הפשיעה הגואה בחברה הערבית והפקרת חיי האזרחים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

נתניהו, אתה האיש שבתקופתו הכול התייקר ורק החיים הפכו זולים יותר ויותר. זו מורשתך. שנים אמרנו שהפשיעה והרצח בחברה הערבית יזלגו אל החברה הכללית. זה קרה, אבל קרה רע מזה – הזילות בחיים שהשרשת התפשטה לכל עבר. לא ספרת חיים של ערבים, והינה, אתה לא סופר את החיים של כולם; משתמש בחיים של בני אדם ככלי במשחק שחמט. ערבים, יהודים, נשים, חיילים, חטופים – לא אכפת לך. קו מחבר בין ההפקרה של החיים בחברה הערבית – –

– – של אימהות שחרדות לילדיהן – –

– – של אנשים שלא יוצאים מהבית בערב כי יש ירי ברחובות, למינוי של עבריין סדרתי, כהניסט וגזען שהורשע בתמיכה בטרור לשר לביטחון לאומי. הכנסת צלם להיכל, וכולנו משלמים את מחיר הדמים.

השנה היא שנת שיא ברצח בחברה הערבית – 58 נרצחים מינואר. נתניהו, גם דמם על הידיים שלך. המציאות – בחודש שעבר נרצחו שישה אזרחים ערבים ביום אחד, ובהם רופא שנרצח לעיני מטופליו ונער בן 14 שנורה למוות. זה מזיז לך בכלל? המציאות הזאת עומדת בחיבור ישיר לנוחות והיעדר המוסר הבסיסי שבו אתה מונע ועדת חקירה ממלכתית למחדל ולהפקרה שהובילו לטבח של 1,200 איש ואישה. הרי 7 באוקטובר הוא מחדל שכולו רשום עליך, על הנכס שלך – חמאס, ועל המדינה החביבה עליך ועל לשכתך – קטר. הרי על החברה הערבית, נתניהו, עשית את הניסוי הראשון שלך בהחרבת הנורמות שלנו כחברה. שם התחלת את ריסוק קדושת החיים, כשנתת לערבים להירצח כמו זבובים. התרת את דמם, ולימים – את הדם של כולנו.

עם האטימות הזאת הבאת לאסון מירון, שבו נרצחו 45 אזרחים, כן, ועם אותה אטימות אתה מפקיר את האחים שלנו בשבי, מעונים וזועקים אלינו מהגיהינום בעודך מקריב אותם עבור שרידות פוליטית. למדת איך מפקירים חיים, ורק שכללת את הרעיון עם הזמן. עם החברה הערבית ראית כמה קל להפלות את מי שלא בבייס שלך, להזניח את כולם בעודך חי חיי נהנתנות הדוניסטית על חשבון האזרחים. מהניתוק הזה, הדרך להפקרת הצפון, הדרום, הפריפריה וכל מי שמשוועים למדינה שתראה אותם הייתה קלה. הינה, רק אתמול העברת תקציב שוד שמקבע השתמטות ומפלה בין דם לדם בלי בושה.

ככה זה – קודם מפקירים ערבים, ואחר כך עוברים לכל השאר. הגזענות היא מחלה ממארת, ואין אחד שהיא משאירה מאחור.

האמת הקשה היא שהרצח והפשיעה בחברה הערבית משרתים אותך, נוחים לך. אין לך עניין לטפל בתופעה הזאת.

הדבר שהכי מפחיד אותך זה חיים משותפים, מציאות של סולידריות וערבות הדדית, כבוד לקדושת החיים – –

– – ומדינה שלוקחת אחריות ומעניקה תקווה.

זה הפוך ממך – – –