קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שהגעתי ב-16:00 לתפקיד של שר תורן, למטה פגשה אותי נאווה אימו של עמית בן יגאל, השם ייקום דמו. עמית השאיר צוואה, והיא נתנה לי את זה לפני שעליתי. אמרתי לה שאני פשוט חייב לעלות ולפתוח את המליאה, ואני מבקש את רשותה להקריא את הצוואה של עמית. היא כמובן בירכה על כך ואמרה אפילו שזה מיוחד, שדווקא ביום ירושלים ההזדמנות הזו יוצאת לפועל.
אז ברשותכם, הצוואה של עמית: אני, עמית בן יגאל, גאה להיות יהודי, גאה להיות ישראלי, גאה לשרת את המדינה ולהיות חייל קרבי – –
– – גאה להיות גולנצ'יק, גאה להיות בן להורים מדהימים וגאה להיות מי שאני ומה שנהייתי, גאה להיות המשך של מחזורים רבים לפניי וגאה להיות דמות לחיקוי לאלה שאחריי – מבטיח לזכור ולא לשכוח לעולם את מורשת העם היהודי, את מורשת העם הישראלי, ומבטיח להעביר את המסר הזה, את המורשת הזו, לילדיי, לנכדיי ולניניי. עם ישראל חי וקיים לעולמי עולמים ולנצח נצחים.
הם שומרים על כבוד המצעד, אני אומר לכם את זה בצורה ברורה.
תקשיב, אירוע מדהים. יום ירושלים יפה, וגם המיעוט הזה מטופל.
לא בשביל קצה-קצהו, אם קיימים בכלל. אני אומר לכם, אני מברך על יום ירושלים, מחזק את הנוער הנפלא – – –
אוקיי. לא דיברתי עליך. אתה שמעת את עופר כסיף? אתה שמעת את נעמה לזימי?
אבל אני מדבר אליהם עכשיו. אני לא מדבר אליך.
אני מדבר לעופר כסיף, שלא מפסיק את השקרים של החמאס פה מעל הבמה הזו. חוצפה. לשבת פה ולשמוע אותך משקר בלי בושה.
אתה פרופגנדה של חמאס בכנסת ישראל. תתבייש לך.
אני לא באתי עכשיו להתחיל התנצחות, אבל אני אומר לכם, גם לנעמה לזימי וגם לך, חבר הכנסת כסיף: בושה וחרפה שהמפלגות שלכם מהדהדות את שקרי החמאס; שיאיר גולן אומר את השקרים המתועבים האלה – פשוט בושה וחרפה – ועוד לא מתחרט על האמירות שלו.
אני רוצה לסיים ולומר שמחר אנחנו – והאמת, זה גם אירוע שמה שנקרא פוגש אותנו בלוח השנה בצורה יפה מחר; זה לאחר יום ירושלים מצד אחד, ולפני חג השבועות, חג מתן תורה – אני אשיק ואני אציג בכנס שדרות שמתבצע במכללת קיי את תוכנית – – –
בבאר שבע, כמובן. כן, כנס שדרות בבאר שבע. מה אני אעשה? כל פעם יש כנס קיסריה בירושלים. מכללת קיי, דרך אגב, היא מכללה לחינוך, עושה עבודה מאד משמעותית ומוצלחת. אני משיק שם תוכנית שורשים. תוכנית שורשים זו התוכנית של חינוך לחיזוק הזהות היהודית והציונית. זו המחויבות שלנו. אנחנו מדברים שם על הרבה מאוד מרכיבים ורכיבים שקיימים בחינוך שהיום הופכים להיות מקשה אחת של זהות יהודית וציונית, שחייבת לבוא לידי ביטוי. לצערי, לא בכל מקום זה קורה. בהרבה מקומות זה קורה, ואנחנו מיישרים קו בעניין הזה. תודה רבה.
433 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.