ציון יום השלטון המקומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר ידידי היקר הרב משה ארבל, חבריי חברי הכנסת, כמובן – משפחת לוי היקרים, באמת, שמו של אבא הלך והולך וממשיך ללכת לפניו, ואין ספק שכשעושים משהו לזכרו זה דבר שימשיך להדהד ולשמור באמת על הגחלת הגדולה והחשובה, מה שהוא הטביע פה, בבית הזה.

כמובן, בראש ובראשונה אני רוצה להודות באמת גם לנאור וגם למטי, חברי הכנסת, על היום המיוחד הזה. השלטון המקומי – ראינו אותו, הרגשנו אותו, חשים אותו. באנו משם ואנחנו יודעים באמת מה היכולות ומה הצורך לחזק דווקא את המקומות האלו. היום אנו מציינים את יום השלטון המקומי, וזו הזדמנות לעצור לרגע ולהביט בעיניים פקוחות על עמוד התווך הזה של מדינת ישראל. חשוב לומר, השלטון המקומי הוא לא רק הזרוע המבצעת של השלטון המרכזי בשטח, הוא לא רק מי שמפנה את האשפה, מתחזק את התשתיות או אוכף את חוקי העזר העירוניים, השלטון המקומי הוא הלב הפועם של השירות הציבורי. הוא החזית הראשונה והאמיתית של המדינה מול האזרח. בימים כתיקונם וביתר שאת בשעות החירום, האחריות נופלת על ראשי הערים, על המועצות המקומיות, על חברי המועצה, אלו שבאמת נמצאים בשטח, שמכירים כל שכונה וכל צורך של כל תושב ותושב.

בימים אלו, כאשר עשן התותחים והערפל יורדים משמי טהרן, שוב אנו מגלים את העוצמה והמסירות של נציגי השלטון המקומי, את היכולת שלהם לנהל, לתכלל, לגלות יצירתיות וגמישות בזמן אמת, ולהחזיק את עורף מדינת ישראל דווקא ברגעים הקריטיים ביותר. ככה היה גם בתקופת הקורונה, מי שזוכר, כאשר השלטון המקומי נדרש לקבל החלטות מיידיות וליישם מדיניות בצורה באמת בלתי רגילה; כך תמיד – בשגרה, בחירום, במבחן. יש ערך עצום למי שנמצא קרוב לשטח ומבין לעומק את הצרכים האמיתיים של הציבור. זה איננו חיסרון של השלטון המרכזי, להפך. חוזקה של המדינה נמדד דווקא ביכולת שלה לבנות ולחזק שלטון מקומי עצמאי, יציב ומסוגל לפעול. אין זה איום אלא זה חוסן. זהו אחד מהיסודות הקריטיים ליכולת של מדינת ישראל לעמוד באתגרים הלאומיים שלפניה.

אני אומר את הדברים כמי שצמח דווקא מתוך השלטון המקומי. אפילו כחבר מינהל קהילתי. היום בירושלים, להיות חבר במינהל קהילתי בשכונה – שכונה מונה באזור 40,000 איש, זה לפעמים כמו עיר שלמה, טבריה וכדומה – צמחתי משם. הייתי אחרי זה ראש מטה, חבר מועצה, סגן ראש עיר ארבע שנים, והיום אני פה. אני יודע מקרוב: אין דבר חשוב יותר לעוצמתה וחוסנה של מדינת ישראל מהשלטון המקומי – חזק, מיומן, עם סמכויות אמיתיות וגב תקציבי. ולכן תפקידנו כחברי כנסת הוא לתמוך ולחזק ולרומם את הרשויות המקומיות.

בהקשר זה אני באמת רוצה להודות לידידי שר הפנים, שנמצא איתנו פה, חברי הרב משה ארבל, על הפעילות שלו, היום-יומית, הרצינית, העמוקה, שהוא מוביל לחיזוק הרשויות – גם במענקים לרשויות מוחלשות, גם בהרחבת סמכויות של ראשי הערים, וגם כרגע בהובלה שלו של החוק החשוב: שכר לחברי מועצה. אני חושב שהוא חשוב מאוד, כי בסוף, חברי מועצה יושבים 24 שעות – אני אומר לכם כאחד שהיה בירושלים – 24 שעות עוזרים לתושבים, עוזרים לאנשים, נמצאים בישיבות, בוועדות חשובות. הגיע הזמן לפחות לתת להם את החזר ההוצאות שלהם, לתת להם פר הישיבות שהם נמצאים בהן. הגיע הזמן לעשות סוף לעוול הזה. ואני באמת רוצה להודות לשר ארבל על כל תרומתו, גם בנושא הזה.

וכמובן, כל זה למדנו מיושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי, שבמשך שנים בתפקידו כשר הפנים ובכל תפקידיו הציבוריים השקיע ופעל ודאג לטפח את הנציגויות המקומיות. אין אדם שהשלטון המקומי חייב לו יותר מאשר הרב אריה דרעי. אני דווקא רוצה להגיד, כאחד שגדל בירושלים אני זוכר את הלוואת המיליארד לבניית כיתות. כשמשרד החינוך לא הצליח להרים את החוסר, למעלה מ-1,000 כיתות בירושלים, שר הפנים בזמנו, הרב אריה דרעי, לקח אומץ וחתם על הלוואה של מיליארד שקל לרשות המקומית, ובזה בנו כל כך הרבה כיתות. זו הייתה תוכנית חומש שבאמת הרימה ולפחות צמצמה בצעדים גדולים מאוד את הפערים לגבי הבנייה ובהרבה נושאים אחרים.

בקיצור, מדינה חזקה יותר לחברה משגשגת יותר, זה דווקא חשוב כשהשלטון המקומי חזק, וזה מה שאנחנו רואים בשטח. אני מקווה שנמשיך לחזק, כי זו באמת הזרוע הביצועית של מדינת ישראל. תודה רבה.