קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאמין במדינת לאום יהודית יחד עם חירות מקסימלית לפרט. אני מאמין בכלכלה חופשית ובתקשורת חופשית ובכך שהמדינה צריכה להתערב רק במקום שבו השוק הפרטי נכשל. מכאן שעל פי השקפתי אין צורך שהמדינה תתקצב שידור ציבורי, במיוחד בתחום של חדשות ואקטואליה, אבל כן יש מקום לשקול תקצוב שידורים עבור מיעוטים כאלה ואחרים או בנושאי נישה. עם זאת, בינתיים אנחנו עדיין מממנים את התאגיד מכספי המיסים של אזרחי ישראל, ובהרבה מאוד כסף, כמעט מיליארד ש"ח לשנה.
הצעת החוק שלי דורשת מתאגיד השידור להגיש דוחות עיתיים לוועדת הכלכלה של הכנסת. הדוחות יכללו מידע על פעילות התאגיד, תקציבו והתנהלותו הכספית והארגונית. בוועדת הכלכלה יש נציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה, מהמרכז ומהקצוות; זאת, כדי לוודא שהחוק שחוקק כאן בכנסת, חוק התאגיד, מקיים את מטרותיו, כדי לוודא שהשידור הציבורי אכן משרת את הציבור ולא חוטא למטרה שלשמה הוקם.
בשידור הפרטי זה קל, הצרכן קובע באמצעות השלט, אולם מה לגבי השידור הציבורי, אדוני היושב-ראש? מי יוודא שאין שימוש לרעה בכספי הציבור? זה בדיוק תפקידם של אנשים שהציבור שלח אותם, התפקיד שלנו, קואליציה ואופוזיציה. החוק הזה מחזק את מעמדה של הכנסת. החוק הזה נועד למנוע שימוש לרעה שעשוי להיעשות על ידי שלטון או על ידי גורמים בלתי נבחרים בשידור הציבורי לטובתם שלהם. החוק הזה מתיישב עם מושכלות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית, ויש לחוק הזה דוגמאות מקבילות בעולם הדמוקרטי המערבי. כך, בבריטניה מתקיים פיקוח של ועדת התרבות, התקשורת והספורט של בית הנבחרים על ה-BBC; כך בצרפת, שם מתקיימים שימועים לראשי חברות השידור הציבורי השונות בוועדת התרבות של האספה הלאומית של צרפת; כך גם במקומות אחרים. הגיעה השעה שהנורמה הזו תחול גם בישראל – שידור ציבורי שנותן דין וחשבון לציבור ולנבחריו. לפיכך, אני קורא ומצפה מכל חברי הכנסת, ללא קשר לשיוך הפוליטי, לתמוך בהצעה הזו, שכן היא מחזקת את הכנסת.
בנושא אחר, שבמרוצת הזמן לא מקבל את ההתייחסות הראויה – בשבוע שעבר נחשף בערוץ 14 על ידי העיתונאי ישי פרידמן, שכספים זרים של האיחוד האירופי מוזרמים במטרה להשפיע על המדיניות של ישראל. האיחוד האירופי העביר 1.6 מיליון שקלים לארגון של זהבה גלאון להילחם בטרנספר. עידוד ההגירה של טראמפ מפריע להם. מעל 24 מיליון שקלים הועברו מתחילת השנה. לא דיפלומטיה, לא שכנוע – כסף, סכומי כסף אדירים לתוך החברה הישראלית, ונוסיף לזה גם את כספי הממשל האמריקאי הקודם שהוזרמו למחאה נגד הממשלה שנבחרה כאן. דולרים ואירו כדי לעקוף את הקלפי וכדי לכפות עלינו סדר-יום של מדינות זרות.
הצעת החוק שלי למיסוי מימון מדינתי זר רלוונטית מתמיד. מי שמנסה לקנות פה מדיניות, צריך לשלם, ולשלם ביוקר. הריבונות שלנו איננה למכירה. אני מתכוון לקדם את הצעת החוק שלי בכל העוצמה במושב הבא. מדינת ישראל שייכת לאזרחי ישראל, לא לאיחוד האירופי, לא לקרנות כאלה ואחרות. עבודה רבה וגדולה לפנינו לקראת המושב הבא. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כמו ששמעת, אנשים פה – אף אחד לא יודע למה הוא מתנגד. למעשה, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמחוקקת מאחורי מסך בערות. באים ואומרים לנו: התאגיד נותן גם היום, מפרסם דוחות, מעביר את הדוחות שלו לשר התקשורת, אז מה? בשביל מה אתה צריך להעביר אותו לוועדת הכלכלה? אני אומר, זה נכון, זה באמת נכון. היום שר התקשורת הוא מהמפלגה שלי, שר התקשורת רואה את הדוחות האלה, וזה באמת – אבל מה יהיה אם שר התקשורת לא יהיה מהמפלגה שלי? מה יהיה אם אחד מכם – הגלגל מסתובב, כמו שאתם אומרים, או קואליציה הופכת לאופוזיציה, אופוזיציה לקואליציה – אחד מכם אולי יהיה שר התקשורת, אחד מהיושבים פה? למי אני אפנה אז אם תהיה לי ביקורת? אם אני ארצה לדעת, מי ישמור אז? ואני במקרה כזה דווקא המקום הזה, הבית הזה, שמייצג את כולם, מפלגות גדולות, מפלגות קטנות – לכל אחד כמעט יש פה ייצוג. בוועדת הכלכלה, בדוח שנתי, כל אחד יוכל לשטוח את הטיעונים שלו. אז אין הצעת חוק הוגנת יותר מהצעת החוק הזאת.
אתם כרגע אולי מרוצים ממה שרואים בתאגיד, ואצלנו לא רוצים ולא מרוצים, אבל אולי זה יתהפך; אולי מחר התאגיד ישדר תוכניות שאנחנו דווקא נהיה מרוצים ואתם לא תהיו מרוצים, או משהו אחר. למי תפנו אז? החוק שלי, שבא ואומר לכם: תוכלו להגיע לוועדת כלכלה לשטוח את טענותיכם, לפגוש את ראשי התאגיד, הוא חוק שכל-כולו נועד הרבה יותר לאופוזיציה מאשר לקואליציה. זה חוק שצריך להיות פה בהסכמה פה אחד. אז אתם באים ואומרים: מדרון חלקלק. זה הפתרון – תמיד מדרון חלקלק. איזה מדרון חלקלק? אתם גם ככה מתנגדים לחוקים האחרים. תתנגדו להם – תתמכו בזה. תהיו ענייניים. המינימום זה להיות ענייניים, זה מה שמצפים מכם. זה מה שהציבור שלכם, הציבור של כולנו, מצפה מאיתנו.
הרי יש פה הצעת חוק שמה אומרת? שהתאגיד יבוא ויגיש דוחות גם בתחום הכספי והכלכלי, גם בתחום התוכן; יצטרך לתת תשובות לאנשים שהעם שלח אותם – בלי קשר למי שר התקשורת, בלי קשר למי יושב-ראש ועדת הכלכלה. בין שהוא מהמפלגה שלי, בין שהוא לא מהמפלגה שלי, הוא יצטרך לקיים דיון, ואתם תוכלו לבוא לוועדה, הנציגים, ולשאול שאלות, ותקבלו תשובות עבור הציבור שלכם.
גם היום, אבל היום אין לך משהו מסודר. אם יושב-ראש הוועדה בעדך – זה בסדר; יושב-ראש הוועדה שלך – זה בסדר. יושב-ראש הוועדה לא יהיה שלך, לא ירצה לשתף פעולה איתך – איך תכפה את זה עליו? לא תוכל. תצטרך לעבור הרבה מאוד פרוצדורות, ודווקא מה שאני מציע פה זה הדבר הכי הוגן. זה דבר שאתה יודע שהוא הוגן. גלעד, אתה יודע שמה שאני מציע פה הוגן, אבל בשם איזה מדרון חלקלק שאולי – אז תתנגד במדרון החלקלק.
החוק הזה הוא תהום? לשיטתך החוק הזה שאני מציע הוא תהום? אתה יודע שלא. אתה יודע שלא.
מה זה מה לעשות? תתמוך באחד, תתנגד לשני. תהיה ענייני. לא הבנתי. תתמוך במה שאתה בעד, תתנגד למה שאתה נגד.
אז מה אתה – אתה רוצה להגיד לי, אתם לא קואליציה עניינית, אז גם אני לא כזה? זה מה שאתה רוצה להגיד?
יופי. זאת תשובה גם שלנו. אין בעיה. זאת תשובה רצינית? זאת תשובה רצינית? גלעד, זאת לא תשובה רצינית, ואתה יודע שזאת לא תשובה רצינית. אין שום סיבה לבוא ולהתנגד למה שאתם לא באמת מתנגדים לו. מה שכן, צריך לתמוך בחוק הזה. צריך לבוא ולעבוד ביחד כדי שתאגיד השידור הציבורי ייתן דין וחשבון לציבור ולאלה שהוא שלח אותם – למעשה אותנו – בין שאנחנו בקואליציה ובין שאנחנו באופוזיציה.
בנושא אחר – אדוני היושב-ראש, אנחנו מתקרבים לחג הפסח. חג הפסח – זה סיכום. אני לא תקוע, הכול בסדר, אני יכול לדבר, הכול בסדר. בואו נדבר על חג החירות, על חג הפסח. עוד פחות משבועיים אנחנו נשב – – –
אתה מעלה סוגיה מאוד מאוד חשובה. טוב שאתה מעלה לי סוגיות שאפשר יהיה לדבר עליהן.
תודה רבה. אנחנו, על הנושאים האלה של 7 באוקטובר – – –
הוא לא בנוי לפיליבסטר, את אומרת? אז אנחנו צריכים להתאמן יותר.
בשביל זה אני נעזר בחברי האופוזיציה, אני יכול לקיים איתם דיאלוג, ואז הם זורקים לי משהו, ואני זורק להם משהו בחזרה. בואו נדבר על משהו שצריך להטריד את כולנו.
בזה סיימתי את דבריי, ואני בטוח שיהיה רוב לחוק הזה – –
– – ואני בטוח שהחוק הזה ישרת את אזרחי ישראל.
זה דבר שנצטרך לעשות עליו דיון מיוחד בוועדה מיוחדת.
האמת שזה לא בת-מצווה, זה באמת לא בת-מצווה, זה משהו אחר, אבל זה בסדר, זה חלק מלהיות חבר כנסת במפלגה דמוקרטית. אגב, גם אצלכם, אתם עוברים פריימריז, יש לכם פעילים. אצלנו זו מפלגה גדולה, מפלגה של פעילים רבים – –
– – מפלגה שבה אתה מגיע לאירועים. תאמין לי, אני יכול להגיד לך שאני זלזלתי פעם – – –
גם את השיטה הזאת אנחנו מנסים, ואת כל השיטות שבעולם, אבל להיפגש עם אנשים ולראות את הציבור באירועים כאלה – זה מפגש בלתי אמצעי עם ציבור רב. תודה רבה לכולם.
1,219 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.