, ניתן היה לקיים בחירות לרשויות המקומיות באופן סדור, הוגן ושוויוני. בתוך כל אלה, הרשויות המקומיות לא רק תפקדו, הן אף הציבו סטנדרט, פעלו ללא לאות מתחושת שליחות, ללא תירוצים, ללא פשרות; הן עשו את עבודתן מתוך הבנה עמוקה שמאחוריהן עומדים אזרחים שמצפים לפתרונות ולא רק להסברים.
העבודה השוטפת של השלטון המקומי, הרשויות והמועצות האזוריות, מתבצעת בכל רמות החיים: תיקון תשתיות, תחזוקת מוסדות חינוך, הפעלת שירותים חברתיים, פינוי אשפה, הקמת מרכזי חוסן, הפעלת מוקדי מידע, חיזוק הקשר עם הקהילות, והרשימה עוד ארוכה. לצד זאת, כל רשות מקומית מחזיקה גם ביכולות של גמישות, התאמה ותגובה – תכונות הכרחיות בעידן של שינויים מיידיים ואתגרים בלתי צפויים. מתוך ההבנה הזו, משרד הפנים פועל ללא הרף, בכדי להעמיק את עצמאות השלטון המקומי ככל שניתן, לחזק את יכולותיו ולתת לו כלים נדרשים לצמיחה ולהתחדשות. בשנה האחרונה נקטנו שורת צעדים משמעותיים אשר נועדו לחזק את הרשויות המקומיות לא רק במשברים אלא גם בשגרה. החלטנו החלטה לא כל כך פופולרית על העלאת ארנונה, לא כגזרה, אלא ככלי, כלי שנועד לחיזוק עצמאות תקציבית של רשויות מקומיות – להגדיל להן הכנסות עצמיות בכדי שיוכלו לממן שירותים טובים יותר ויעילים יותר לתושבים.
סוגיית ההעלאה בארנונה השוטפת הגיעה משנת 2024, כשאישרנו בחקיקה פה בכנסת העלאה רטרואקטיבית לתחילת 2024 ול-2025 ו-2026 בטייס האוטומטי בלבד, של 9.5% נוספים, קרי עוד 9.5% מסך ההכנסות. בנוסף, אישרנו העלאות חריגות, יחד עם שר האוצר, שהגיעו בסך הכול ללמעלה ממיליארד שקלים. אלה סכומים שבסופו של דבר מגדילים הכנסות עצמיות. לצד אותו מהלך קשה, לא פופולרי, הודענו – גם אני, גם על דעת שר האוצר – שבשנת 2026 לא נאשר העלאות חריגות. זה אירוע שמטלטל חלק מהרשויות. זה – למעט רשויות שנמצאות בתוכנית הבראה או התייעלות, שאז אנחנו בעצם מלווים אותן, וחלק מהפתרונות ואבני הדרך זה העלאה נקודתית לתקופת זמן מסוימת בתוכניות הבראה והתייעלות. אבל בסך הכול, רשות מקומית שבאמת פועלת למצות את ההכנסות העצמיות שלה, יכולה באמת להיות מאוזנת תקציבית ולספק שירותים מוניציפליים טובים.
אנו מקדמים את הצעת החוק, כמובן יחד עם מכובדי יושב-ראש ועדת הפנים, הצעת חוק להסדרת גמול השתתפות והחזר הוצאות לחברי מועצה מתוך תפיסה של הוגנות, כבוד והכרה בתרומתם הרבה של נבחרי הציבור המקומיים. המשכנו לפעול להקלות רגולטוריות שיאפשרו לרשויות להתנהל בגמישות, לקבל החלטות במהירות ולא להיתקע בהליכים מיותרים, כל זאת תוך שמירה על שקיפות, בקרה ציבורית ואחריות שלטונית.
חיזוק השלטון המקומי הוא אינטרס מדינתי לאומי. מי כמוך, אדוני היושב-ראש, שכיהן כראש רשות, מבין עד כמה הוא משמעותי וחשוב למדינת ישראל. הוא חלק מהביטחון הלאומי שלנו, מהצמיחה הכלכלית ומהרקמה החברתית שמחזיקה אותנו מאוחדים.
לצד המהלכים הללו ישנם גם מקרי קיצון שבהם אנחנו נדרשים לבצע תהליכים מאוד מאוד לא אהובים ואהודים כמדיניות, אבל הם נצרכים, למשל הקמת ועדה קרואה בנצרת בשל כשל ניהולי מתמשך. זה תהליך שאני לא שמחתי לעשות אותו. אני אפילו אומר כאן ולפרוטוקול שאני רואה את עצמי עדיין, למרות ההחלטה הזו, ידיד של ראש העיר המודח עלי סלאם. אני חושב שהוא בסופו של דבר נקלע למציאות מורכבת, ויחד עם זאת, לפני המחויבות לנבחרי הציבור אנחנו מחויבים לתושבים ולאזרחים. אצלם אנחנו עובדים. וכשמגיע כשל כזה, שלא מאפשר פינוי אשפה ולא מאפשר התנהלות שוטפת, אנחנו חייבים להידרש גם לזה. לא רוצים, אבל צריכים.
אז כאמור, אנו רוצים שלטון מקומי חזק, קשוב, מגיב ומבצע, יוזם, ובהתאם לכך אנו פועלים. פעלנו גם כן לרפורמות נוספות בתחום התאגידים העירוניים. אפשרנו לרשויות המקומיות להיות יזמיות של אנרגיה, של אנרגיה סולרית, באופן כזה שייצור לרשות המקומית הגדלה של הכנסות עצמיות ויאפשר גם לרשות המקומית לשנות תפיסה, מתפיסה של מוסד ללא כוונות רווח ליזם עסקי כלכלי יוזם, כדי שבאמת תייצר לה עוגנים תקציביים.
אני מבקש להודות לנציגי השלטון המקומי שהגיעו היום לכנסת, ולא כאורחים אלא כשותפים מלאים לעשייה ולדרך. תודה על עבודה מאומצת, שעה-שעה, כאשר טובת הציבור בלבד היא זו שעומדת לנגד עיניכם.
לפני סיום דבריי ולקראת הנושא הבא שעל סדר-היום, אי-אפשר שלא להזכיר את דוד הלוי, כך הרב משאש היה קורא לו, שכיהן כאן באמת כדמות – עוד הרבה לפני שר ותפקידים פוליטיים כאלה או אחרים אני חושב שהוא כיהן כדמות משמעותית בציבוריות הישראלית. והזכות של הכנסת בציון זכרו היא לא רק כבוד לדוד לוי אלא כבוד לכנסת ישראל עצמה. היום, בראייה לאחור, היכולת להסתכל לא על תקרות זכוכית מעל הראש אלא תקרות בטון ולהצליח לפרוץ אותן ולפתוח דלת לאוכלוסיות רבות ולהיות להן לפה – בהחלט זו אמירה חשובה וקריאת כיוון ומצפן עבורנו. יהי זכרו ברוך. תודה רבה לכולם.
940 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.