קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר – – –
איך קרעי, השאוויש, תמיד יש לו מקום. אצלך, ישראל, זה הכיסא החם.
שקט. קודם כול, אני רוצה להתחיל במחמאה. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לתת לך מחמאה. תשמע, זה מדהים איך בגילך המופלג – אתה שומע? איי, איי, אתה שומע אותי? תודה. איך בגילך המופלג – – –
בגילך המופלג, איך אתה מסוגל לעמוד בגיל הזה ולשקר בלי למצמץ, בלי להניד עפעף? אתה יודע, כשאני הייתי משקרת לאימא שלי, ישר היא הייתה קולטת ששיקרתי לה. אתה עומד מול עיתונאים, מול כתבים, ואומר להם: שום דבר לא קרה בקיבוץ עין השלושה. ארבעה נרצחו, כולל הרבש"ץ.
אמרת על כפכפים. מה אתה חושב, שאנחנו דמנטיים?
מה אתה חושב, שאנחנו לא זוכרים את הבקאי, את הצוללנים, את ה-RPG, את המא"גים על הטויוטות? מה אתה חושב, שאנחנו לא זוכרים? אולי אם היית טורח להגיע לניר עוז, לבארי, אם היית רואה את המגורים של כפר עזה, את הדור הצעיר, היית מבין מה זה לקבל טיל RPG. אבל אתה לא זוכר. אתה לא זוכר. אולי אם לא היית מזלזל ככה בחמאס, אולי לא היה 7 באוקטובר.
אני רוצה להגיד לך משהו – שקט. תהיו עכשיו בשקט. 400 לוחמים, אנשי שב"כ, כיתות כוננות – 400, אתה שומע אותי? – 400 נהרגו ביום הזה. הם נלחמו לא מול כפכפים; הם נלחמו מול צבא מיומן. אם לא היית מזלזל בהם, אולי לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר. 400 לוחמים נהרגו, נלחמו עד הכדור האחרון, לא בכפכפים.
בדקה האחרונה אני רוצה להגיד לך משהו. אני רוצה להגיד לך עוד מחמאה. אתה שומע? אתה קוסם. אומרים שאתה קוסם, אתה קוסם. למה אתה קוסם? כי איך ממצב שכל העולם היה בעדנו הפכת את כל העולם להיות נגדנו? אין ספק שזו יכולת מאגית מרשימה. רק קוסמים יכולים לעשות דבר כזה. אפילו גרמניה, יוון, מדינות שאוהבות אותנו – נגדנו. היום חייל שיוצא מעזה לא צריך לחשוש מהמלחמה – הוא צריך לחשוש שאם הוא ילך למשחק כדורגל במילאנו יעצרו אותו;, אם הוא ילך לגלוש בפורטוגל יעצרו אותו. אתה קוסם אמיתי, הִשְׁבַּתָּ את הדרכון הישראלי.
שקט, שאוויש, שאווישה. שאווישה ושאוויש.
אני רוצה להגיד מילה אחת למשפחות החטופים – – –
תסתכל להן בעיניים, תחליף את דרמר. תן למישהו שיביא את הילדים האלה הביתה. תסתכל עליהם, מגיע להם. דרמר לא הביא אחד. תוציא את המינימי הזה שלך ותן מנהיג שיחזיר את החטופים הביתה. תודה.
400 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.