ציון יום השלטון המקומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, נציגי השלטון המקומי היושבים איתנו כאן היום ועובדי הרשויות בישראל בכל יישוב, עיר, מועצה – אתם הלב הפועם של החברה הישראלית. נמצא איתנו כאן ראש העיר לשעבר ז'קי לוי – מייד אחר כך יהיה גם חוק שאנחנו מאוד מאוד מחכים לו, לזכרו של אבא, של השר דוד לוי – הערכה רבה שלנו אליו, גם ראש העיר וגם סגן שר בישראל.

אני מתכבד לעמוד כאן על בימת הכנסת ביום שמוקדש כולו להוקרה, חשבון נפש והבעת הערכה עמוקה לשלטון המקומי בישראל, לאלה שמנהלים את היום-יום וגם את החירום, וזאת ביוזמתו של חברי חבר הכנסת נאור שירי, שוודאי הכיר היטב את השלטון המקומי בהיותו סגן ראש עיריית הוד השרון. זה באמת חשוב, יישר כוח על היוזמה.

מדינת ישראל חזקה כששלטון מקומי חזק עומד בבסיסה. זו לא סיסמה, זו אמת פשוטה. השלטון המקומי אינו רק זרוע ביצועית של משרדי ממשלה. הוא רשות עצמאית, יוזמת, מובילה, נאבקת ומשרתת לפעמים הרבה מעבר לסמכויות שהוענקו לה. אנחנו כאן בכנסת יכולים לחוקק חוקים, אבל מי שמיישם אותם במציאות המורכבת של ערי הפריפריה, המועצות הכפריות, היישובים המעורבים והערים הגדולות זה אתם – ראשי הערים, העובדים והעובדות, המנהלים והמנהלות, המזכירות, הפקחים, המורים, מנהלי המתנ"סים, פועלי התברואה ואנשי הרווחה. אדוני היושב-ראש מכיר את זה היטב בהיותו ראש עיר לשעבר.

חברות וחברים, מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל מצויה במלחמה קשה, מתמשכת וכואבת. הכאב הלאומי, השבר והחרדה פגשו כל בית בישראל. אבל לצד תחושת ההלם קרה דבר גדול: השלטון המקומי לא חיכה להוראות, הוא לא התבלבל, הוא קם והתחיל לפעול. בעוטף עזה – שם ראשי הרשויות הפכו למפקדי שטח ממש; בצפון – שם נדרשו לפינוי יישובים שלמים; בערים הקולטות – במרכזי החירום, בחינוך המיוחד, בשירותי הבריאות והרווחה, השלטון המקומי תפקד לעיתים טוב יותר מהממשלה. הוקמו חמ"לים, חולקו ציוד ותרופות, אורגנו פגישות עם נפגעים, נשלחו חבילות למילואימניקים, נבנתה מעטפת פסיכולוגית. כל זה תוך כדי ירי טילים, חוסר ודאות ומשאבים חסרים.

מבצע עם כלביא, שהעמיק את הקשר בין החזית לעורף, היה המשך טבעי של אותה שותפות עמוקה שהשלטון המקומי מגלם. שותפות בין מדינה לאזרחיה, בין לוחמים לקהילה, בין כאב לתקווה. מאחורי כל זה ישנם אנשים, לא מערכות, לא קירות – אנשים, אנשי שליחות אמיתיים. ראשי ערים ומועצות שלא ישנו לילות; עובדי רווחה שטיפלו בילדים יתומים; מנהלי בתי ספר שפתחו שערים בשיא המתח; אנשי תחזוקה שעמדו בחזית; מתנדבים שסחבו, בישלו וחיבקו. אלו אנשים שלא קיבלו פרס ישראל, אבל ראויים לו לא פחות מאחרים. פגשתי אותם, אתכם, בשטח – בצפון, בדרום ובמרכז, וכאן בירושלים עיר הקודש. האוזן הקשובה שלכם לתושבים, הנכונות להיאבק למענם, הפעימו ומרשימות אותי תמיד.

אבל לצד ההוקרה אנחנו מחויבים גם להביט למציאות בעיניים. השלטון המקומי בישראל מתמודד עם אתגרים עצומים: פערים עמוקים בתקצוב ברשויות, סמכויות שלא מותאמות לאחריות בפועל, חוסר סנכרון מול משרדי הממשלה; מחסור חמור בכוח אדם בתחומי רווחה, חינוך וחירום, ולעיתים, התנהלות ביורוקרטית שמקשה במקום לחזק. וכאן, מעל דוכן זה, אני פונה אלינו, חברי הכנסת מכל הסיעות: הגיע הזמן להפסיק לדבר על חיזוק הרשויות ולהתחיל לעשות למענן. הגיע הזמן להעביר סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי, עם תקציבים, עם גיבוי, עם חופש פעולה. הגיע הזמן לבנות מודל שוויוני לתקצוב, שמתקן את העיוות בין המרכז לפריפריה. הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על ראשי רשויות מאיומים, השמצות ולחצים, ותאפשר להם לפעול בלי פחד.

אני רוצה גם לומר כמה מילים בשבחה של אכסניה – עיריית ירושלים, בירתנו הנצחית, שפעלה ופועלת זה שנים למען התושבים באחת הערים המורכבות שיש. תודה לראש העיר ולחברי המועצה, שאותם אנו פוגשים לעיתים קרובות בדיונים בכנסת ובאירועים בירושלים. ביום השלטון המקומי אני רוצה לומר לכם תודה. תודה על שירות מסור, על רגישות, על חוסן, על שותפות, על דוגמה אישית. אתם החזקתם ועדיין מחזיקים את החברה הישראלית על הכתפיים. אתם העורף שמחזק את החזית. אתם החזית של השירות לאזרח. ומכאן, מבית הנבחרים של העם, נתחייב כולנו לחזק אתכם, לשתף אתכם, לסמוך עליכם.

כי שלטון מקומי חזק הוא מדינה חזקה. תודה רבה.