קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
"המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור. בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". לא אחר מאשר מנחם בגין, אבי הימין הישראלי, קבע כבר ב-1952 – הוא קבע שבתי המשפט חייבים להיות לא רק עצמאיים, אלא גם באמת בעלי סמכות לפסול כל חוק שיעמוד בסתירה לחוקי-היסוד שיבטיחו את חירות הפרט. זאת הייתה השקפתו האישית, השקפתו הלאומית, תחת כותרת ברורה: עליונות המשפט.
עליונות המשפט. מה בין זה לבין השר לוין היום בליכוד? מה בין זה לבין מחל הליברלית, שאמורה לחרות על דגלה תנועת הליכוד? אתם יודעים שעל הקמפיין המטופש והרדוד של שוחרי הרס מערכת המשפט, כמו שהם מכנים את זה – הדיקטטורה של השופטים שמממנים את עצמם והם לא יכולים לפסול, וכל הקשקוש הזה – כבר אז מנחם בגין לגלג. שימו לב איך הוא אמר: "כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרו על ידי העם, יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה 'פסק דין' החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם?" ציטט כאילו כמו מעכשיו את הקמפיין הרדוד. ועל זה הוא אמר: "זוהי שאלה מדיחת דעת". מדיחי דעת הוא קרא לכם. הוא הציע לשאול את זה ככה: "כלום זוהי דמוקרטיה שאיש אחד או 11 או 15, אנשים הקרויים 'מיניסטרים', ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את 'הרוב שלהם' בבית הנבחרים לקבל 'חוק' שעל פיו כל חייל או שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של האזרח ולערוך בו חיפוש, או לפתוח את מכתביו של האזרח וביניהם את מכתביו המשפחתיים והאינטימיים – כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת שתוכנה הממשי עריצות?" קרא לכם עריצים. מדיחי דעת ועריצים. לגלג עליכם ושכמותכם כבר ב-1952. מה קרה לכם? זהו, התחרפנתם במהלך השנים. באמת השתגעתם.
כל המסווה של ההצעה החדשה שהביא עכשיו השר לוין – היא כלום ושום דבר. למעשה, לא פשרה ולא הסכמות. פרצופו האמיתי שוב, לצערנו, נחשף כשהוא קורא לנשיא הנבחר "לא לגיטימי", ובכך מכתים את כל מערכת המשפט, וגם את הנשיא, וגם את נשיא המדינה על הדרך. כולם לא לגיטימיים בעיניו, רק הוא. רק הוא ואף אחד לא. תודה.
350 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.