קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברת הכנסת מיכאלי, הקשבתי לך עכשיו ברוב קשב, ואני תוהה איך הגעתם למסקנה שכולנו רובוט על חוטים, שביבי מוביל ומסית אותנו, שאין לנו דעה עצמאית, שיש רק ביבי האל המושלם הכול-יכול, הזדוני, שמתכנן תוכניות, ואנחנו נטולי דעת ובינה.
לפני כמה דקות שאלה אותי חברת הכנסת מלינובסקי: תגידי, מה תעשו, מה תעשו כשביבי כבר לא יהיה? אמרתי לה: יוליה, מה אתם תעשו? מה אתם תעשו ביום שייקחו לכם את ביבי ותצטרכו להודות: אופס, יש פה שניים וחצי מיליון אזרחים, החרדים עדיין כאן, הביביסטים עדיין כאן, המזרחים עדיין כאן, המתנחלים והמשיחיסטים – כולם עדיין כאן. מה תעשו אז? בואו נשאל את זה אחרת: למי תגידו כן? מי יהיה לגיטימי? איזה ראש ממשלה מטעם הליכוד לא יוציא אתכם להפגנות? אמסלם – אתם תפרקו את הצבא ותפרקו את הכלכלה; אוחנה? תפרקו את הצבא ותפרקו את הכלכלה; סמוטריץ' יהיה שר חינוך – תהפכו את המדינה; בן גביר יהיה שר משפטים – הלכה הדמוקרטיה.
אין לכם יכולת להבין שיש פה עם מאחורי הנתניהו. והינה משהו – אני כל כך מקווה שהוא יחצה פעם אחת את השמאל, כי לשמאל יש יתרון אחד, והוא יכולת חשיבה מורכבת, ואתם מאבדים את היתרון הזה. אני אומר את זה פעם אחת – 1, 2, 3: זה לא ביבי שמסית אותנו, זה ביבי שמרסן אותנו. כי את התאגיד אני רוצה לסגור. כי אני עבדתי בו חמש שנים, והרגשתי גזענות סאלח שבתית על בשרי. קלנר פה לא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית כי ביבי אמר לו. באמת, כמה שנים אתה מדבר נגד מערכת המשפט? אנחנו לא בובות על חוט של ביבי. ביבי הוא אחרון הממלכתיים. ביבי הוא הבאפר, ביבי הוא המחסום. כשהוא ילך, אתם לא תאמינו, כי אתם בתוך ה-echo chamber של עצמכם, תקועים בפנטזיות של עצמכם, ולא מבינים שיש פה שניים וחצי מיליון אנשים שנמאס להם מדיכוי, נמאס להם מגזענות, נמאס להם מאכיפה בררנית, נמאס להם להיות אזרחים סוג ב', נמאס להם להרגיש ניכור כשהם פותחים את הטלוויזיה, להרגיש ניכור כשהם שומעים את העליון, להרגיש ניכור כשהם שומעים את ראשי מערכת הביטחון. בכל פינה אנחנו מרגישים ניכור, ואתם לא שומעים אותנו, כי ביבי, ביבי, ביבי.
אז אני אומרת לכם, careful with what you wish for, כי אם ביבי ילך – ביום שאחרי ביבי אתם אולי תחגגו שבוע, שבועיים, שלושה, אבל בסוף תצטרכו להבין שיש פה רוב אזרחי שרוצה שוויון, והוא לא יפסיק להילחם.
370 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.