קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי שר החקלאות והביטחון התזונתי, ראשית, אני רוצה להתנצל בפני חברי הכנסת מסיעת הליכוד. אני מבין ששעתם דוחקת, כי הערב ישנה חגיגת בת-מצווה חשובה. מטעמי צנעת אדם, אני לא אזכיר שמות, אבל אני מבקש להודיע לאותו פעיל ליכוד חשוב, אדם מכובד מאוד, שזו אשמתנו. אני באמת מתנצל – –
– – שאנחנו מעכבים כאן את חברי סיעת הליכוד – –
– – שמה לעשות, נדרשים לעסוק בתפקיד המשני שלהם, והוא לנהל את המדינה. כי התפקיד הראשון הוא לעבור מחתונה לחתונה, מבר-מצווה לבר-מצווה. אז אני מתנצל, חבריי.
חבריי, אני מצטער שאני מעכב אתכם, אבל אל תדאגו, ב-02:00, 03:00 תגיעו לחגיגה, תספיקו לקינוחים.
אין בעיה. לא. רק סיעת הליכוד, לא הזמינו את החבר'ה מש"ס.
עכשיו, אדוני, אני מבקש לפנות לחבר הכנסת המציע. תראה, אדוני, אני אהיה קצר.
הכול בסדר, לא ניכנס לעניינים האלה. נאחל מזל טוב לכל בנות ישראל החוגגות בת-מצווה.
רק נקווה שמפלגת השלטון תדאג שגם לילדים ולילדות של החטופים שעדיין בעזה תהיינה סיבות לשמוח בעתיד הקרוב.
עכשיו, חבר הכנסת קלנר, אני אומר לך בקצרה: שקיפות היא דבר ראוי, בוודאי כשמדובר על שקיפות של גוף שלטוני או רשות שפועלת מכוח החוק כלפי הבית הזה. במובן הזה, אם הצעת החוק שהיית מביא, או שאתה מביא, הייתה עומדת לבדה כהצעה שבאמת תכליתה היא הגברת השקיפות – היא באמת ראויה. אבל אנחנו לא תמימים, ומה לעשות ששר התקשורת, השר קרעי, עושה לך פרסומת רעה מאוד, ולא רק שהוא עושה לך פרסומת רעה, הוא אפילו מוכן לפתוח חזית בתוך סיעת הליכוד כדי באמת לקדם את המטרה שלו, לאו דווקא שלך, והיא הכחדת השידור הציבורי במדינת ישראל. ולכן, בשעה שהיינו מצביעים בעד ההצעה הזו, אם היא הייתה מגיעה לבדה ולא כחלק ממתקפה כוללת נגד השידור הציבורי, לצערי הרב, מכיוון שאתם רוצים שכל ערוצי התקשורת בישראל יהיו בבעלות של טייקונים – טייקונים שבסופו של דבר אתם יכולים גם להגיע איתם למערכות יחסים, אתם זה השלטון, מערכות יחסים כמו שקיימות בכמה מהערוצים – אז אתם רוצים להשמיד את השידור הציבורי, ואנחנו לא נאפשר לכם לעשות את זה. אגב, בקרוב מאוד אנחנו נציג לכם את הנתונים שיראו שאם יש קבוצה של חברי כנסת שצריכה להתלונן על היקף החשיפה שלהם בתאגיד השידור הציבורי, אלה חברי האופוזיציה ולא הקואליציה.
358 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.