קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני ראש הממשלה, אני מבקש לנצל את ארבע הדקות כדי לקרוא את דבריה של עופרי ביבס, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, גיסתה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל, ביום ה-600 לאסון הלאומי שטרם לקחת עליו אחריות. ב-7 באוקטובר – כותבת עופרי – תינוק נחטף מהבית שלו עם אימו ואחיו בן הארבע. הוא הופרד מאביו, שנחטף גם הוא. הם פחדו נורא. כולם זוכרים את המבט של שירי, המבט שמחפש עזרה, הגנה, הצלה. האחיינים שלי ידעו שהמבוגרים תמיד יגנו עליהם, ממש כמו שאימא שלהם גוננה עליהם בשמיכה באותו היום. אבל המדינה שלהם, שלא הצליחה להגן עליהם, כשלה שוב כשהעדיפה נקמה על פני הצלת חייהם. היא רצתה לחסל את מי שתקף אותה, לפני שתדאג להחזיר אותם הביתה בבטחה. כפיר, תינוק בן עשרה חודשים, שרד שם, בשבי של ארגון טרור, עם אימא שלו ואחיו בן הארבע. והם חיכו; הם חיכו למדינה שתציל אותם. אבל בכל יום המדינה שלהם העדיפה נקמה. ואנחנו לא צעקנו מספיק, לא נלחמנו חזק מספיק. פחדנו. אז זעקנו בשקט וחיכינו, ניסינו להאמין ולסמוך. והם שם בשבי, חיכו וחיכו. העזרה לא הגיעה. הגיעו רוצחים שהרגו אותם – את כפיר ואריאל המתוקים, את שירי, גיסתי הגיבורה והאהובה.
היום הוא היום ה-600, ראש הממשלה. ב-7 באוקטובר הופר החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה. כשלת ביום ההוא, ואתה נכשל כבר 600 ימים. אתה נכשל בסירובך לקחת אחריות; בסירובך לחקור; במילותיך, שמקטינות את גודל האסון, שמפלגות, שמעמידות את השבת החטופים אל מול ביטחון שאר ישראל. השבת החטופים היא ביטחון ישראל, ורוב הציבור יודע זאת ומבקש את אחיו ואחיותיו. אתה נכשל בסירובך לעשות את הדבר היחיד שישיב את כולם: להכריז על סיום המלחמה וניצחון ישראלי לאומי אמיתי מוחלט.
חיילים רבים כל כך סיכנו והקריבו את חייהם. הישגי הצבא מרשימים, אך האמת חייבת להיאמר: ללא פעולה מדינית – אין משמעות לפעולה צבאית. כמה חיילים וחטופים עוד ימותו עד שזה יקרה? המשך המלחמה עלול לגרום לחטופים החיים להיהרג ולחטופים החללים להיעלם בעזה.
ממשפחה שלמה חזר אלינו רק ירדן. ירדן חזר הביתה כי שוחרר בהסכם. שירי, אריאל וכפיר בבית – אבל הם לא חזרו. גם ירדן, כמו כל אחד מהחטופים שעדיין שורדים בשבי, היה יכול שלא לעמוד פה היום. כמו המשפחה שלי – אומרת עופרי – יש עוד 58 משפחות שיודעות שכל רגע יכול להיות האחרון של אהובם, שיכול להיות שלא יהיה להם אפילו קבר. ניצחון ישראלי מוחלט הוא: את כולם – עכשיו.
ואני מוסיף: ב-7 באוקטובר למדנו שלפנינו מערכה ממושכת. ראש הממשלה, עוד נרחיק את החמאס, עוד נפרז את עזה. אבל כעת תשיב את כולם – עכשיו.
398 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.