מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024. עניינו של סעיף 62א(א) לחוק התכנון והבנייה בתוכניות בסמכות ועדה מקומית לתכנון ולבנייה. לפי פסקה (9) של הסעיף האמור, לוועדה המקומית נתונה סמכות לאשר בתוכנית כל עניין שניתן לבקשו כהקלה כהגדרתה בחוק. בשל שינויים במשטר ההקלות שנקבעו בפרק י"ד לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב (תיקון מסי 134), מוצע לתקן בהתאם את פסקה (9) של סעיף 62א(א) לחוק, ולקבוע כי נוסף על סמכות הוועדה המקומית לאשר בתוכנית כל עניין שניתן לבקש כהקלה, תהיה לוועדה מקומית גם סמכות לאשר בתוכנית כל עניין ששר הפנים קבע לפי סעיף 145(ב)(2) לחוק שניתן לאשר בהיתר, בלא צורך בהליך של הקלה, אף על פי שהוא בסטייה מהוראות תוכנית.
בנוסף, בעקבות שינויים שנערכו במשטר ההקלות בתיקון האמור ובמסגרת תיקונים נוספים לחוק התכנון והבנייה ותקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), בשנה האחרונה צומצמה למעשה גם סמכות התכנון של הוועדה המקומית, הנתונה לה מכוח פסקה (9) האמורה, לאשר בתוכנית כל עניין שהיה ניתן לבקשו כהקלה בהתאם למשטר ההקלות הקודם; זאת, אף על פי שעניינם של התיקונים היה ייעול הליכי הרישוי, והם לא נועדו לצמצם את סמכויות הוועדה המקומית המנויות בסעיף 62א לחוק בנוגע לתוכניות.
לכן מוצע להוסיף לחוק את פסקה (9א) המוצעת ולהקנות לוועדה המקומית, לתקופה מוגבלת בזמן, סמכות לאשר בתוכנית כל עניין שהיה ניתן להתירו בהליך של הקלה לפי הדין שחל ערב כניסתו לתוקף של תיקון 134, קרי לפי סעיפים 147 ו-11 לחוק ותקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשס"ב–2002, כנוסחם ערב התיקון האמור. מוצע שפסקה (9א) תעמוד בתוקף לתקופה מוגבלת עד יום 1 בינואר 2028, ב' בטבת התשפ"ח, וזאת במטרה לאפשר לציבור תקופה נוספת להיערכות להשלכות של השינוי במשטר ההקלות המתואר לעיל. כמו כן, מוצע לתקן כהוראת שעה לאותה תקופה את סעיף 147 לחוק, כך שוועדה מקומית לא תהיה רשאית לאשר הקלה מתוכנית שאושרה לפי סעיף 62א לחוק בעניין שלא היה ניתן לאשרו לפי הוראות אותו סעיף, למעט פסקאות (9) ו-(9א) שבסעיף קטן (א) שבו; זאת, כדי להבהיר שהתיקון המוצע אינו מרחיב את סמכויות הוועדה המקומית בהליכי הרישוי. נוסף על כך, מוצע להבהיר כי סמכות הוועדה המקומית לפי פסקה (9) המוצעת תמשיך לחול גם לאחר תום תקופת הוראת השעה על כל תוכנית שהוגשה לפיה עד יום 1 בינואר 2028, וזאת כדי לאפשר את המשך הליך התכנון בעניינן של תוכניות כאמור על ידי הוועדה המקומית.
מדובר בתיקונים הכרחיים, שמטרתם המרכזית היא מניעת פגיעה בסמכות הוועדות המקומיות, שצפויה להגדיל את הנטל על הוועדות המחוזיות ולהאט את הליכי אישור התוכניות, וכפועל יוצא מכך – את הליכי התכנון והבנייה, ולשפר את הוודאות בענפי התכנון והבנייה לציבור הקבלנים והרוכשים. אבקש את תמיכת הכנסת בהצבעה.
לפני סיום דבריי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לקולות שנשמעו בתקשורת בימים האחרונים בדבר מעורבות, כביכול, שלי כשר הפנים בענייניה של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה הראל בבקשה ספציפית של מי שמונה לנשיא בית המשפט העליון. אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים.
לא, הודעה לציבור, הודעה לכנסת. אני חושב שכאן אני צריך לומר את זה בצורה ברורה לפרוטוקול: עיקרון מקודש אצלי הוא עצמאות מוסדות התכנון. מעולם לא התערבתי ואני לא מתכוון להתערב למוסדות התכנון בקביעת לוחות הזמנים וסדרי עבודתם, ועצמאות מוסדות התכנון ושיקול הדעת שלהם בעיניי הם הערובה והיכולת שלנו לתפקד בצורה טובה. כן, פעמים שצריך ביקורת – מי שמוסמך לבקר, צריך לבקר. אני לא אמור להיות הגורם המבקר של מוסדות התכנון. מעולם לא פניתי לוועדה כלשהי כדי לקדם או לקצר הליכים למאן דהוא, לרבות בוועדה המרחבית הראל. הדבר הזה צריך להיות ברור מעל לכל ספק. לצערי הרב, ראיתי אמירות כאלה ואחרות בתקשורת שמנסות לקשור את שמי לפעולות כאלה. לא היה ולא נברא, ואני גאה באנשי מוסדות התכנון, במקצועיות שלהם ובעצמאותם. כך ראוי שיהיה וכך נכון שיהיה וכך מתקיים. תודה רבה.
608 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.