קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש הממשלה, אכן יש הרבה מאוד אתגרים מבחוץ שמקיפים אותנו, אבל בכל זאת אני מאמין שהדיון היום הוא דיון חשוב מאוד.
אחרי רצח מזעזע של אישה וילדיה בטייבה, הגעתי לביקור תנחומים. קרוב משפחה של הנרצחת סיפר לי שיש לו עסק קטן שנמצא בקשיים בגלל פרוטקשן, ואז שאל אותי: תגיד לי, בני – כך הוא אמר לי – למי אני צריך לשלם מיסים? אני יכול לשלם פעם אחת. לשלם אותם למדינה שלא שומרת עליי או לשלם אותם לפרוטקשן שמאיים עליי?
ראש עיריית קריית שמונה מספר לנו שהתושבים חוזרים לבתים פרוצים, שהחקלאים באזור מחכים לעוד תקנים של השומר החדש והצפון הפך למערב הפרוע. אדוני ראש הממשלה, לצערי מינית גזען פופוליסט לאחראי לביטחון האישי של תושבי ישראל. מה ציפית שיקרה? במקום להיאבק בארגוני הפשיעה, הוא נאבק בראש השב"כ. במקום להגיע לזירות רצח בחברה הערבית ולקיים עבודת מטה, הוא מצייץ. בכל מדינה מתוקנת הוא היה מפוטר, ורק בממשלת 7 באוקטובר הוא מתפטר ומוחזר.
אני שומע כאלה שאומרים שזו התרבות של החברה הערבית. המציאות מוכיחה אחרת. לפני עשור היו 58 רציחות בשנה בחברה הערבית, וגם זה הרבה, והיום אנחנו בקצב של פי חמישה ואולי יותר. הפשע ברחובות, הפרוטקשן, הנסיעה הפרועה בכבישי הנגב, האלימות שמשתוללת, הם חסם להתפתחות של מדינת ישראל. איך נחזק את הנגב והגליל, שהם העתיד שלנו, אם יזם שרוצה להתיישב שם יודע שבלילה הוא יכול להתעורר עם אקדח לרקה מול הילדים שלו? המדינה צריכה ורוצה לחזק את הרשויות הערביות, לדאוג להתיישבות יהודית בגליל, להעלות את הפריון מתעסוקה איכותית ולפתור את משבר הדיור. כדי שזה יקרה, היא צריכה לטפל בפשיעה בחברה הערבית. וכשהמדינה רוצה לטפל במשהו באמת, היא יודעת לעשות את זה.
ללא קשר לשיקולים אלקטורליים, אני מדבר עם תושבים ערבים רבים, עם צעירים וראשי רשויות שרוצים להיות חלק מהחברה הישראלית. הם קוראים למדינה, והמדינה לא באה. המצב הזה מדרדר תושבים רבים להצטרף לארגוני הפשיעה, בבחינת If you can’t beat them, join them. ראש הממשלה, גם זה במשמרת שלך. האחריות שלך היא לדאוג לתשתיות וחינוך מצוין, להציף את הרחובות בשוטרים, לדאוג שיפענחו תיקים ויפרקו את ארגוני הפשע. זה לא רק מאבק של החברה הערבית, אלא של מדינת ישראל כולה. ראש הממשלה, אני מציע שתלך ותסביר לשר לביטחון פנים, שיושב לידך, שביטחון לאומי חל גם על אזרחי ישראל הערבים.
אך לצערי – ואני מסיים, היושב-ראש – במקום להתעסק בהחזרת הביטחון האישי, בהחזרת החטופים, בהחזרת התושבים לבתיהם, החלטתם להחזיר אותנו ל-6 באוקטובר. אתם מביאים היום את החוק לפוליטיזציה בוועדה לבחירות שופטים כאילו לא היה 7 באוקטובר.
ראש הממשלה, הייתי איתך וראיתי את הלבן של העיניים ב-7 באוקטובר. ראינו לאן הגענו כשהעם נקרע. אתה יודע בדיוק מה חשב סנוואר ערב המתקפה. אל תעצום עיניים לרגע. צא מהמליאה, לך ליריב לוין ותורה לו לעצור. אם לא למען הדמוקרטיה ושלטון החוק, עשה זאת למען אחדות העם, למען הלוחמים שלנו בחזית והמשפחות של אלה שלא שבו. אל תיתן מתנה לאויבינו.
454 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.