הפשיעה הגואה בחברה הערבית והפקרת חיי האזרחים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

יושב-ראש הכנסת, השרים והשרות, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה, משפחות החטופים, המשפחות השכולות, מכובדיי, אכן, הבעיה של הפשיעה בחברה הערבית היא בעיה גדולה מאוד. היא לא רק בעיה של אזרחי מדינת ישראל במגזר הערבי, זו בעיה של החברה כולה. אבל מספיק שזה היה רק שם, משום שאתם אזרחים, משום שאנחנו מדינת חוק, והחוק נפרם על ידי ארגוני פשע.

אני באתי להיות ראש ממשלה, וגיליתי שלא הייתה תחנה אחת – הייתה אחת, נדמה לי, בנצרת, תחנת משטרה אחת; הוריתי, והקמנו 11 תחנות משטרה, לא משום שאני מתעלם מהחברה הערבית, אלא משום שאני חושב שצריך לטפל בבעיות שם. הבאנו גם מיליארדים רבים לתשתיות, לחינוך – אתם מכירים את התוכניות האלה שאנשים לא עשו קודם לכן. הממשלה בראשותי, מה שהיא עשתה זה יותר במכפלות, בתקציבים לחברה הערבית, מכל הממשלות יחד מ-48'. כך עשינו, ולא נתנו את זה לעמותות שלֵךְ תדע לאן הכסף מגיע –לחברה הערבית, מתוך האמונה, כפי שאני מאמין כדמוקרט, כאדם שמאמין שלכל אזרח יש את אותה זכות לקבל ביטחון, וראינו את הבעיה הזאת. ונכון, ציירתם כאן נכון – היינו בוועדת הכנסת. שמעתי את המשפחות – –

– – והדבר בהחלט בהחלט נגע לליבי, לא הצגה, לא שום דבר. אתה שומע אישה שרצחו את בעלה לנגד עיניה וילדיה.

כן, נכון. ישבנו שם ביחד. הדבר הזה בא לידי ביטוי בזה שהקמתי ועדה, ועדת שרים. אני עומד בראש ועדת חוץ וביטחון, ועדה שהקמנו לצמצום הפערים בחברה מול אחינו האתיופים, עולי העדה האתיופית, שעלתה, שבאמת הביאה תוצאות טובות. הקמתי ועדה נוספת בראשותי, לטפל בפשיעה בחברה הערבית, ואנחנו מתכנסים מעת לעת.

הדבר הראשון שעשינו הוא שהגדלנו באלפים את השוטרים שגייסנו. בשנתיים האלה גייסנו 6,500 שוטרים, ורובם הולכים לטיפול בפשיעה שם – תכף נדבר על זה – לעומת 3,500 שגויסו בשנתיים קודם לכן.

איך עובדת הפשיעה הערבית? חוץ מהאלימות הנוראה הזאת, הפשיעה של ארגוני הפשע עובדת בעיקר על שיטת הפרוטקשן. כך עובדות מאפיות. הפרוטקשן הזה – חוקקנו חוק פרוטקשן. אבי דיכטר מהנהן בראש, כי אתה יודע בדיוק, אתה מכיר את זה היטב. ככה זה עובד.

לכן חוקקנו חוק, והקמנו שתי מחלקות לטיפול אקטיבי בפרוטקשן בצפון ובדרום. אני שמח. ויש עוד הרבה עבודה, והסרטן הזה באמת מתפשט. כל מה שנאמר פה לגבי הנגע הוא נכון. אגב, לא הייתי משווה את זה לחברות סביבנו. א. אני לא יודע לגבי הנתונים שלהם; אני יכול להגיד דבר אחד – להם אין מגבלות בטיפול ברוצחים שהם רוצים לטפל בהם. אתם יודעים בדיוק מה הם עושים. אבל אני חושב שאנחנו, שפועלים במסגרת החוק, אנחנו צריכים ויכולים להתגבר על הנגע הזה, ואני אגיד לכם דבר אחד – אני הולך לתת מילה טובה.

אולי תקשיבי, כי אני הולך לתת מילה טובה לנציגים של החברה הערבית שנמצאים פה, ואני שמח לראות שינוי. אני לא אומר את זה בציניות. במשך שנים, כשהקמתי תחנות משטרה, יצאתם נגד זה. במשך שנים, כשבאנו לאסוף נשק, יצאתם נגד זה.

עכשיו, השינוי הזה – – –

השינוי הזה הוא מבורך. אני מברך עליו, וטוב שאני רואה אותו.

השינוי הזה הוא שינוי מבורך. אנחנו נעבוד, נמשיך לעבוד, ונעבוד יחד כדי לבער את הנגע הזה, שבאמת מאיים עליכם, עלינו, מאיים על כולנו.

ואכן, ביוזמת השר בן גביר גם הקמנו את המשמר הלאומי. הוא יעזור בדבר הזה. הוא יטפל בדבר הזה, בנגע הזה – –

– – ואני מצפה לשיתוף פעולה של כולם במשימה החשובה הזאת.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, דיברתי על שינוי מבורך. בימים האחרונים ראינו עוד שינוי, ראינו דבר שאף פעם לא ראינו כמותו – ראינו הפגנה, הפגנות גדולות, גלויות, ברצועת עזה נגד שלטון החמאס. כבר ראינו הרבה הפגנות למען החמאס. ראינו את זה בבירות אירופה, בקמפוסים, באמריקה – –

– – אבל הפגנות כאלה בעזה נגד החמאס, דבר כזה לא ראינו.

יותר ויותר עזתים מבינים שהחמאס – –

– – מביא עליהם חורבן ואבדון, וזה חשוב.

כל זה מראה, כל זה מראה שהמדיניות שלנו עובדת. אנחנו נחושים להשיג את כל מטרות המלחמה – לחסל את היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, להשיב את כל חטופינו – –

– – להביא לכך שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, ולהחזיר את תושבינו המפונים בבטחה לבתיהם.

אני שמעתי פה קריאות, כל מיני קריאות, שמהדהדות את הפרסומים השקריים שאני לא נפגש עם החטופים, שלא אכפת לי מהחטופים. אז אני רוצה לבשר לכם משהו שאתם גם יודעים, שרעייתי ואני נפגשים ומשוחחים עם משפחות החטופים באופן קבוע, כולל אתמול, כולל היום בבוקר, כל הזמן.

ואלו הן שיחות כנות, מטלטלות – – –

לא, לא רק אתמול ושלשום – –

– – כל הזמן.

אבל אתם רוצים להפיץ, להדהד את טענת השקר הזאת. אני רוצה להגיד לכם, אלה הן שיחות כנות, הן שיחות מרגשות, ולא מסמנים וי, ויושבים שעות עם כל משפחה, שעות, ושומעים אותם – –

– – ומתרגשים איתם, ובוכים איתם לפעמים. אנחנו נושאים איתם את הכאב.

ואלה שיחות שמחזקות אותי במחויבות להשלים את המשימה.

אבל התוצאות הן חשובות. קודם כול, מה שהשגנו, ועד היום – – –

עד היום החזרנו 196 חטופים – – –

תקשיב לי, ידידי.

אני שומע אותך, אולי תקשיב גם לי.

עד היום החזרנו 196 חטופים, מתוכם 147 בחיים. אנחנו מחויבים להחזיר את כולם בלי יוצא מן הכלל.

ואני רוצה להזכיר לכם את העובדה שחבר הכנסת שיצא לא רוצה לזכור. הינה העובדה – בניגוד למה שאומרים, בתחילת המלחמה היה מי שאמר, בכיר מאוד מאוד בצמרת הביטחונית – –

– – הוא אמר: צריך להתרגל לעובדה שלא נצליח להחזיר אפילו חטוף אחד. חברת הכנסת גילה גמליאל, חבר הכנסת דיכטר, אתם ישבתם שם, אתם שמעתם את זה. אבל אני האמנתי אחרת, האמנתי אחרת והתעקשתי על גישה אחרת. האמנתי שבזכות השילוב של גבורת לוחמינו וההחלטות המושכלות שאנחנו נקבל – –

– – כלומר, בזכות השילוב של הלחץ הצבאי והלחץ המדיני – –

(חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם המליאה.)

– – בזכות השילוב הזה אנחנו כן נצליח.

ואכן, עשינו הרבה מאוד, אבל עדיין לא השלמנו את המשימה. אני חוזר ואומר: אנחנו נחושים להחזיר את כל מי שנותר.

בד בבד, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. פירקנו חלקים גדולים מציר הרשע.

זו הממשלה שאתם טוענים שלא עשתה כלום. אנחנו עושים דברים שאף ממשלה בתולדות ישראל לא עשתה. אנחנו משנים את פני המזרח התיכון.

אנחנו פירקנו חלקים גדולים מציר הרשע, אנחנו חיסלנו רבי-מרצחים, אנחנו חיסלנו עשרות אלפי מחבלים והשמדנו אין-סוף תשתיות טרור.

אגב, רק לתשומת ליבכם – – –

אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. הלחימה בעזה נמשכת. ככל שהחמאס יתמיד בסרבנותו לשחרר את חטופינו, המכבש שנפעיל יהיה עוצמתי יותר ויותר, ואני אומר לכם, חברי הכנסת, אני אומר את זה גם לחמאס: זה כולל תפיסת שטחים וזה כולל עוד דברים שאני לא אפרט כאן. מתחילת המלחמה – – –

מתחילת המלחמה, לנוכח הטבח והזוועה, הבטחנו לאזרחי ישראל, הבטחנו לעצמנו, שיחד ננצח. אני מחזק – – –

אני מחזק את ידי לוחמינו ומפקדינו בסדיר ובמילואים – –

– – שחדורים, בניגוד לכם, אמונה תקיפה ואיתנה בהשגת הניצחון. הם מבינים מול מי אנחנו נלחמים, הם מבינים על מה אנחנו נלחמים.

בניגוד לכם כי אתם כל הזמן מזלזלים. כשאני מדבר על הניצחון, הניצחון המוחלט, אתם מגחכים.

אתם מבטלים – איזה ניצחון. רציתם להפסיק את המלחמה לפני שנכנסנו לרפיח. היינו משאירים שם את חמאס, את סנוואר, את חיזבאללה – –

– – את נסראללה, את אסד. הייתם מוכנים לוותר על זה, אל תספרו לי סיפורים. זו האמת.

מה אתה מיתמם. אל תספר לי סיפורים.

רציתם להפסיק ולהיכנע לפני הכניסה לרפיח.

זו האמת.

אני מסית? אולי הפרוטוקול מסית? הרי כאן ישבו ראשי האופוזיציה, הם היו חלקם בממשלה – היום יושבים שם – וכולם שיושבים פה שהיו בקבינט, שמעו את זה, וגם אמרו את זה בחוץ והדהדו את זה באולפני התעמולה: צריך להפסיק, לא צריך להיכנס לרפיח, לא צריך להתמודד עם ארצות הברית – –

– – ולהתנגש. אמרתם להפסיק את המלחמה.

רגע, רגע, רציתם להפסיק את המלחמה או לא?

שמענו. כן.

חברות וחברי הכנסת, אתמול העברנו את תקציב המדינה עם תוספת ענקית לביטחון, למילואימניקים – –

– – למשפחות של משרתי המילואים – –

– – לשיקום הדרום והצפון. וכן, כן, חברי הכנסת – – –

כן, כן, חברי הכנסת, כמו שיש לנו ציבור גדול, הציבור הערבי, שמקבל תקציבים וצריך לקבל אותם, גם אחינו ואחיותינו החרדים מקבלים. גם הם צריכים חינוך, גם להם יש ילדים שמגיע להם לאכול ולשבת בכיתה – –

– – עם מורה או סייענית שלא מקבלת חצי או שליש ממה שמקבלת מורה במקום אחר.

מתוך תקציב של 650 מיליארד שקלים הם מקבלים פחות מ-1%, כשמשקלם באוכלוסייה 12%. חבר הכנסת גפני – חבל שהוא לא פה. אם חבר הכנסת גפני היה פה הוא היה מספר לכם איך אתם נתתם לו דף ריק עם חתימה ואמרתם לו: תרשום, תרשום כל מה שאתה רוצה, כל מה שאתם רוצים תקבלו. אז מספיק עם הצביעות שלכם. מספיק עם השקרים שלכם. אתם מוכנים לתת הכול. אל תטיפו לנו במוסר הכפול הכל-כך צבוע שלכם.

חברות וחברי הכנסת, העברת התקציב זה דבר שחשוב למדינת ישראל, לעם ישראל, זה חשוב לאזרחי ישראל – –

– – וזה חשוב למאמץ המלחמתי של ישראל.

חברות וחברי הכנסת, חבריי באופוזיציה, אני רואה את הפרצופים המאוכזבים שלכם. התקציב עבר. הוא עבר בגדול. ממשלת הימין ממשיכה. אני מודיע לכם, היא תמלא את ימיה.

ואני אומר לכם משהו נוסף: אם יש דבר אחד שחמינאי בטהראן וראשי החמאס בעזה קיוו לו זה שהתקציב לא יעבור.

הם קיוו שהממשלה תיפול – –

– – כי הם יודעים שהממשלה בראשותי לא תרפה ממשימת הניצחון, שנשיב את החטופים, שנשמיד את החמאס, שנבטיח את ביטחון ישראל לדורות.

לא רק שהממשלה – זה עוד יותר גרוע – לא רק שהממשלה לא נפלה אתמול, הקואליציה היום יותר יציבה, יותר איתנה ממה שהיא הייתה בתחילת המלחמה, והיא משקפת את רצון העם.

העם רוצה ישראל חזקה. העם רוצה ישראל מנצחת. זה מה שהעם רוצה.

וחברות וחברי הכנסת – –

– – אני לא מסתיר, יש בינינו מחלוקות נוקבות על דרך, יש בינינו מחלוקות נוקבות על אידיאולוגיה, אבל יש דברים שצריכים להיות מעל כל מחלוקת. ישראל חייבת להשלים את הניצחון כדי להבטיח את קיומנו ואת עתידנו וכדי שנשיב את כל חטופינו. ישראל הייתה ותישאר דמוקרטיה איתנה. בישראל לא תהיה מלחמת אחים.

אלה דברים שצריכים לאחד את כולנו. ועם זאת, לצערי – –

– – דווקא עכשיו יש מי שמחרחר ביתר שאת – פילוג, שנאה, הסתה. אנחנו רואים דברים שלא ראינו.

אנחנו רואים את האלימות נגד נבחרי ציבור. אנחנו שומעים – –

– – אבל באופן רחב, רחב, שבאים ושולחים, משלחים אנשים, לפעמים בשכר, לתפוס אותם במסעדות, לבוא לבתיהם, לשרוף צמיגים ליד פתח הבית. אנחנו רואים את האלימות נגד נבחרי ציבור; אנחנו שומעים את מי שמאיימים עלינו בשפיכות דמים.

ואני חייב להגיד, זה רק חד-סטרי.

זה בא רק ממחנה אחד – אלימות, הסתות, קללות, איומים, בריונות.

האשמות בבגידה – פעם זו הייתה מילה שלא היה אפשר להגיד אותה; היום היא נאמרת אחת לשעה, עשר פעמים בשעה, על ידיכם.

שוב ושוב, שוב ושוב – כן, כן, שמעתי על המרפסת בכיכר ציון. אני עמדתי שם ואמרתי: הוא לא בוגד, הוא לא בוגד, הוא אחד משלנו, אחד מעימנו. הוא טועה, הוא לא בוגד.

אבל אתם אומרים: בוגד, בוגד, בוגד, כל הזמן.

חמש פעמים ביום, עשר פעמים ביום.

שוב, אל תטיפו לנו במוסר הכפול ורווי הצביעות שלכם.

שוב ושוב – – –

קשה, קשה לשמוע את האמת. אבל מה שעוד קשה – – –

מה שמאוד קשה לכם זה לקבל את העובדה שאתם לא משכנעים אף אחד, ולכן שוב ושוב, שוב ושוב אתם מנפנפים – – –

חברי האופוזיציה, חבריי באופוזיציה, שוב ושוב אתם מנופפים בדחליל הדמוקרטיה, אתם ממחזרים את הסיסמאות הלעוסות, המגוחכות, על קץ הדמוקרטיה.

ובכן, אחת ולתמיד, לא הדמוקרטיה בסכנה – שלטון הפקידים בסכנה; הדיפ-סטייט בסכנה.

וכשאני אומר שלטון הפקידים אינני מתכוון לרבבות משרתי הציבור המסורים שעושים את מלאכתם נאמנה, אני מתכוון לקבוצה קטנה של פקידים שנלחמים לשמר בידיהם את מנופי הכוח והשלטון במדינה.

וחברי האופוזיציה, אתם מגבים אותם.

אתם מגבים אותם, כי לשיטתם אין שום ערך לרצון העם שבחר בנו להנהיג את המדינה. מבחינתכם – תקשיבו טוב – מבחינתכם הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה היא הדמוקרטיה.

לשיטתכם, מה פתאום שהעם יחליט? מי זה העם? מי זה אתם? הפקידים יחליטו. הם יחליטו במקום מיליוני אזרחים שהצביעו באופן חופשי ודמוקרטי בעד הממשלה שלנו. הם יחליטו במקום הממשלה הנבחרת.

ובכן, חברי הכנסת, דמוקרטיה – – –

דמוקרטיה היא קודם כול שלטון העם. היא לא שלטון הפקידים, היא לא שלטון הלשעברים, היא לא שלטון האולפנים – –

– – היא לא שלטון הפרשנים באולפנים, שעוסקים יומם ולילה בהנדסת תודעה. ויש לי חדשות רעות בשבילכם: הדמוקרטיה היא גם לא שלטון האופוזיציה.

בדמוקרטיה העם הוא הריבון, והעם דורש שלהצבעה החופשית שלו בקלפי יהיה ביטוי מעשי בהחלטות, במינויים, במדיניות. העם לא מוכן שיגזלו ממנו את זכות הבחירה שלו. זה לא אומר – וזה חשוב – זה לא אומר שלממשלה יש כוח בלתי מוגבל; אין אצלנו שלטון עריץ. אבל מצד שני, אי-אפשר לצפות שלממשלה יהיה כוח אפסי. בדמוקרטיה צריך איזון בין הרשויות השונות. בדמוקרטיה יש איזונים ובלמים, או שלפחות צריכים להיות איזונים ובלמים, והאיזונים האלה חייבים לעבוד לכל הכיוונים. שמעתי את ראש האופוזיציה אומר הבוקר: דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב. אני חשבתי שתגיד: דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. אז אני רוצה להגיד לך – לא, קיבלתי ציטוט – דמוקרטיה היא כן שלטון הרוב, עם איזונים ובלמים.

בדמוקרטיה יש ויכוחים, יש מחלוקות, כפי שקורה בכל דמוקרטיה. תראו מה קורה היום בארצות הברית. זו דמוקרטיה.

וגם אצלנו. מחלוקות הן לא סימן לחולשת הדמוקרטיה, הן הוכחה לעוצמת הדמוקרטיה. אז חבריי באופוזיציה, אולי תנסו פעם אחת לכבד את רצון העם? אולי תפסיקו לתקוע מקלות בגלגלי העשייה של הממשלה בעיצומה של מלחמה? אולי תפסיקו לזרוע הסתה, שנאה ואנרכיה ברחובות?

ישראל היא מדינה חופשית, מותר להפגין בה.

אבל אנחנו רואים את ההפגנות שלכם, את חסימת הכבישים – – –

אנחנו רואים את ההפגנות שלכם, את חסימת הכבישים, את הצתת המדורות, את תקיפת השוטרים, את השיבוש הלא-חוקי של חייהם של המוני אזרחים, את האלימות כלפי נבחרי ציבור, שלא לדבר על – –

– – איומי רצח מפורשים נגד ראש הממשלה ומשפחתו וגם נגד נבחרים אחרים.

די, די, באמת. אמרתם פעם שאפילו לדבר, להשתמש במילים מסוימות, שלא לדבר על רצח או "בוגד" – אלו דברים איומים. פתאום "די, די", זה לא חשוב. זה כן חשוב.

זה חשוב, וזה מסוכן, ואתם מטפחים את זה.

אתם מטפחים את זה ומעודדים את זה. חברי הכנסת – –

– – יש לי חדשות בשבילכם: זה לא יעצור אותנו. זה לא ירתיע אותנו.

עריצות המיעוט הקטן לא תגבר על רצון הרוב הגדול.

חבריי ואני נמשיך להוביל את המדינה שלנו לעוד הישגים, לעוד ניצחונות. יחד נעשה ויחד, בעזרת השם, ננצח. ננצח למען הדור הזה, למען הדורות הבאים, למען נצח ישראל.