קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבל שלא נמצאה דרך לאפשר ליותר משפחות להימצא באולם. אני מצר על כך.
חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני מבקש לפתוח בדברים של ירדן אדם, אחיה הגדול של מפל אדם, זכרה לברכה, שנרצחה במסיבת הנובה. וכך כותב ירדן: אדוני ראש הממשלה, אני ירדן אדם, אחיה הגדול של מפל אדם שנרצחה במסיבת הנובה. רציתי לספר לך – כך הוא כותב – על מפל, אחותי המושלמת, טובת הלב והערכית, המצחיקה והיפה, שאני כל כך מתגעגע אליה. אבל אני לא מאמין שזה יצליח להגיע ללב שלך. אני מניח שאתה נוכח כאן, בישיבה שנכפתה עליך, מאזין באטימות לטקסטים שנכתבו מדם ליבן של המשפחות, ולכן אני בוחר לפנות אל ההיגיון שלך ולא אל הרגש. אדוני ראש הממשלה – כך הוא כותב – שנינו לוחמים ביחידה מובחרת. התחנכנו על אותם ערכים של לקיחת אחריות, תחקור כשלים ותיקון טעויות. שנינו יודעים שמה שמתרחש מאז 7 באוקטובר סותר לחלוטין את הערכים הללו. בבוקר שבו נרצחה, שוחחנו מפל ואני שוב בטלפון, בזמן שאני מוקפץ ליחידה ומתארגן לחלץ אותה, ומשם ללחימה בבארי. היא בוכה ומתחננת שאגיע מהר, ושואלת בפחד: איפה הצבא? כמה טרגי שאחותי, קצינה מצטיינת בדרגת סרן, חשה נבגדת ומופקרת על ידי צה"ל.
בזמן שהכוח שלי עולה על רכבים – אני מציע, ראש הממשלה, שתנסה שנייה להקשיב לזה. זה לוחם ביחידה מובחרת שכותב לך על הרגעים הקשים בחייו. יואב, אני מציע שתיתן לראש הממשלה להקשיב – בזמן שהכוח שלי עולה על הרכבים מתקשר אליי רועי, בן זוגה, בצעקות שבר: מפל נרצחה. ירו בנו. היא מתה. אני נופל על הברכיים, מסרב להאמין שהכאב שמפלח את החזה שלי באותו רגע ילווה אותי עד יומי האחרון. אחותי הקטנה איננה.
ירדן ממשיך: אני מאמין שגם אתה בסתר ליבך יודע, ראש הממשלה, שהקמת ועדת חקירה ממלכתית היא בלתי נמנעת. זה רצון רוב העם והמשפחות. השאלה היחידה היא עד כמה עוד תמשיך לקרוע ולייסר את החברה הישראלית, ואותנו בפרט, עד שנגיע לשם. אני מבטיח לך שהמחאה נגד הרפורמה המשפטית היא כאין וכאפס מול מה שיתחולל כאן אם תקודם ועדת חקירה פוליטית. זעם של משפחות שילדיהן נשחטו, נטבחו, נאנסו ונחטפו זה משהו שטרם ראית. אנו לא נלחמים עבורנו, אנו נלחמים עבורם. מגיע להם שלא יזלזלו בהם ובזכרם. מגיע למפל שנגיע לחקר האמת ונדע מה הוביל למותה האכזרי. בידך, אדוני, לחסוך לעמך הפצוע סבל נוסף. הבחירה אצלך. אבל כך או כך, דע דבר אחד, ודעו זאת כולם – כך הוא כותב לכולנו – ועדת חקירה ממלכתית קום תקום. סוף ציטוט.
אדוני ראש הממשלה, אני מבקש, ברשותך, להתחיל מהיכן שירדן סיים. ועדת חקירה ממלכתית תקום, ועדיף שתקום מהר, משלוש סיבות. קודם כול, כדי שנוכל להפיק לקחים ולתחקר כשהמידע עוד יחסית טרי. כשתחקירי צה"ל שעוסקים בשאלות המרכזיות של מה קרה ולמה זה קרה, כשתחקירי צה"ל המטלטלים הללו הוגשו ועומדים בפנינו, וכדי שנוכל לבחון לעומקם של דברים את התשתית המדינית-ביטחונית שעל בסיסה חווינו את הגדול שבאסונותינו; שנית, כדי לחסוך את המחאות, את כאב המשפחות השכולות, הפצועים, משפחות החטופים והחטופים ששבו. הם צריכים את זה כדי להשתקם, ולנו יש את החובה להעניק להם את זה ולשמור על אחדותנו; והדבר האחרון, ואולי הראשון, זהו ההיבט הערכי. הממשלה שהובילה אותנו לטבח הזה היא זו שצריכה לקחת אחריות, והקמת ועדת חקירה ממלכתית היא חלק בלקיחת האחריות.
חבריי חברי הקואליציה, ההתחמקות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית היא מבוא לאנרכיה. אתם פוגעים במוסד ששימש לחקירת האירועים המשמעותיים במדינת ישראל מאז הקמתה; אתם מנסים לשנות את כללי המשחק במהלכו; והחמור מכל, אתם מעלים על דעתכם מצב שבו הנחקרים יבחרו את החוקרים? והנחקרים, חבריי חברי הכנסת, הם אנחנו.
גם אני בתוך הנחקרים האלה, וגם חברי האופוזיציה צריכים לדעת לספק תשובות.
והאופוזיציה – הציבור לא יכול לקבל שהאופוזיציה והקואליציה מתכנסות ומחליטות מי יחקור. ככה לא בונים ועדת חקירה, ככה יוצרים אנרכיה.
לפני כמעט 70 שנה, ביוני 1956, עמד על בימת הכנסת הזו מנחם בגין ז"ל ודרש הקמת ועדת שופטים לבחינת רצח ארלוזורוב, פרשה שהייתה פצע שפילג את האומה, אבל מחווירה בחומרתה לעומת 7 באוקטובר. דבריו של בגין מאז רלוונטיים גם היום. אני מציע לחברי הכנסת בליכוד ולכולנו להקשיב היטב לדבריו שלו. כך אומר בגין: "אני פונה לכל חברי הבית - - - על השקפותיהם, אני פונה אליהם כיהודי ליהודי, כבן הדור שאולי לא היה כמוהו בתולדות האנושות - - - בטרם נרד כולנו מעל הבמה, ילדינו יבואו במקומנו, ואנו כולנו ניתן דין וחשבון לפני דיין דייני הדיינים: תנו יד להקמת ועדת השופטים הזאת, למען האמת - - - עשו זאת למענכם ולמען ילדיכם, שהם מבחינת אהבת עם כילדינו. עשו זאת בעיקר למען העניין שהוא המופשט ביותר והממשי ביותר והפשוט ביותר, העמוק ביותר, והנעלה ביותר – זהו העניין שבשמו עלו אבותינו למוקד, שלשמו נשפך דמנו כמים מדור לדור. זה העניין שנותן טעם לחיינו, קדושה למאמצינו וגדולה לשאיפותינו, ושמו צדק". סוף ציטוט. ועדת בכור הוקמה בסופו של דבר ב-1982. בגין לא התייאש, אבל מחיר הפצע שהלך והתרחב לאורך השנים היה גדול.
לסיום, אדוני ראש הממשלה, גם המשפחות רוצות צדק, והעם רוצה צדק. בשם צדקת דרכנו ובשם שותפות הגורל שלנו יוצאים חיילים אל הקרב. חלק שבים פצועים בגוף ובנפש, וכמו שאתה יודע, לצערי, יש רבים כאלו שלא שבים כלל. מדובר פה על ביטחוננו, אחדותנו והיכולת שלנו לשלוח מחר חיילים לחרף את נפשם. איך נוכל להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שאנחנו עושים הכול כדי לשמור על אזרחי ישראל מכשלים או ממחדלים? כיצד נבטיח שדמם לא יהיה לשווא?
לפני כמעט שנה, כמו שאתה בוודאי זוכר, עוד כשהייתי בממשלה, הצעתי לך להקים ביחד ועדת חקירה ממלכתית. אני קורא לך שוב, באיחור רב, לעשות את הדבר הנכון. אם לא תעשה זאת, ההצעה הראשונה שאביא לממשלה הבאה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לנושא זה. זה נושא שיש עליו הסכמה רחבה בעם, וגם הסכמה רחבה של יושבי הבית הזה. כן, גם בקרב אלו בקואליציה שחשבו שכך צריך לקרות וששותקים היום. אלו שדיברו בעד ועדת חקירה ממלכתית, שאמרו שזה מובן מאליו, והיום מדקלמים סיסמאות פחדניות.
אדוני ראש הממשלה, השאלה היא לא איך אני אצא מזה, או איך אתה תצא מהאסון הזה, אלא איך קמים וממשיכים מהאסון הגדול בתולדותינו כחברה וכמדינה מאוחדת. אנחנו לא נסכים לשום יצור כלאיים שיחליף ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה תקום איתך או בלעדיך. למען אחדות העם וביטחונו, למען הצדק, ראוי וכדאי שאתה, כן, דווקא אתה, שעמדת בראש המערכת ב-7 באוקטובר, תהיה זה שמחליט על הקמתה.
ברשותך, אני אגיש לך בצד 30, 40 מכתבים של משפחות שלא יכלו להביא את דבריהן. אני ממליץ לך מקרב לב שתקרא בהם, ומאמין שכך תעשה. הם מדברים כאב, 40 דפי כאב ששווה להקדיש להם את הזמן. תודה.
1,017 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.