נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לברך את המשט שהיה, משט מדלין, או משט החופש. ולמה אני רוצה לברך אותו? מצד אחד משום שהמשט הזה בא גם באופן סמלי, וגם באופן מעשי, לתמוך באוכלוסייה החפה מפשע שמורעבת ומופצצת יום-יום; מצד שני, זאת פעולה שהיא בלתי אלימה. יש פה גורמים שכל דבר שיש בו מן הביקורת על מדיניותה הנפסדת, הנפשעת, של ממשלת ישראל, ישר מוכתר כאנטי-ישראלי, רחמנא ליצלן, כאנטישמי. לא, זה לא העניין. העניין הוא שמדובר פה באוכלוסייה של למעלה משני מיליון איש שמותקפת במשך קרוב לשנתיים יום-יום, ושיש משט בלתי אלים שמטרתו, לצד מאבקים בלתי אלימים אחרים, לצאת כנגד הפשעים האלה. יישר כוח.

ודבר שצריך לומר – אין סתירה בין זה לבין התמיכה המוחלטת שלנו בשחרור מיידי של כל החטופים בהסכם. כפי שאני אומר אחר כך בנאום לרגל היום למען החטופים, שני הדברים האלה לא רק שהם לא מוציאים אחד את השני, אלא הם קשורים אחד בשני – שחרור מוחלט ועכשווי של כולם והפסקת המתקפה על עזה הם שני הצדדים של אותו המטבע.