ציון יום השלטון המקומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן שאני גם אצביע וגם מצטרף לדברים על השר לשעבר וחבר הכנסת דוד לוי. לא זכיתי להיות פה וגם לא לשבת בסלון, אבל כנער שגדל בליכוד לגמרי הייתי מאלה שחילקו פליירים של הליכוד בזמנו.

תודה רבה גם לחבר הכנסת דלל על שיתוף הפעולה בשדולה למען השלטון המקומי, וכמובן, לחברתי, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. השלטון המקומי הוא – כאחד שהגיע מהשלטון המקומי אני מרגיש שבשנתיים וחצי האחרונות אנחנו במעין לופ שאינו נגמר בנוגע לחשיבות, בנוגע ליעילות, בנוגע למרכזיות של השלטון המקומי. אם להיות כנים עם עצמנו ולצאת מהפוזיציה של הקואליציה או האופוזיציה, אנחנו לא מצליחים לשנות הרבה – חברת הכנסת בראשי, חברת הכנסת בראשי, מה שלומך?

אני יודע. אם אני אצטט ממשפטו של היו"ר – יש קפה מאחור, אנא. אני הבעייתי, אחרים יכולים לסבול.

אנחנו לא מצליחים לשנות שינויים שבעיניי הם סופר-משמעותיים. דיבר בכנס הקודם מנכ"ל משרד הפנים לשעבר מרדכי כהן על הצורה שבה השלטון המקומי בישראל עובד, והיא שיטה עות'מאנית. אני חושב שאחרי 77 שנות קיום במדינת ישראל הגיע הזמן שאנחנו נייצר שינוי מהותי בשלטון המקומי במדינת ישראל, הן השלטון האזורי הן כל רובד שהוא. בעיניי, לא יכול להיות שאנחנו ניזכר בשלטון המקומי ונדבר עליו רק בעת חירום. זה קרה בקורונה, זה קורה במשברים בחינוך, זה קורה במשברים כשיש נפילות של טילים. אנחנו תמיד מגיעים ומתפארים ביכולת של השלטון המקומי, ראש רשות כזה או אחר, לתפעל את האירוע. למשל, אתן דוגמה שנתתי גם בכנס: כולנו היינו במטולה. במהלך השנה וחצי של הלחימה שלא תתואר, כשאף אחד לא היה בצפון, בטח במטולה, היחיד שהסתובב שם, כמו משוגע על ריינג'ר, היה דוד אזולאי. דוד אזולאי לא צריך שאף שר יגיע. זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה. הוא לא צריך שאף שר יגיע ויסביר לו למה בדיוק הוא צריך לשפץ את הסמטה הזו או את בית העם הזה או את המסעדה או את המלון שנפגע. הוא לא צריך להסביר את זה – לא לשר הפנים, לא לשר הנגב והגליל, לא לשרת המשימות הלאומיות, לא לראש מינהלת תקומה, שהתחלף שלוש פעמים, וגם לא לשר אלקין, שגם הצטרף עכשיו לאותו רובד שלטוני נוסף על נוסף על נוסף. בעיניי זה פשוט הזוי שאנחנו עדיין בשיח שצריך להצדיק את המקום של ראש הרשות. כנ"ל גם בבית שאן.

ראשי הרשויות הם הרובד השלטוני שמכיר את הקהילה שלהם בצורה הטובה ביותר. הגיע הזמן שאנחנו כשלטון מרכזי נוריד מהאגו, נפעל לביזור, נפעל לחקיקת חוק-יסוד: השלטון המקומי, שישים את השלטון המקומי, על נבחרי ונבחרות הציבור, במרכז הבמה, עם הסמכות, עם האחריות. השלטון המקומי הוא לא קופת הצדקה של ממשלת ישראל – הן בקרן הארנונה, הן בקרן ההטמנה; מיליארדים על גבי מיליארדים של כספי המיסים של משלם המיסים הישראלי, במקום להגיע לקופת המועצה או העירייה המקומית, מגיעים ישירות לקופת הממשלה.

ואני חושב שבמובן הזה, ואנחנו גם רואים את זה – חבר הכנסת דלל, אני כל פעם מסתכל עליך – יש קונסנזוס מלא. בכל ועדה שהיינו בה היום יש קונסנזוס. והשיח – בדיוק מה שאני אומר יכול להגיד כל אחד מהקואליציה, בטח שר הפנים. אבל זה מצריך אומץ ציבורי בלתי רגיל, לבוא ולהגיד: אנחנו מוותרים על סמכות, משיתים אחריות, ונותנים ומוותרים על המקום שלנו כשלטון מרכזי. ימי הקמת מדינת ישראל עברו. אנחנו צריכים להכיר במרכזיות של נבחרי הציבור המקומיים. לא בגלל שאנחנו עושים להם טובה, אלא בגלל שזה יתרום ליעילות של העבודה, לרווחת תושבי מדינת ישראל, הן ברשויות הערביות, הן ברשויות היהודיות, הן בכל מועצה או רובד שלטוני אחר.

למרות שהיו"ר מאפשר – משפט אחרון. אני הגעתי מהשלטון המקומי, כמו רבים מהנוכחים במליאת הכנסת עכשיו, במקרה לגמרי. אנחנו מבינים ומכירים את הייחודיות, את הפוטנציאל הטמון. בכל רשות מקומית, יעיד חברי חבר הכנסת מאיר כהן. הקואליציה הרכיבה – אם אנחנו נסתכל שנייה על כל קואליציה, גם בנתניה, גם בדימונה וגם בהוד השרון – כל מפלגות הבית היו מקימות קואליציה. היכולת להוריד מתחים בחברה הישראלית היא יכולת מופלאה של השלטון המקומי. אנחנו צריכים לנצל בדיוק את זה. ביחד ננצח. תודה רבה.